עם ישראל הקדושים [?]

עם ישראל הקדושים [?]

[חלילה וחס. ברור שהם קדושים. נשמות גדולות, כל אחד. ובכל זאת] אני רוצה לפתוח כאן דיון קצת חשוב לי, וזה יישמע מוזר אבל תזרמו. היום היתה הצגת בכורה של אחי הגדול, ובגלל שמישהו היה צריך להשאר עם אחי הקטן ואני כבר ראיתי את החזרות שבוע שעבר, התנדבתי. בקיצור, אחרי יום כיף שעשיתי לקטנצ'יק, טיולים הלוך ושוב בנהלל ומלא ארטיקים, הוא נרדם בחדר של אמאבא, ואני יושבת לידו ולא עושה כלום. את הספרים לא היה לי כח ללכת להביאף, אז, טוב, נו, לא ראיתי טלויזיה איזה חודשיים [חוץ מאבודים, מודה ומתוודה שהתמכרתי], יאללה נפתח ערוץ 22. שיהיה. אחי הקטן אומר שחדשות מעניינות לפעמים [ובגלל זה הוא נרדם באמצע], ושנה למלחמה [למניין הנוצרים], אז יאללה. אז האמת היא שחדשות לא הספקתי לראות, אבל היה שם איזה שהוא שעשועון, "האם אתה חכם יותר מילד בכיתה ו'", משהו כזה. טוב, זה היה בהחלט מצחיק למדי, המממ אח"כ אני רואה משהו בשם "מונית הכסף" ויש פרסומות על משחק שאח"כ זה משהו של הימורים, אנערף. מה המטרה המשותפת לכולם? כן. נכון. להשיג כמה שיותר כסף. והשאלה שלי היא מתי נהיינו כאלה. אנשים חסרי כל ידע בסיסי [בוגרת בנ"ע אמרה שבמזוזה רשום כל התנ"ך] שהשאיפה היחידה שלהם היא חומריות, היא כסף, היא כסף. אני פשוט רואה פעם אחרי פעם כמה שאנשים לא יודעים על הדת שלהם, אבל יודעים מה פילוסוף [בלי זלזול בכלל] אמר. מתי נהיינו עם ששואף לזכות בכסף, להתעשר, שאתה רואה שעות שלמות דברים שמראים לך כמה כסף חשוב, חשוב, נחוץ. גאיידמק [ככה קוראים לו?] מוערך ע"פ כמות הכסף שיש לו [ח"ו בלי לזלזל באדם, פשוט הוא עולה לכותרות רק בגלל כסף וזה עצוב!!], כולנו מכירים את הבלונדה הזאת עם המלא כסף, האנשים הגדולים והחשובים משום מה נראים לכולנו כבעלי ההון. אני בתור מישהי שגרה בטבעון, כביכול העשירון העליון, מעמד סוציו-אקונומי גבוה וכל הבולשיט, חיה עמוק בתוך כל זה, וזה מזעזע אותי. אנשים בונים את הבתים הכי מפוארים, עם אורות משגעים וגינה לי חביבה, ואני לא אומרת שבית יפה זה דבר רע, ח"ו - בעלי שיחיה ידע שלי תהיה גינה ענקית בבית, אבל איך הפכנו את הכסף לעיקר, אנשים היום יותר ויותר קונים לילדים שלהם עיסוקים לשעות הפנאי במקום לשבת איתם יחד ולבלות איתם, לדבר איתם. משום מה מתחיל להראות כאילו כסף זה הפיתרון להכל. תמיד יש את הקטע הזה שכולם צוחקים על זה שיש וילה ענקית דו משפחתית לילד ושלוש כלבים בטבעון. איך במקום לטפח ערכים, משפחה, את היהדות שלנו, אנחנו רצים אחרי הקריירה. ולא מתוך מטרות של החכמה או עזרה לעמ"י הקדוש, ברוב המקרים, לצערי לגמרי. אני בחיים לא אשכח מצגת שפעם שלחו לי לאימייל, ואתם בטח כולכם מכירים, משהו על זה שכסף יכול לקנות לך בית אבל לא משפחה. תרופות אבל לא בריאות. מיטה אבל לא שינה טובה. כסף לא בהכרח מביא לנו אושר. אז מה הקטע שלנו אחרי כל החומריות הזה. ["...אז מה אני צריך את כל הליריות הזאת"... סתם נזכרתי, נו, התעלמו] ה'!!!!!!! אומרים שעמ"י יכול להיות ככוכבי השמיים, ולעומת זאת כחול אשר על שפת הים וכאדמה. עכשיו תשאלו [אבישי תשתוק, אני יודעת שגם אתה שמעת את זה בסמינריון, ובכל זאת, זה משהו חדש שלמדתי והתלהבתי] למה גם חול וגם אדמה?! כי מצד אחד, לחול יש את התכונה המופלאה לעמוד בפני הגלים, להשאר חזק. אבל על חול אי אפשר לגדל פירות. על אדמה כן. וככה עמ"י. אז השאלה שלי היא מה דעתכם על עניין החומריות המתפשט בעמ"י ובעולם בכלל, איך הוא הגיע אלינו, והכי חשוב - איך הופכים אותו לחול, אדמה, כוכבים. לילה נפלא לכולנו.
 

