על פרשת דרכים

[lanx1]

על פרשת דרכים

שלום לכולם. אני בן 36 ומתלבט האם ללמוד משפטים ( באונ' תל אביב).
בכל מקרה אני מתכוון ללמוד באוניברסיטה ועקרונית אני מתקבל לכל תחום למעט רפואה.
אין לי השכלה אקדמית קודמת, ויש לי זמן להשקיע בלימודים.
1. האם הלימודים עמוסים ומעיקים? מה האורך של סיכום רציני של קורס אם רק הסילבוס שלו משתרע על פני 20-30 עמודים?
בדקתי בסילבוסים של שנה א ושמתי לב לכך שכל קורס מלווה בשניים שלושה...חמישה ספרים שכל אחד מהם באיזור ה1000 עמודים!
ובממוצע בכל קורס יש בערך 140 פסקי דין! - אני חושש לבדוק אפילו מה האורך הממוצע של פסק דין

.
מה המינימום שיש לעשות על מנת להצטיין ?

2. אני חצוי ביחסי לתחום הזה- מצד אחד יש בי אהבה לחשיבה משפטית,להגדרות מדוייקות ולהבנת המערכת הכוללת,
מצד שני יש לי רתיעה ממלל אינסופי, מטרחנות מילולית מטכנאות פקידותית ואפרוריות. וזאת מבלי להתייחס לפרקטיקה עצמה.
האם המציאות הלימודית נמצאת בערך באמצע?

3. האם אפשר לנתב את הקריירה לכיוון של ייעוץ משפטי ופחות לכיוון של בתי משפט, הוצאה לפועל, צעקות וחיכוכים? כמה זמן אחרי התמחות ניתן לגשת לכיוונים שאני מעוניין בהם ? מה הערך הפרקטי של השכלה משפטית ללא רשיון עריכת דין?

4. האם מי שהחל לימודיו בגיל 36 באונ' תל אביב ובהנחה שהוציא ציונים טובים מאוד ומעלה יכול להצליח בדיוק כמו הצעירים ממנו? האם למסלול של תואר שני ב4 שנים יש השפעה חיובית על השגת התמחות טובה ועל המשך הקריירה?

נ.ב. אם אוותר על לימודי המשפטים האפשרויות האחרות הן : כלכלה סטטיסטיקה ומדעי המחשב. אם למישהו יש עצה גם בתחומים אלה אשמח לקבלה.

תודה

 

[Myrath1]

לא יכול לומר על כל מוסד לימודים, אבל

1. אצלנו [מכללה למנהל] לא צריך לקרוא שום פס"ד מלא על מנת להצטיין. רק לדעת את החומר שהיה בהרצאות כמו שצריך. האם זה תקף לגבי כל מוסד לימודים מהנחות ועד הטופ? כנראה שכן, דיברתי עם הרבה סטודנטים גם מהעברית ות"א, ויש קונצנזוס שלקריאת פסקי דין מלאים אין השלכות על הציונים.

2. אין טרחנות אקדמית בלימודים, אפע"פ שזה אולי משתקף כך. יש מגרעות אחרות בקוטב ההפוך... הלימודים הם אקדמיים, אבל הם די פרקטיים. בסופו של דבר אתה לומד על חוק ופסיקה וכו'.. דברים שמשמשים עורכי דין ושופטים. כשהתראיינתי להתמחות שאלו אותי שאלות משפטיות מהתחומים שלמדתי במכללה.

3. אפשר מראש לקחת קורסים בתחום הציבורי-חוקתי ולהתמיין כמתמחה של יועץ משפטי במשרד המשפטים או משהו בסגנון. אפשר לכוון שאפיק הקריירה יילך בכיוון מסוים, אבל זה לא מובטח. וגם במגזר הפרטי לא כל העבודה זה צעקות והוצל"פ. תלוי במשרד, תלוי בתחום.

4. איני יודע.

 

[ליאורכרישי]

תשובות מסטודנט בת"א

1. מחברת סיכום קורס בהיקף של 6 נ"ז אורכת כ- 150-200 עמ'. לא ביג דיל. המרצים מפנים לפסקאות ספציפיות בפסק הדין ולרוב אין צורך לקרוא את כולו. מה המינימום שיש לעשות על מנת להצטיין? זו שאלה סובייקטיבית שתלויה ביכולות שלך. בגדול, במוסד כמו אונ' ת"א כולם חזקים וכולם קוראים (ברמה זו או אחרת). תצטרך תחת, כי רק שכל יביא אותך לציונים נאים, אבל לא להצטיינות. כמו כל דבר בחיים בעצם...


