עם הזמן זה יעבור...

עם הזמן זה יעבור...

כשאומרים שעם הזמן הכאב יעבור זה לא בדיוק נכון אולי אתם מתרגלים לכאב אבל להעלם? מה פתאום לפעמים אפילו מתחזק יותר ואל הכאב מצטרפת הבדידות היא באה עוטפת ולוקחת אתכם רחוק ... עמוק אל תוך חור שחור וקר ולא אל תטעו זה לא רחמים עצמיים. לפני 7 וחצי שנים פגשתי לראשונה באכזריות העולם קצת אחרכך הכרתי את אהבת חיי (ר' לצורך העניין) את ר' הכרתי בחוף הים הקשר החזק עברנו לגור יחד 3 שנים מדהימות עם חלומות תקוות שאיפות אילו רק הייתם יודעים כמה דמעות זלגו מעיניי אבל אלו היו רק דמעות של אושר לא יכולתי לחלום להיות נסיכה יותר משהייתי הייתי המלכה על גג העולם הוא כבש בשבילי את כל העולמות הוריד בשבילי את כל הכוכבים וכשהיה חשוך תלה בשבילי את הירח בחיוך לפני שנתיים ושבוע היתה לנו מריבה מטופשת הוא עזב אחרי שבוע ר' חזר הביתה והציע לי נישואים היום הכי מאושר בחיי הכי מדהים והכי חלומי היום הזה הפך ליום הכי מסוייט עלי האדמות יצאתי בבוקר מחוייכת לעבודה אחרי שנשקתי לו כשחזרתי בערב שוב חשכו חיי חדר המדרגות מלא בדם סרטי משטרה שוטרים מסביב ר' נרצח על ידי שכן שלנו בגלל כלב מזורגג (סליחה על השפה) לפני שנתיים חוויתי את חווית האובדן מקרוב אובדן ברמה משפחתית בגיל 16 עזבתי את הבית ר' היה שם בשבילי הוא היה הכל בשבילי הוא היה המשפחה שלי מה שר' ואני לא ידענו זה שהקמנו משפחה בעצמנו חודש אחרי שר' נרצח הייתה לי הפלה טבעית רק אז גיליתי שהייתי בהריון וגם זה לא קרה בגלל הכאב והצער בגלל שלא אכלתי בגלל שלא שתיתי בגלל שלא הייתי מסוגלת לדאוג לעצמי מתוך הדכאון והכאב ולא הכאב לא נעלם עם הזמן הוא קיים היא ימשיך להיות קיים ולפעמים נדמה כי הוא רק מתחזק יחד עם הגעגוע והבדידות ושלא תעבור בכם המחשבה לא!!! אני לא מרחמת על עצמי אני ניצבת מול החיים יום יום ופוסעת קדימה בצעדים קטנים למרחקים גדולים... היום אני שוב עומדת מול עולם המציאות יוצאת מתוך הבועה הוורודה של נמשיך לחיות ושעוד יהיה טוב הנה זה ממש מעבר לפינה עוד כמה צעדים אני עומדת לאבד את האישה שהכי יקרה לי בעולם איבדתי אותה פעם אחת אז בגיל 16 מחוסר ברירה ועכשיו אני מאבדת אותה שוב ולתמיד גם הפעם אין לי יכולת לשנות את העובדה והפחד גובר יחד עם המון תהיות עם המון שאלות של אמונה עם המון חרדות לגבי העתיד לאן פני מועדות ולאן משם אמשיך הסוף הזה מגיע המחלה הזו ארורה 5 נצחונות היו לה איתה עכשיו בפעם השישית המחלה הזו ניצחה אני מקווה שאמשיך להיות חזקה שאמשיך בדרך שבחרתי ללכת דרך שתיצור לי עתיד חדש טוב יותר מוצלח יותר ומעבר לכל דבר אני מקווה שהיא תפסיק לסבול מאי
 
ברוכה הבאה חתולה

החיים לא פינקו אותך ואת מתמודדת עם הדברים הקשים מגיל צעיר כתבתי לך שם וגם פה חוזרת ואומרת לך את צריכה להביע את האהבה כל עוד אמא שומעת אותך ללטף ולחבק אותה ולהגיד אמא אני אוהבת אותך , זה יתן לך ולה כוחות להתמודד עם המצב שולחת לך המון כוחות , וים של אהבה לשרוד את הימים הלא קלים שמחכים לך בהמשך יקירתי אנחנו לא מצחיים , וכל אחד בבוא זמנו עולה למרומים תנסי למצוא דרכים להתחזק , לחיות את החיים עם חיוכים
 
את לא לבד, יקירתי ../images/Emo201.gif

אין ספק שעברת הרבה- אובדן של אהוב וחבר, ועכשיו את עומדת במצב שאת כל כך רוצה שיהיה לאימך (אני מניחה שמדובר בה, תקני אותי אם טועה) טוב ושהיא לא תסבול, אבל מצד אם היא לא תסבול זה אומר שהיא תמות, כי כנראה שהפעם אי אפשר יהיה לנצח, לפי דברייך, את המחלה. תנצלי את הזמן שיש לך איתה כמה שיותר, תראי לה כמה שאת אוהבת, ותנסי להתחזק. את תמיד מוזמנת לשתף בהרגשתך אותנו פה ונשתדל לעזור ולתמוך.
 
רק בריאות../images/Emo57.gif

מאחלת לך ולכולם רק טוב והמון כוחות להתמודד עם הדברים שהחיים מביאים עלינו.
 
למעלה