הכוונה איך לכתוב את דבריה של שירה
כך שיהיה ברור שהיא לא מאמינה לדן?
יש כל מיני אופציות. למשל: אפשר לציין את הנימה שבה היא מדברת ("כן, כן," אמרה שירה בלעג/בציניות. "תגיע אליי בקרוב"; או אפילו "כן, כן, תגיע אליי בקרוב," אמרה שירה, מניחה לחוסר האמון שלה לדלוף לקולה), אפשר לתאר הבעת פנים ("כן, כן," זוויות פיה של שירה התעקלו. "תגיע אליי בקרוב."), אפשר להוסיף דיאלוג פנימי ("כן, כן, תגיע אליי בקרוב," אמרה שירה, מבלי להאמין ולו למילה אחת).
מאוד תלוי בסגנון של כלל הטקסט, האם הוא מסופר מנקודת המבט של שירה או של דן או של אדם אחר, ואז תלוי איך בעל נקודת המבט קולט את התחושות של שירה.
