אכן מצב סטטי מחורבן!
אכן מצב הדורש פתרון ואם עפ``י טענתך איננו מיואשים, משמע ששנינו שלמים עם העובדה כי אכן ישנו פתרון. מה שעוד צריך להשלים איתו, זאת העובדה שכל הפתרונות אינם טובים!!!! ראה את הפארסה כאשר נשאלים כל ה``מומחים`` למינהם, כל אחד מתבטא בזאת הלשון: ``את זה כבר ניסינו וזה לא עבד. גם את זה ניסינו וזה גם לא עבד... לכן בדרך האילימינציה, יש לבחור בדרך שלא צוינה...`` כאשר לשנינו ברור כי ה``דרך הנכונה`` שאליה מנתב ה``מומחה``, היא עמדתו האישית. לכן על מדינת ישראל לראות את התנאים בשטח ולהחליט על הפתרון שהריקושטים השליליים שבו יהיו קטנים ככל שניתן. כאן באה השאלה הנוקבת: תפקידו של מי לקבל את ההחלטה על הדרך??? האם זה תפקידו והחלטתו הבלעדית של המנהיג שנבחר ע``י העם? או שתפקידו של המנהיג הנבחר לפעול עפ``י הדרך שלשמה נבחר הוא ע``י הציבור? בשנים האחרונות שאלה זאת לא היתה רלוונטית, זאת היות והעם היה חצוי. אבל לאחר התוצאות בבחירות האחרונות, ההפרש העצום יש בו לדעתי כדי לקבוע כי ראש הממשלה הנבחר אכן צריך לפעול עפ``י הדרך שלשמה הוא נבחר. נכון שהפתרון המהיר ביותר האפשרי הוא הפתרון הצבאי, אבל אין זה אומר כי זה הפתרון הרצוי ביותר. מדוע הצבאי? כי זהו השטח בו יש לנו עדיפות משמעותית ובידינו הההחלטה אם וראשר להגביל את כוחנו. נכון שיתכנו בעיות מוסריות, אבל לצערנו אין מושג הקרוי ``מלחמה נקיה``. וודאי יצא לך לראות מערבונים, כיצד הכוחות האנגלו-סקסים צעדו עפ``י שיטת הלחימה ה``מוסרית`` שלהם, שורות שורות את מול האינדיינים שטבחו בהם ללא רחם. האמריקאים הבינו כי למונח מוסר יש מימדים ויש תוצאות. הם החליטו כי התוצאות הן החשובות ולכן שינו את אסטרטייגת הלחימה שלהם והתאימו עצמם למציאות בשטח. עוד דוגמה היא ההפצצה על הירושימה ונגאסקי ואין ספק שוב שהתוצאה הושגה ולדעת רבים הושג נצחון גם במישור המוסרי (פחות הרוגים אילו היתה מתנהלת לחימה ארוכה). האמריקאים הוכיחו לנו כי התוצאות הן הקובעות! ולגבי עניינים מוסריים??? מקסימום מבקשים ``סליחה`` אח``כ... לא נעים, אבל זה הטבע. גם אני לא עמוק בנושא האמונה הדתית, אבל בכל זאת עלינו להתחשב באלו שכן. ויתורים כואבים אפשריים, אבל רק בתנאי שנקבל את התמורה ההולמת!!! התמורה ההולמת פרושה ``הפרדה פיזית``! כלומר: אין יותר פלשתינים בתוך מדינת ישראל. אני רוצה שלום אמיתי לדורות! אני לא רוצה חיכוך! אני לא רוצה 1.2 מיליון פלשתינים שמהווים סכנה דמוגרפית גדלה ולא רוצה שיהיה להם הכוח הפוליטי להשתתף בקבלת ההחלטות במדינה שלי!!! בשביל זה ורק בשביל זה, מוכן אני וכך רבים מתושבי ישראל לבצע ויתור כואב. אם הם לא מוכנים לוותר ע``י הסכמה להיות מטרונספרים לצרחק שלא יעלה על 30 ק``מ עם פיצויים הולמים, אז גם אני לא אהיה מוכן לוותר להם. כרגע הפלשתינים הוזים באשליות כי כל ה``סחורה`` שאותה אנו דורשים מהם, זה שיפסקו הפיגועים... בקרוב תראה את ההתעוררות בציבור הישראלי. שנינו לא ``מאמינים גדולים``, שנינו פרגמטיים! מכך שיש לנהל מו``ם על בסיס עסקי! עלינו להיות רציניים ולהגיד לפלשתינים: תתנו הפרדה פיזית, תקבלו מדינה. לא תתנו, תקבלו מלחמה!!!!!
