יוחנן כהן הגדול
New member
על פרשת השבוע
פרשת ויצא כתיב: "וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה" (בראשית כח יח). וכתיב: "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כד ד) ובדברים טז' כב' נאמר "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" וכתב אבן עזרא (בראשית כח יז ) "ורבים יתמהו איך הקים יעקב מצבה, ושכחו כי יב' מצבות הקים משה, והכתוב לא אסר לשום מצבה לה' רק אמר לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך". האבן עזרא כדרכו אינו משגיח על המדרשים ומפרש כפשוטו של מקרא, וחולק על הספרי (דברים קמו') שאוסר להקים מצבה אף לה' "ולא תקים לך מצבה וכו' ומה מצבה שאהובה לאבות שנואה לבנים וכו' ". ולמדנו חידוש, שבנים רק מדורו של יהושע. וכן פסק הרמבם הלכות ע"ז פרק ו' הלכה ו' "מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך העכו"ם שנאמר ולא תקים מצבה" . והרמבן (בראשית ו' ה') על הפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצוותי וחוקתי ותורתי" שפירש רש"י שאברהם שמר את כל התורה ואפילו תורה שבעל פה, תמה " ויש לשאול אם כן היאך הקים יעקב מצבה , ונשא שתי אחיות [והרי אלה בעריות] וכו' ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה וכו' והנראה אלי בדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש וכו' ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, והמצבה [שיעקב הקימה בארץ בבית אל] מצווה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו באשר שנא ה' אלוהיך , ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות". ובדברים טז כב כתב הרמבן "ולא תקים לך מצבה ואת זו שנא כי חוק הייתה לכנענים ואע"פ שהייתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה וכו' אבל לא הבינותי החוק שהרי הכנעניים גם במזבחות וגם במצבות היו נוהגים לעבוד ע"ז וכו' [ומה ההבדל מצבות ממזבחות?] והנראה בעיניי … והנה השם הנכבד שנא ומאס כל מעשיהם ואסר המצבה והאשרה ולא השאיר רק המזבח שהוא צורך הקורבנות וכו' ". והתבונן היטב על הנאמר פה, הקדוש ברוך הוא שספר התורה היתה באומנה איתו עוד מלפני בריאת העולם, מה בעצם היה בדעתו? האם המצבה אהובה או שנואה עליו? הנה האלוהים, שמכיר ויודע ומביט ורואה מקצה הזמן לסופו, שהאמת אצלו אינה משתנה לפי הזמנים כדרכם של בני אדם, הוא משנה את דעתו בגלל מעשה כנענים ואוסר עלינו את האהוב עליו לדורות? וכי לא ידע, עוד לפני בריאת העולם, מה יעשו הכנענים? ואם ידע, למה לא אסר המצבות מראש? ואם בורא העולם אוהב מצבות הוא, מדוע ביטל רצונו בפני מעשי הכנענים ולא התיר את המצבות כמו שהתיר את המזבחות? והיום ,שנעלמו כנענים ואין מעשי ע"ז שלהם במצבות, אולי מן הדין שנשוב אל מעשי האבות שהם סימן לבנים ונעשה שוב מצבות כחיבתו הגדולה של הקב"ה עפ"י כל המפרשים? ובכלל, נוסיף ונשאל: מדוע תמיד רק "כנענים" ו "מצבות" וכיוצ"ב? מדוע עוסקת התורה תמיד רק במעשים ומנהגים ועממים שבימיה ממש? התורה הנצחית והאלוהית אין בה זכר ורמז לכל הנקרה לנו בדרכנו בימים טרופים אלו. עבודת אלילים? הקרבת קרבנות? חריש בשור וחמור? יתד לחפור בה מחוץ למחנה? מה לנו ולזאת? איפה דברי תורה האמיתיים: עלינו, על מעשינו ועולמנו? על המתירנות, התקשורת, החילוניות, הדמוקרטיה? אין