ליחנוש 1

New member
צודקת..

גמאני ראיתי ערוץ 2,כמה אפשר להראות תוכניות על כסף?אני מודה שזה די מעניין לראות את זה אבל זה לא שווה את זה שהם הורסים את הערכים שלנו ומשדרים לנו שכסף זה הדבר הכי חשוב בעולם..ואיך זה שאנשים ענו על השאלות הכי קשות שהיו ועל שאלות מהתנך הם לא ידעו לענות?
 

haimwe

New member
ואוו...

עמוק כל הנושא הזה אבל חשוב לדיון... דעתי... את צודקת במאה אחוז שהמדינה ובכלל חיי החברה שלנו כיום גם חילוניים וגם דתיים לאומיים כולה סובבת (לא בדיוק כולה אבל הרוב) על הנושא של חומריות בעולם. הדבר הזה תמיד היה ויהיה וזה יצר האדם שתמיד כשיש לך משו אתה רוצה שיהיה יותר וזהו בעצם הרדיפה אחרי החומריות.. סיטואציה שהייתה לי: חבר שלי היה אצלי בבית וראינו איזה קליפ בyoutube של איזה שיר עם איזה אחד גיטריסט בין הטובים בעולם... אז אמרתי לו בואנה איך אני מקנא בבן אדם הזה שיש לו כזה כישרון... אז הוא ענה לי, אתה חושב שהוא מאושר?... גרם לי לחשוב העניין הזה שבאמת האם עם כל הכסף הזה בא לך אושר פנימי ואכן, התשובה שהגעתי אליה היא כמובן לא... התרבות הזאת באה מהעולם החילוני של רדיפה אחרי החומר מאשר על הנשמה והרוחניות וזה לא עוזר עם כל המצב בארץ הטכנולוגי וכו' וכו'... אנשים פשוט נסחפים על ידי דברים חולפים למשל כשיוצא איזה משחק חדש לשוק ומיד חייבים לקנות אותו, או שיוצא איזה בגד חדש ומיד רצים לקנות אותו.. כל הדברים האלה באים למלות לנו איזה ריק שאנו חשים בתוכנו, איזו רגש שאנו רוצים משו מסויים אבל לא מצליחים לתפוס אותו... כל הדברים האלה שאנו מחפשים הם דברים רגעיים ואתה חושב שאתה מרגיש מאושר לרגע מסוים אבל לאחר זמן מה אתה מתחיל להבין שזה לא מעניין אותך יותר ואתה רוצה עוד ועוד ועוד... בקשר למקום מגורים, זה חלק נכון על העניין הזה שהולכים לגור במקום מפואר בשביל למלא איזה משאלה שרצית שיהיה לך אם יש לך את הכסף אבל זה סתם, יש אנשים שעושים את זה כי הם באמת מרגישים שזה יעזור להם בחיים אבל האמת היא שזה לא... עובדה שרוב השחקנים העשירים בחו"ל... הגויים, תראי כמה כסף יש להם ותראו כמה צרות יש להם... הם לא נחים לרגע... לנו כל הזמן מחדירים היום שהדברים הכי חשובים זה הדברים החומריים והדברים הרוחניים הם שוליים וטיפוח הנפש הוא דבר שולי ואין טעם להשקיע בו זמן... אני מצטער להודות שזה משפיע עליי וזה משחק תפקיד מאוד חשוב בחיים שלי החומריות הזאת.. הדרך הכי טובה להתמודד עם הדברים הללו היא פשוט לבוא וללמוד דברי ערך, לעסוק בדברי תורה... אמרתי מה שיש לי להגיד... נקווה שעם ישראל היהודי יצא מהצרה הזאת...
 
