על עכברים ואנשים...
או..על זמן, טמטום והארה. ****למען הסר ספק, התחלואים המתוארים בהודעה זו הם תחלואים שכולנו נגועים בהם ולא מכוונים אל אף אחד באופן אישי**** סינגולאריות. ובכן, מבין כל התופעות שאני מכיר ישנן רק שתיים שהן סינגולאריות באמת, כלומר ...בלתי תלויות בנסיבות החיצוניות...והן: זמן וטמטום. הזמן. הזמן הוא תופעה מעניינת ומיוחדת מאוד. רבים ומבינים ממני הרבו להתייחס לסוגית הזמן, על אשליותיו ויחסותו. אי לכך אינני מתכוון לפתח את הנושא...ומי שמעוניין להתעמק בו...תצלח לו דרכו. רק אומר...שהזמן כמו שאנחנו מודדים אותו, הוא ישות עצמאית ובלתי תלוייה, ולא משנה מה יקרה או יעבור על שני אנשים..אם הם יקבעו פגישה בעוד חודש בשעה מסויימת...שניהם יגיעו אל מקום המפגש בו זמנית. (אם הם יגיעו!
(גם אם ע"פ התיאוריה של איינשטיין אחד מהם יגיע זקן יותר!) טמטום. ובכן הטמטום...על אותו משקל ..הוא תופעה סינגולארית מעצם הגדרתו. הטמטום הוא היכולת להתייחס לדברים שלא קיימים באמת, או לסלף מציאות ולבנות בדימיון מציאות מדומה ולהתנהג ולהאמין כאילו שהיא האמיתית כאשר שום בסיס אינו עומד מאחורי הדעות/אמונות האלו. בסופו של דבר, מאחר ויש אמת ומציאות מוגדות מאוד ובלתי מתפשרות, ההבדל בין אמת לאשליה נמדד בתוצאות בשטח...או אם לענות על השאלה :"למה לי לחפש את האמת? או מה עדיפותה על פני האשליה?" אז הייתי אומר ש"האמת עובדת !" כלומר ניתן לבנות איתה דברים ואילו עם האשליה לא. וזה מביא אותנו לאימרה הפרדוקסאלית שהביא יאגה....שבשביל לעשות משהו אמיתי צריך להגיע לאמת קודם ואי אפשר להגיע לאמת באופן לא אמיתי. הפרדוקס הזה הוא "פתיר" ביותר ואפילו נרמז באימרה המקורית : "...בינתיים אל תאמר נואש". אז איך הוא פתיר ומה מקור הבעיה? התשובה לשאלה הזאת מביאה אותי היישר לנקודה השלישית: ההארה. ובכן, כאן עלי לחלוק על הגדרתו של דרול, הארה אינה תופעה סינגולארית. כלומר...היא תלויה בהרבה... הרבה מאוד גורמים ותנאים ,שבהיעדרם היא לעולם לא תתרחש. אממה?..הגורמים והתנאים האלו לא נמצאים במישור הקיומי הרגיל שלנו, בחלקם הארי. רוצה לומר...אף אחת מהפעולות המוכרות לנו לא יכולה לקדם אתנו אל ההארה...אף אחת מהפעולות של השרירים שלנו, אף אחת מהפעולות הריגשיות שלנו ואף אחת מהפעולות השכליות שלנו. אף אחת מהן באופן ישיר. מהבחינה הזאת...לנסות "לעשות" משהו שיביא אותנו להארה, ממישור הפעולות הרגיל שלנו..יהיה משול לניסיון להרים את עצמנו מהשערות. בסך הכל ...מדובר כאן על מישור גבוה יותר, שאין לנו שליטה עליו ואנחנו לא מכירים אותו !!! זה לחלוטין לא אומר שהדרך שה"מישור" ההוויתיי אמורה לעבור בכדי לחבור אלינו במישור הזה, אינה תלויית נסיבות רבות ואובייקטיביות לחלוטין. זה רק אומר שאנחנו לא נוכל לדעת איפה המישור הזה נמצא ואיך "פעולתנו" משפיעה עליו עד שהוא יחבור אלינו הלכה למעשה. וזאת...מן הסתם...מהסיבה שכל הכרתנו מתקיימת בעולם הדימיוני שלנו. אז לאור דברים אלו ... אני אבהיר את אמירתי שוב אך בצורה שונה: נידונו לפעול ולעמול מבלי שתהייה לנו אמת מידה (עד שלב מסויים) בין אם פעולותנו מקדמות את הגידול הפנימי שלנו או בין אם הן מסיגות אותו. מי שיש לו קיום במישור הגבוה יותר.. הרי הוא ער ומודע להשפעתה של כל איכות של פעולה, ומי שאין לו קיום כזה...משחק בנדמה לי. תרגול ...במובן הזה, הרי הוא תהליך של שיתוף הכרה גבוה יותר בתהליכים הרגילים והעצמאיים שמרכיבים אותנו..הכרה שהיא מודעת...והתהליך הוא במובן מסויים תהליך של איבוד השליטה הרגילה שלנו וקבלת השליטה הגבוה יותר. ובמובן הזה, הנושא של "חינוך למדיטציה" בדיוק כמו שמדבר עליו דרול...הוא כל כך משמעותי, חשוב וקריטי. כי אם "מאמנים" אותך לצפות שהמדיטציה תביא אותך לשליטה גבוהה יותר על חייך...קרוב מאוד לודאי שאימון זה יפול קורבן לאשליית השליטה הרגילה שלנו על חיינו, והיא תתחזק. האשליה. באופן שימנע כל אפשרות להתפתחות אמיתית. באופן הרמטי. וסופי. לחלוטין. וכדי לא לקצר הודעה ארוכה בטרם עת, שכן אם הודעה היא ארוכה...