אף מילה פתוחה וברורה על דורותינו והיאך ננהג בהם. אבל הכל בפרטי פרטים על מצבות וכנענים מזבחות וגירגשים רועי צאן ונוודי מדבר. מה להם ולחיינו? ואם כל הדורות לפני הקב"ה עד עצם היום הזה כיצד זה הוא מתעסק בתורתו הנצחית שנכתבה לפני בריאת העולם כמבואר בבראשית רבה (וילנא )פרשה ח' "אמר ר"ש בן לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם" אך ורק עם היבוסים והקניזים והקטטות השבטיות העלובות ותו לאו? ואין אף מילה ברורה אחת על דורות מאוחרים יותר. ונוסיף עוד ונאמר שהרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה כתב "והטעם לכתיבת התורה בלשון זה מפני שקדמה תורה לבריאת העולם אין צריך לומר ללידתו של משה רבינו כמו שבא עלינו בקבלה שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה , הנה משה כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב" ונשאל מה עלה על דעתו של משה שבנה יב' מצבות והוא קרא את הפסוק "לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" והבן דבר זה היטב כי לא יתכן שיהיה שינוי באמת האלוהית, ואם יש שינוי לא מפי האלוהים הוא אלא בשר ודם כתבו, נתון לשינויי הזמן ושינויי השקפות עולם של בני אנוש. דור הולך ודור בא והדעות והאמונות משתנות לבלי הכר. והדור שכתב על המצבות האהובות איננו הדור שאסר על המצבות הנתעבות. והרי לך ראיה לדברינו שאיסור הקמת המצבה כתוב בספר דברים אשר לדעת כל מבקרי המקרא נכתב בתקופה מאוחרת, תקופה אשר בה יצאו למלחמה על המצבות, שלא כסיפורי בראשית שסופרו ונכתבו הרבה קודם. וזאת לך לעדות שלא האלוהים כתבה ולא בסיני ניתנה אלא בני אנוש, במשך מאות רבות בשנים.
פרשת ויצא כתיב: "וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה" (בראשית כח יח). וכתיב: "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כד ד) ובדברים טז' כב' נאמר "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" וכתב אבן עזרא (בראשית כח יז ) "ורבים יתמהו איך הקים יעקב מצבה, ושכחו כי יב' מצבות הקים משה, והכתוב לא אסר לשום מצבה לה' רק אמר לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך". האבן עזרא כדרכו אינו משגיח על המדרשים ומפרש כפשוטו של מקרא, וחולק על הספרי (דברים קמו') שאוסר להקים מצבה אף לה' "ולא תקים לך מצבה וכו' ומה מצבה שאהובה לאבות שנואה לבנים וכו' ". ולמדנו חידוש, שבנים רק מדורו של יהושע. וכן פסק הרמבם הלכות ע"ז פרק ו' הלכה ו' "מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך העכו"ם שנאמר ולא תקים מצבה" . והרמבן (בראשית ו' ה') על הפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצוותי וחוקתי ותורתי" שפירש רש"י שאברהם שמר את כל התורה ואפילו תורה שבעל פה, תמה " ויש לשאול אם כן היאך הקים יעקב מצבה , ונשא שתי אחיות [והרי אלה בעריות] וכו' ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה וכו' והנראה אלי בדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש וכו' ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, והמצבה [שיעקב הקימה בארץ בבית אל] מצווה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו באשר שנא ה' אלוהיך , ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות". ובדברים טז כב כתב