ההתרגשות מדכאת את המחשבה
הייתי אתמול בהופעה בחדרה.... (סוף כל סוף באיזור שלי... אחרי ביטול באור עקיבא ובגן שמואל....) כל השנים בהן שמעתי את שירי עמיר בניון היה לי חלום ללכת להופעה (התחלתי לשמוע את שיריו לאחר ההצהרה שהוא מפסיק להופיע) ביום ששמעתי שעמיר מגיע לחדרה לפני חודש וחצי, לא היססתי וישר התקשרתי לאולם "רנה שני" והזמנתי 2 כרטיסים לשורה הראשונה באמצע... ("המושבים הכי טובים" ככה אמרתי לה....) חודש וחצי שאני סופר כל יום להגשמת חלום, חודש וחצי שאני לא מפסיק לדבר על המופע הזה.... התחלתי לשמוע את עמיר באופן קבוע ועוקב רק לאחר שנתקלתי בשיר געגוע. הייתי במצב נפשי מאוד קשה והייתי מאוד חלש נפשית, ממש מחוסר כל תקווה... עד שנתקלתי בשיר והתחלתי לחשוב חיובי וכך כל שיריו נגעו בי וחיזקו אותי והדריכו אותי... מיום שהתחלתי לשמוע אותו עד היום צברתי הרבה נושאים עליהם רציתי לדבר איתו... אמרתי לכולם "רק תנו לי 10 דקות לדבר איתו זה מה שאני רוצה" זה היה החלום שלי....!! אתמול הגעתי להופעה הראשונה שלי... הרבה מאוד מתחים נפשיים, לחץ, פחד, רעד והכי הרבה התרגשות. נכנסתי התיישבתי בשורה הראשונה (כשראיתי כמה קרוב אני אל מקומו של עמיר ההתרגשות התעצמה עוד יותר) ובסבלנות חיכיתי שיעלה.... ואז... זה קרה.... עמיר עלה לבמה מלווה בנדב ביטון ושמוליק... (החלום שלי מתחיל) מרוב התרגשות רעדתי בצורה שנראית קצת מוגזמת... עמיר התחיל לשיר ומעט להתבדח והשרה תחושת רוגע ושמחה... ההופעה בכלל לא הייתה כמו שתיארתי לעצמי... היא הייתה ממש הרבה מעבר לזה... אני הייתי ממש בעולם אחר... כשנגמרה ההופעה הרגשתי צביטה... קצת עצבות הייתי קצת מבואס שכל זה נגמר. אבל קצת לאחר שהחלום נגמר, התחיל החלום היותר גדול.... שמעתי שעמיר נפגש עם הקהל בחדר מאחורה... ישר מיהרתי ורצתי לשם.... הגעתי לכניסה והיה שם תור די ארוך....( לא משהו שיכול לעצור אותי...) יש לי כל כך הרבה מה להגיד לו כל כך הרבה זמן תכננתי את הרגע הזה...... את הרגע שבו אפגוש את עמיר אחבק אותו ואתחיל לדבר איתו על כל הזמן הזה, אכיר אותו, אשאל אותו שאלות שיש במוחי כל כך הרבה זמן ובכלל לזכות בשיחה עם איש משכיל, בעל נסיון ובעל דרך ארץ.... ברגע שנכנסתי עמיר הסתכל אלי בחיוך קטן תחת זקנו. קפאתי לרגע. לא זזתי רק הרגשתי קור בידיים ובפנים... בזהירות התקרבתי אילו ואז הוא הושיט לי יד... שלחתי אילו יד ולחצתי אותה. פה היה המקום לדבר לשאול להכיר להסביר... אך מרוב התרשות שכחתי הכול נעלם ממחשבותי כל נושא...(ההתרשות מדכאת את המחשבות) ברגע שלא ידעתי מה להגיד אמרתי לו רק תודה על הערב ועל הכל... ותודה על שהוא הוציא אותי ממצב הכי קשה... עמיר בצניעות אמר שבעזרת ה' הכל יהיה בסדר אמר לי אשרייך חיבק אותי הצטלם איתי ונפרדנו לדרכנו... ראיתי שם אנשים יושבים בפנים ומחכים שעמיר יסיים עם הצילומים בכדי שיבוא לשבת איתם... כל כך רציתי להיות בין אנשים אלו... אולי עם הזמן שהיה חולף הייתי נרגע ומתחיל קצת לדבר.... רק רציתי להגיד גם תודה לכם אם הייתה לכם הסבלנות לקרוא את כל המגילה (חחח) שרשמתי פה.... ועל שנתתם לי מקום להתבטא... ועל שהייתם שם (מי שהיה) בהופעה ותרמתם להווי והתרגשות שהייתה לכל אחד מהקהל.... שיהיה לכולנו שבת שלום ומבורכת.... בשורות טובות נתנאל מצרפי