עוד משהו שחשבתי עליו.

אנחנו עם כל הרדיפה הזו אחרי הכסף מורידים מערך חיינו. מכירים את זה שאתה אוכל עם מישהו והוא בא לזרוק מלא אוכל, ואתה אומר לו, "אחי, יש ילדים רעבים באפריקה!", ואז הוא עונה לך, "אז מה, אם אני אוכל את זה עכשיו הם יהיו שבעים?!".. ואז אתה כזה לא יודע מה לומר. אז זהו, שהם לא יהיו יותר שבעים, אבל אנחנו לא יודעים, לא מעריכים את מה שיש לנו ביד. אנחנו לא קולטים מה העוצמות של כל דבר שיש לנו, של כל פרוסת לחם עם גבינה, של כל חיסון שיש לנו פעם בחודש. מצד אחד, אנחנו מורידים מערך החומריות. כי מה זה חשוב עוד מכונית כאן, עוד מכונית שם. ומצד שני יורד אצלנו ערך הרוחניות, הדברים שאין להשיג בכסף. מה קרה ל"איזהוא עשיר, השמח בחלקו"? [ואני כמובן מכלילה בתוך כל זה גם את עצמי, כמובן. אם לא הייתי חלק, זה לא היה כ"כ מפריע לי].
 

ליחנוש 1

New member
טכלס..

אנשים אומרים מה יעזור לאנשים אחרים אם אני יחסוך כסף ולא יזרוק אותו על שטיות?אנשים לא מבינים שבמקום לזרוק את ה100 שקל האלה על זבל הם יכולים לתרום אותו!!
 

מילועוף

New member
משהו קטן וטוב

הבעיה שלך/שלנו זה שאנו יודעים לדבר על זה אבל "בעלי ידע שלי תהיה גינה ענקית...." "ברור שזה מעניין לראות לראות את זה..." כלומר מה שאני מנסה להגיד זה שדיבורים אפשר לעשות עד אינסוף,אבל במעשים תכל'ס,בשורה התחתונה אנו דואגים לעצמנו בדיוק כמו כולם.כמו שבישיבה מטיפים על לא לעשן נרגילה אבל תכל'ס מי שלא מעשן לא נחשב גבר.יעני זה חטא-אבל גם אני חוטא...וכו'...ואפשר להרחיב בעניין אבל אני אחרי לילה בלי שינה,וחניכים שמוציאים אותי מדעתי,ואני עפוץ,ומתחיל לכתוב שטויות...אז באמת צדיקים וצדיקות שיהיה לכם לילה טוב(השעה רבע ל12) והמשך יום טוב.ושבת שלום. להתראות.
 
זה בדיוק מה שאני אומרת.

