הסכם תיווך ... מול מי../images/Emo35.gif
בית משפט מחוזי נצרת (עא 002178/02) מתאריך 04/03/2003 אמנון אזערי בע"מ - המערערת נ ג ד בושרי שמואל - המשיב ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה בת.א. 1860/00 מיום 8.8.02. הערעור 3. המערערת משיגה בפנינו על דחיית תביעתה. היא טוענת, כי מי שעומד מאחוריה, אמנון אזערי האיש, הוא בעלי רשיון תיווך כדין, ואת פעילותו העסקית הוא עשה ועושה באמצעותה. היא משמשת לו 'מסגרת ארגונית', כלשונה. ומשכך הם פני הדברים, כי אז היא רשאית לעסוק בעסקי תיווך, ומכל מקום הסכם התיווך שכרתה עם המשיב לא צריך שייראה הסכם העומד בניגוד לחוק המתווכים, ומכאן תוקפו/חוקיותו. המשיב, אין צריך לומר, תומך בפסיקתו של בית משפט קמא. דיון 4. סעיף 2 לחוק המתווכים קובע: "2. איסור עיסוק ללא רשיון (א) לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון ובהתאם להוראות חוק זה. (ב) לא יפרסם אדם ברבים הודעה כי הוא מתווך במקרקעין, לא יציג עצמו כמתווך במקרקעין ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא מתווך במקרקעין בישראל, אלא אם כן הוא בעל רשיון לפי חוק זה. (ג) ..." וסעיף 15 לאותו חוק קובע: "15. עונשין המפר הוראה מהוראות הסעיפים 2 או 10 עד 13, דינו - מאסר שנה וקנס פי ארבעה מהשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977." 5. אין חולק, כי המערערת אינה בעלת רשיון לעסוק בתיווך. משכך הוא, ומשהסכם התיווך בינה לבין המשיב נכרת בלא שיהא בידה רשיון כדין לעסוק בתיווך, כי אז עיסוקה עומד בניגוד לחוק המתווכים, ועיסוקה הוא בבחינת עבירה פלילית, כאמור בסעיף 15 הנ"ל לחוק המקרקעין. משום כך יש לומר על הסכם התיווך בו עסקינן, זה שנכרת בין המערערת כמתווכת לבין המשיב כלקוח שלה, כי הוא בבחינת "חוזה פסול" כמשמעו בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. משכך הוא, כי אז ההסכם בטל. 6. כאמור, המערערת ביקשה לזהות בין פעילותה לפעילותו של אמנון אזערי האיש, המחזיק בידיו רשיון תיווך כדין, והואיל והוא רשאי היה לכרות את הסכם התיווך, כי אז גם היא רשאית היתה לעשות כך. לעמדה זו אין לשעות. מי שכרת את ההסכם עם המשיב היתה המערערת, כך עולה לא רק מאופן ניסוח החוזה, בו הופיעה המערערת כצד מן הצדדים לחוזה, כי אם גם מעמדתה המפורשת בתביעתה בבימ"ש קמא ובערעורה בפנינו. היא טענה בפה מלא, כי היא שנתנה את שירותי התיווך למשיב, היא שקיבלה ממנו זכות בלעדיות לתווך במקרקעיו, וגו'. ואם כזה הוא מצב הדברים, כי אז היא זו שהיתה צריכה להחזיק ברשיון תיווך כדין, ובהחזקת רשיון בידי מנהלה או בעליה (אמנון אזערי) אין די. 7. ראינו את טענת המערערת, כי היא שימשה לאמנון אזערי אך מסגרת ארגונית, וגם המשיב ראה בו בעל דברו. לטענה זו יש להשיב בשניים: ראשית, המערערת היא שהגישה את התביעה נגד המשיב, ובכך הביעה דעתה, כי היא בעלת דברו ולא אמנון אזערי. שנית, העובדה כי החברה-המערערת שימשה לאמנון אזערי מסגרת ארגונית בלבד אינה מסבירה מדוע היא, 'המסגרת הארגונית', זכאית לעסוק בתיווך, ומדוע היא שהגישה את התביעה נגד המשיב, ואם היה ממש בעמדת המערערת, כי אז על אמנון אזערי היה להגיש את התביעה נגד המשיב, שהרי הוא שנתן את שירותי התיווך, כך עולה מטענת המערערת היום (טענה המנוגדת לעמדה שהוצגה בתביעתה, הן לפי תוכנה והן לפי עצם הגשתה כתביעה של המערערת ולא של אמנון אזערי). 8. בצריך עיון אשאיר את השאלה, האם תאגיד יכול שיעסוק בתיווך במקרקעין, הגם שהדעת נוטה ליתן מענה שלילי לשאלה זו, בשל טיבם של התנאים שמעמיד חוק המתווכים למבקשים לקבל רשיון תיווך במקרקעין, שבחלקם אינם הולמים תאגיד שאיננו בשר ודם. מכל מקום, כאמור, אותיר את השאלה בצריך עיון, משפתרונו של הסכסוך יכול שיהא גם בלא מתן מענה לשאלה זו שהעלתה המערערת בחצי פה בערעורה שלפנינו.
