על שגיעוט

[YoreShmaNa]

ועוד: בשיר "נעמה" ששרה אסתר עופרים

"לרוחות אגל (א בצירה במקום בחטף פתח) סודי"

 

[שימו לב לסגול הרועד]

../images/Emo41.gif עוד שאלה באותו נושא... ../images/Emo41.gif

כשיצא לי להסב תשומת לב של חברים לשגיאות בעברית בשירים, נתקלתי פעמים רבות בתשובה: "זו אמנות". האמנם

מה דעתכם

 

[giba70]

אני מסכים, במקרים מסוימים

לעתים העברית הנכונה לא מסתדרת עם רוח השיר, או עם "הנגינה" של השירה, או עם "הדובר" עצמו. כל מקרה לעצמו, כמובן. ברור שאני מתכוון לזמרים שיודעים מהי ההגייה הנכונה ורק עושים את זה בכוונה. כלומר, רק כשיודעים את הכללים ניתן לחרוג מהם.

 

[giba70]

ואגב, זה לא כל כך מפריע לי

כשיש טעויות שאני רגיל לשמוע בדיבור רגיל של אנשים. כלומר, כאשר ההגייה היא כמו בדיבור יומיומי ולא בעברית נכונה מתוך "מלאכותיות". אבל כשיש טעות שממש מראה שהבנאדם לא יודע עברית זה מפריע לי מאוד.

 

[שימו לב לסגול הרועד]

מסכימה איתך.

כשברור שהדובר מודע לשגיאתו, אך "קורץ" למאזיניו או מבצע התפשרות למען ההתאמה האמנותית - זה אפילו מחמיא לו. נקודה חשובה.

 

[האבא של מיקה]

אסתר עופרים - הוא לא ידע את שמה...

עכשיו שמעתי בג' את אסתר עופרים שרה את 'הוא לא ידע את שמה'... היא שרה - 'הקיץ השני החליף גוֹנים וצבע' ולא גוונים... נראה לי שגוונים היא צורת ההגייה הנכונה לא? אם לא, אז כל שאר המבצעים טועים...

 

[poomiki f]

ועוד עיוות של "הוא לא ידע את שמה"

דווקא בביצוע של מיכה שיטרית וארקדי דוכין... מיכה אומר (כי הוא לא ממש שר בשיר הזה) "וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה", כאשר המילה "ידע" נאמרת בזמן עבר כאשר היא אמורה להאמר בזמן העתיד... שאיש לעולם לא ידע על מה הם דיברו. (אני לא יודעת איך אתם מנקדים...)

 

[noaaz]

שירו של צנחן

לאורך כל השיר מדובר על מִצְנָח (חיריק בהתחלה), במקום על מצְנֵחַ (פתח גנובה בסוף) ! לנעמי שמר יש טעות, שהיה לי קשה מאד כשראיתי אותה. היא כתבה שיר בשם "הראשון בספטמבר", כאשר נהיר וברור שיש לומר "האחד בספטמבר". אגב, כאשר מדברים בשירים על שמש, כמו בשיר 'פרחים בקנה' (השמש יידום בין עזה לרפיח...), נסלח ליוצרים שהתייחסו לשמש כאל זכר, כיוון שזוהי מוסכמה ספרותית - השמש היא זכר. בחיי היומיום שלנו, השמש - נקבה.

 

[מוגג]

מזל שסלחת ../images/Emo8.gif

העברית לא זקוקה לסליחתך. זה לא קשור ל"מוסכמה" זה קשור לכך שהפסוק המקראי אומר "שמש בגבעון דום" ולא "דומי". "לפעמים השמש זכר לפעמים הוא שכח"..

 

[trilliane]

יש מילים שהן גם זכר וגם נקבה

ולכן אפשר למצוא בספרות, בשירה ובמוזיקה הקלה את שתי הצורות זו לצד זו. למשל: "רוח רוח רוח רוח, למה לא תשכב לנוח" וגם "רוח גדולה אולי רק את יכולה להחזיר הכל להתחלה". כך גם לגבי "שמש" - זה ממש לא קשור למוסכמה ספרותית. אפשר בכל מקרה גם בזכר וגם בנקבה, הן בספרות והן בדיבור, גם אם בשפת הדיבור שלנו נמצאת בשימוש צורת הנקבה.

 

[ס ק א ל י]

ביידישע פיראטן ...

בבית האחרון שרה להקת חיל הים "הגענו למסינה משם לפלסטינה וְנרד ביפו לסייר בסקרנות" השימוש בצורת העתיד שם לא מתאימה, אלא אם כן היה נהגה VANERED, שאאל"ט אז זה היה ו' ההיפוך שהופכת זמן עתיד לעבר ולהיפך. אבל אני לא לגמרי סגורה על ההסר, אז אשמח אם מי מהלשונאים יאיר את עיני.