אנחנו כל כך בתוך זה שאנחנו אפילו לא יודעים. באמת, אנחנו לא קולטים ולא שמים לב. ובגלל זה גם שאלתי, איך משנים את זה. כי אם יש משהו שאני שונאת זה דיונים/שיחות עם מוסר וביקורת בלי דרך לשנות, זה משהו שהסניף שלי הנחיל אצלי בנשמה, אז זו בערך השאלה הכי גדולה שלי.מה עושים מכאן. ותודה על שהערת אותי מעט. :)
 
ממממ... ../images/Emo78.gif

העלית נושא סבוך. מצד אחד, אין מה לעשות וככל שהעולם מתקדם ומתפתח יש נטייה טבעית לרדיפה אחרי כמה שיותר התפתחות טכנולוגית, ובתוכה הרבה הרבה חומריות, ואת לא מצפה מבנאדם שעבד קשה כל החיים שלו כדי להשיג את הכסף הזה שיתרום את כל מה שהוא לא צריך בשביל חיים פשוטים, ויחיה בדירת 2 חדרים. זה מחיר הקפיטליזם, והזכות של כל אחד לצבור הון בלתי נפסק. מצד שני, המצב לפחות במדינה כאן הוא בעייתי מאוד, כיוון שמילא הייתה עלייה בפערים בין העשירים לעניים, אבל יש גם התנתקות מסוימת של העשירים מהעניים (ע"ע השכונות עם המחסומים), והקונספט הזה של "מדינת רווחה", משהו שלוקח את הדברים הטובים של הקפיטליזם אבל בכל זאת מקיים חברה סוציאליסטית איפשהו הולך לאיבוד כרגע, ולא רק פה אלא בכל העולם. זאת הבעיה הרצינית. אני נוטה לא להסכים עם העובדה שאין בחומריות אושר. גם בהשגת החומריות יש דברים שהם מאושרים, זה הסיפוק שלך מעבודה קשה לאורך שנים. ויש בזה גם משום אושר פנימי אמיתי וכן. מה שכן - האושר הרוחני קודם בהרבה לאושר הזה, ואין על כך עוררין. אני לא בא לבטל לחלוטין את האושר מהחומריות, כי יש בו משום אושר פנימי, אבל האושר המרכזי הוא הרוחני ובזה את צודקת. מה ניתן לעשות בעניין? להתחיל לתמוך בגופים סוציאליסטים (כגון "מעגלי צדק"), להצטרף אליהם, ומלמטה לאט לאט תתחיל המהפכה. וכמובן - להמשיך להפיץ תורה ברבים.
 
...

אתה צודק, עושר יכול להביא אושר, אבל זה אושר רגעי [לדעתי] ותלוי זמן, מקום ודבר. אין לו את הדבר הבסיסי הזה בתוך הנשמה שיהפוך אותך למאושר בכל מצב. וכמובן שגם יש אושר מתוך עושר שאולי הוא כן טהור.. השאלה היא כמה אנחנו ככה. סוציאליזם?! שמע, אתה מדבר עם מושבניקית על אידיאל הקיבוצים.. לא יצא לך הכי טוב P: סתם, אני פשוט לא בעד. לחיות את התורה בפשטות, אולי זה מה שהכי יעזור.
 