הרמבן "ולא תקים לך מצבה ואת זו שנא כי חוק הייתה לכנענים ואע"פ שהייתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה וכו' אבל לא הבינותי החוק שהרי הכנעניים גם במזבחות וגם במצבות היו נוהגים לעבוד ע"ז וכו' [ומה ההבדל מצבות ממזבחות?] והנראה בעיניי … והנה השם הנכבד שנא ומאס כל מעשיהם ואסר המצבה והאשרה ולא השאיר רק המזבח שהוא צורך הקורבנות וכו' ". והתבונן היטב על הנאמר פה, הקדוש ברוך הוא שספר התורה היתה באומנה איתו עוד מלפני בריאת העולם, מה בעצם היה בדעתו? האם המצבה אהובה או שנואה עליו? הנה האלוהים, שמכיר ויודע ומביט ורואה מקצה הזמן לסופו, שהאמת אצלו אינה משתנה לפי הזמנים כדרכם של בני אדם, הוא משנה את דעתו בגלל מעשה כנענים ואוסר עלינו את האהוב עליו לדורות? וכי לא ידע, עוד לפני בריאת העולם, מה יעשו הכנענים? ואם ידע, למה לא אסר המצבות מראש? ואם בורא העולם אוהב מצבות הוא, מדוע ביטל רצונו בפני מעשי הכנענים ולא התיר את המצבות כמו שהתיר את המזבחות? והיום ,שנעלמו כנענים ואין מעשי ע"ז שלהם במצבות, אולי מן הדין שנשוב אל מעשי האבות שהם סימן לבנים ונעשה שוב מצבות כחיבתו הגדולה של הקב"ה עפ"י כל המפרשים? ובכלל, נוסיף ונשאל: מדוע תמיד רק "כנענים" ו "מצבות" וכיוצ"ב? מדוע עוסקת התורה תמיד רק במעשים ומנהגים ועממים שבימיה ממש? התורה הנצחית והאלוהית אין בה זכר ורמז לכל הנקרה לנו בדרכנו בימים טרופים אלו. עבודת אלילים? הקרבת קרבנות? חריש בשור וחמור? יתד לחפור בה מחוץ למחנה? מה לנו ולזאת? איפה דברי תורה האמיתיים: עלינו, על מעשינו ועולמנו? על המתירנות, התקשורת, החילוניות, הדמוקרטיה? אין אף מילה פתוחה וברורה על דורותינו והיאך ננהג בהם. אבל הכל בפרטי פרטים על מצבות וכנענים מזבחות וגירגשים רועי צאן ונוודי מדבר. מה להם ולחיינו? ואם כל הדורות לפני הקב"ה עד עצם היום הזה כיצד זה הוא מתעסק בתורתו הנצחית שנכתבה לפני בריאת העולם כמבואר בבראשית רבה (וילנא )פרשה ח' "אמר ר"ש בן לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם" אך ורק עם היבוסים והקניזים והקטטות השבטיות העלובות ותו לאו? ואין אף מילה ברורה אחת על דורות מאוחרים יותר. ונוסיף עוד ונאמר שהרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה כתב "והטעם לכתיבת התורה בלשון זה מפני שקדמה תורה לבריאת העולם אין צריך לומר ללידתו של משה רבינו כמו שבא עלינו בקבלה שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה , הנה משה כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב" ונשאל מה עלה על דעתו של משה שבנה יב' מצבות והוא קרא את הפסוק "לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" והבן דבר זה היטב כי לא יתכן שיהיה שינוי באמת האלוהית, ואם יש שינוי לא מפי האלוהים הוא אלא בשר ודם כתבו, נתון לשינויי הזמן ושינויי השקפות עולם של בני אנוש. דור הולך ודור בא והדעות והאמונות משתנות לבלי הכר. והדור שכתב על המצבות האהובות איננו הדור שאסר על המצבות הנתעבות. והרי לך ראיה לדברינו שאיסור הקמת המצבה כתוב בספר דברים אשר לדעת כל מבקרי המקרא נכתב בתקופה מאוחרת, תקופה אשר בה יצאו למלחמה על המצבות, שלא כסיפורי בראשית שסופרו ונכתבו הרבה קודם. וזאת לך לעדות שלא האלוהים כתבה ולא בסיני ניתנה אלא בני אנוש, במשך מאות רבות בשנים.