2. יש הרבה מלל, אין הרבה טכניקה. העיקר בלוגיקה. ה"פרקטיקה" מתבטאת בפתרון קייסים (בעבודות ובמבחנים) ותו לא. אולי גם בקליניקות במשפטיות...

3. באונ ת"א, החל משנה ב', אתה זה שבונה את המערכת, כך שתוכל לנתב עצמך לכיוון שאליו תבחר. אבל... לנתב לכיוון של יעוץ משפטי? לא יודע... לומדים משפטים כדי להכיר את התחום. את שיטת העבודה שלך תבחר אח"כ.
לגבי הערך הפרקטי של הכשרה משפטית ללא רשיון עורך דין - אני מניח שהחשש הוא מההתמחות (או בלשון פחות עדינה מההתכלבות). עזוב אותך, נושכים שפתיים שנה אחת ומוציאים רשיון. לא יודע מה עושים כמשפטן לא עו"ד... פרשנות משפטית בעיתון? יעוץ משפטי לחבר? דברים כאלה. אולי אני טועה בעניין הזה.

4. לא יודע.

5. לך על מדעי המחשב (אם יש לך עניין בזה).

 

[Atenolol]

שני סנט

1. שנה א' באת"א עמוסה מאד. "מחברת בחינה" (סיכום) של קורס כבד של שנה א' (למשל חוזים) יכולה להשתרע על 130 עמודים (בפונט דוד 12 ברווח כפול ועם שוליים של 2 ס"מ לפחות... עוד תבין... את הספרים אף אחד לא קורא, חוץ מספר אחד במשפט עברי אותו יכריחו אותך ללמוד בעל פה. בקורסים יש המון פסקי דין. למרות הפופוליזם הנפוץ, יש לא מעט באת"א שמשתדלים לקרוא הרבה פסקי דין במקור, במיוחד בשנה א', וגם יכולים להסביר לך למה זה חשוב. לגבי הצטיינות באת"א, הדרך אליה לא עוברת דרך השאלה 'מה המינימום שיש לעשות', אם כי יש חריגים נדירים.
2. ככלל, אין טרחנות ואין טכנאות פקידותית, בוודאי לא בפסקי דין שמגיעים לתוכניות הלימודים. מי שיחפש ימצא חריגים.
3. לגבי ייעוץ משפטי - בשלב הראשון של הקריירה שלך, המעוניינים העיקריים בייעוץ המשפטי שלך יהיו אותם שכנים בודדים שהילד שלהם אינו עורך דין. כדי שמישהו רציני יהיה מעוניין בייעוץ שלך וגם ישלם, תצטרך רקורד מקצועי, שהשגתו כרוכה בריצות לבית המשפט, חיכוכים עם הבוס וצעקות מהלקוחה (או להיפך). לגשת לכיוונים שאתה מעוניין בהם תוכל לגשת מתי שתרצה, אלא שלא מובטח שמישהו יחכה לך שם. הערך הפרקטי של השכלה משפטית ללא רישיון הוא בהבנה טובה יותר של העולם שסביבך - "הפרקטיקה הטובה ביותר היא תיאוריה טובה." גם ללמוד פיסיקה מועיל בזה, אם כי מכיוון אחר.
4. ההשפעה של התחלה בגיל מאוחר על הקריירה שלך, בהשוואה לצעירים, תלויה בשתי שאלות, בדגש על שתיהן; אחת, האם אתה מוכן להקריב את חייך בתחילת הדרך לטובת המקצוע, השניה, מה עשית בחיים שלפני הלימודים. החשיבה המקובלת היא שתואר שני במשפטים לא מועיל במיוחד לבעלי תואר ראשון מאוניברסיטאות טובות. חלק נכבד מהאוכלוסיה בתואר שני באת"א הוא בוגרי מוסדות פחות יוקרתיים שבאו להוסיף את את"א לקורות החיים שלהם, והדבר ניכר ברמת הדיון בכיתה בתואר שני, הפחותה בהרבה מאשר בתואר ראשון באת"א, שלא לדבר על האווירה וההתנהגות.
נ.ב.: מדעי המחשב הוא מקצוע טוב. סטטיסטיקה רציני בהחלט, אם כי השוק הרבה יותר מצומצם. אם אתה לומד כלכלה, תעשה את זה דו-חוגי ותלמד עוד משהו.