מה שאת מפספסת זה ש..../images/Emo78.gif

התורה היא מיסודה סוציאליסטית, ואף "כופה" את הסוציאליזם באיזשהו מקום. לקט, שכחה, פאה, מעשר, כל מצוות התרומה והצדקה הן סוציאליסטיות באיזשהו מקום, ונועדו לגרום למצב שבו אין אדם שמנותק מהעם, ולא אכפת לו מהעני שגר לידו. לצערי בעמים שאין בהם תורה זה מה שקורה, ע"ע אמריקה וע"ע מה שמתחיל להתפתח חס וחלילה בארץ. לא אמרתי מדינה שהיא סוציאליסטית, אני ממש לא מרקסיסט או משהו בסגנון, אבל מדינה שבה לאנשים אכפת מרווחת האנשים האחרים זו האידיליה בעניין הזה מבחינתי. לעניין החומריות: הרבה מדברים על עניין של אושר רגעי, ולרוב זה כך. אבל בעיניי אני אהיה מאושר באמת לא בגלל שיש לי מיליון דולר ביד (זה אכן אושר רגעי כמו שתיארת), אלא כיוון שראיתי שכר לעבודה קשה מאוד שעשיתי, ואפשר להשליך מזה על כל תחום כולל התחום התורני. לא עצם התגמול הוא המקור לאושר, אלא עצם העובדה שראיתי תגמול בפעולתי. קאפיש?
 
אני לא חושבת..

שמה שתארת הוא סוציאליזם. זה צדק, חסד, סוציאליזם זה דבר שמבקש שיווין בין אנשים. התורה מעולם לא דיברה על שיוויון - אפילו להפך, יש את הכהנים ויש את הלווים ויש את "סתם" ישראל, כל אחד עם נתוני הפתיחה שלו מקיים את יעודו ותפקידו בעולם. הסוציאליזם דורש שיויון, כולם דומים, חוסר רכוש וקניין. מה שהתורה מבקשת זה ערבות הדדית. מדינה בה לאנשים אכפת מרווחת האנשים האחרים - תיאור של מדינה יהודית אופטימלית, הלוואי, ושל העולם כולו אם נהיה אור לגויים. אני לא ממש מבינה מה סוציאליסטי כאן. זה בדיוק מה שחשבתי כשכתבתי על אושר חומרי שאמיתי. אבל אז שמתי לב, שלא המליון דולר שהרווחת נתן לך את האושר, אלא החוויה של לקבל שכר על עבודה מופלאה שעשית ועבדת קשה. אז עוד קשה לי טיפה להסכים עם זה. בכל מקרה, אתה אחלה. :)
 

isilme

New member
../images/Emo205.gif../images/Emo98.gifיוסף,

נחש איפה אני עושה שבת?
 

isilme

New member
../images/Emo205.gif../images/Emo98.gif

בעז"ה אני אבוא לסניף בער"ש... ועכשיו אתה גם יודע איך אני נראית..:)
 
מזעזע.

גם אני ראיתי אתמול את שתי התוכניות והזדעזעתי. אנשים מוכנים להשפיל את עצמם ולרמוס את הכבוד שלהם בשניות רק בשביל לזכות במשהו. כל אחד היה מעדיף שיהיה לו יותר כסף, שיהיו לו יותר אמצעים לחיות בכבוד, אבל איזה כבוד הוא מקבל בזה שהוא עומד במשחק טלוויזיה ולא יודע את התשובות? "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", לא אחרת.
 

שומו

New member
לא ראיתי טלוויזיה אתמול, אבל אני יודע מה

התוכניות האלו. מה בדיוק משפיל בהן
 
אז ככה.

"מי יותר חכם מתלמיד כיתה ה'" מראה לאנשים שהם בורים בנושאים כ"כ פשוטים. הקהל בבית יותר צוחק על המתמודדים שלא ידעו את התשובות מאשר בודק את עצמו. ב"מונית הכסף" אנשים באמת יוצאים מושפלים, הגיעו לתוכנית בלי שום רצון משלהם, ושואלים אותם שאלות שאין להם מושג מה התשובות שלהם [לפעמים, לא תמיד..]. אז הם לא יוצאים מושפלים?
 

שומו

New member
במונית הכסף יש שאלות ברמה של כיתה ג'../images/Emo35.gif

זה כל הקטע של התוכנית- אנשים כבר שכחו מה הם למדו לפני 30 ו-40 שנה, ולכן השאלות אמורות להיות קשות עבורן.
 
למעלה