אכן מצב הדורש פתרון ואם עפ``י טענתך איננו מיואשים, משמע ששנינו שלמים עם העובדה כי אכן ישנו פתרון. מה שעוד צריך להשלים איתו, זאת העובדה שכל הפתרונות אינם טובים!!!! ראה את הפארסה כאשר נשאלים כל ה``מומחים`` למינהם, כל אחד מתבטא בזאת הלשון: ``את זה כבר ניסינו וזה לא עבד. גם את זה ניסינו וזה גם לא עבד... לכן בדרך האילימינציה, יש לבחור בדרך שלא צוינה...`` כאשר לשנינו ברור כי ה``דרך הנכונה`` שאליה מנתב ה``מומחה``, היא עמדתו האישית. לכן על מדינת ישראל לראות את התנאים בשטח ולהחליט על הפתרון שהריקושטים השליליים שבו יהיו קטנים ככל שניתן. כאן באה השאלה הנוקבת: תפקידו של מי לקבל את ההחלטה על הדרך??? האם זה תפקידו והחלטתו הבלעדית של המנהיג שנבחר ע``י העם? או שתפקידו של המנהיג הנבחר לפעול עפ``י הדרך שלשמה נבחר הוא ע``י הציבור? בשנים האחרונות שאלה זאת לא היתה רלוונטית, זאת היות והעם היה חצוי. אבל לאחר התוצאות בבחירות האחרונות, ההפרש העצום יש בו לדעתי כדי לקבוע כי ראש הממשלה הנבחר אכן צריך לפעול עפ``י הדרך שלשמה הוא נבחר. נכון שהפתרון המהיר ביותר האפשרי הוא הפתרון הצבאי, אבל אין זה אומר כי זה הפתרון הרצוי ביותר. מדוע הצבאי? כי זהו השטח בו יש לנו עדיפות משמעותית ובידינו הההחלטה אם וראשר להגביל את כוחנו. נכון שיתכנו בעיות מוסריות, אבל לצערנו אין מושג הקרוי ``מלחמה נקיה``. וודאי יצא לך לראות מערבונים, כיצד הכוחות האנגלו-סקסים צעדו עפ``י שיטת הלחימה ה``מוסרית`` שלהם, שורות שורות את מול האינדיינים שטבחו בהם ללא רחם. האמריקאים הבינו כי למונח מוסר יש מימדים ויש תוצאות. הם החליטו כי התוצאות הן החשובות ולכן שינו את אסטרטייגת הלחימה שלהם והתאימו עצמם למציאות בשטח. עוד דוגמה היא ההפצצה על הירושימה ונגאסקי ואין ספק שוב שהתוצאה הושגה ולדעת רבים הושג נצחון גם במישור המוסרי (פחות הרוגים אילו היתה מתנהלת לחימה ארוכה). האמריקאים הוכיחו לנו כי התוצאות הן הקובעות! ולגבי עניינים מוסריים??? מקסימום מבקשים ``סליחה`` אח``כ... לא נעים, אבל זה הטבע. גם אני לא עמוק בנושא האמונה הדתית, אבל בכל זאת עלינו להתחשב באלו שכן. ויתורים כואבים אפשריים, אבל רק בתנאי שנקבל את התמורה ההולמת!!! התמורה ההולמת פרושה ``הפרדה פיזית``! כלומר: אין יותר פלשתינים בתוך מדינת ישראל. אני רוצה שלום אמיתי לדורות! אני לא רוצה חיכוך! אני לא רוצה 1.2 מיליון פלשתינים שמהווים סכנה דמוגרפית גדלה ולא רוצה שיהיה להם הכוח הפוליטי להשתתף בקבלת ההחלטות במדינה שלי!!! בשביל זה ורק בשביל זה, מוכן אני וכך רבים מתושבי ישראל לבצע ויתור כואב. אם הם לא מוכנים לוותר ע``י הסכמה להיות מטרונספרים לצרחק שלא יעלה על 30 ק``מ עם פיצויים הולמים, אז גם אני לא אהיה מוכן לוותר להם. כרגע הפלשתינים הוזים באשליות כי כל ה``סחורה`` שאותה אנו דורשים מהם, זה שיפסקו הפיגועים... בקרוב תראה את ההתעוררות בציבור הישראלי. שנינו לא ``מאמינים גדולים``, שנינו פרגמטיים! מכך שיש לנהל מו``ם על בסיס עסקי! עלינו להיות רציניים ולהגיד לפלשתינים: תתנו הפרדה פיזית, תקבלו מדינה. לא תתנו, תקבלו מלחמה!!!!!