אז שתהייה ממש ארוכה אני אוסיף את הציטוט שארכידאה הביאה בפנינו זה מכבר שכן מדובר שם בבירור על טבעים התפתחותיים וטבעים רגרסיביים. מאת: FANTASTIC LAD In the case of Zen meditation, I regularly see the following problem. . . To 'empty the mind', to 'forget the body', to 'vanish from the world,' can be twisted very easily to achieve a very unhealthy state. That of withdrawing. Souls can reach upwards or downwards. To reach upwards, means to continually question, explore, to accumulate knowledge and wisdom. To grow like this is to grow in a powerful, spiritual way, and stopping the internal dialogue in order to allow our description of the world to collapse and see directly the energy which makes up our reality can offer a huge leap forward in understanding everything, as it breaks us away from one perspective and allows many, many others. This is what is known as 'Seeing.' Any time our ability to see new things, or the same things in new ways, increases our knowledge and spirit likewise grow. However, some souls find the struggle of existence, (and indeed, eternal existence through many reincarnative lives), a tiresome and even horrifying concept. For these types of people, there is the strong desire to collapse the soul into lower and lower forms. Essentially, to crawl back into the womb and go back to sleep. To become, what is known in some circles, as primal matter. This is the only known way, (according to my knowledge, anyhow), in which a soul can truly be destroyed, and as such, it is fiercely sought after by those who find existence unbearable. (Though primarily this is done on a subconscious level, the decision perhaps having been made pre-incarnation where full access to one's total knowledge base from all lived lived is available.) The practice of emptying the mind and forgetting the body and the world through Zen meditation can just as easily facilitate this kind of regression of awareness; the undoing and giving up of knowledge, one's very spiritual essence. עוד אוסיף שהנ"ל אינו פוסל את הזזן אלא מדגיש נקודה בעייתית בה. שלכם באהבה רבה
או..על זמן, טמטום והארה. ****למען הסר ספק, התחלואים המתוארים בהודעה זו הם תחלואים שכולנו נגועים בהם ולא מכוונים אל אף אחד באופן אישי**** סינגולאריות. ובכן, מבין כל התופעות שאני מכיר ישנן רק שתיים שהן סינגולאריות באמת, כלומר ...בלתי תלויות בנסיבות החיצוניות...והן: זמן וטמטום. הזמן. הזמן הוא תופעה מעניינת ומיוחדת מאוד. רבים ומבינים ממני הרבו להתייחס לסוגית הזמן, על אשליותיו ויחסותו. אי לכך אינני מתכוון לפתח את הנושא...ומי שמעוניין להתעמק בו...תצלח לו דרכו. רק אומר...שהזמן כמו שאנחנו מודדים אותו, הוא ישות עצמאית ובלתי תלוייה, ולא משנה מה יקרה או יעבור על שני אנשים..אם הם יקבעו פגישה בעוד חודש בשעה מסויימת...שניהם יגיעו אל מקום המפגש בו זמנית. (אם הם יגיעו!
(גם אם ע"פ התיאוריה של איינשטיין אחד מהם יגיע זקן יותר!) טמטום. ובכן הטמטום...על אותו משקל ..הוא תופעה סינגולארית מעצם הגדרתו. הטמטום הוא היכולת להתייחס לדברים שלא קיימים באמת, או לסלף מציאות ולבנות בדימיון מציאות מדומה ולהתנהג ולהאמין כאילו שהיא האמיתית כאשר שום בסיס אינו עומד מאחורי הדעות/אמונות האלו. בסופו של דבר, מאחר ויש אמת ומציאות מוגדות מאוד ובלתי מתפשרות, ההבדל בין אמת לאשליה נמדד בתוצאות בשטח...או אם לענות על השאלה :"למה לי לחפש את האמת? או מה עדיפותה על פני האשליה?" אז הייתי אומר ש"האמת עובדת !" כלומר ניתן לבנות איתה דברים ואילו עם האשליה לא. וזה מביא אותנו לאימרה הפרדוקסאלית שהביא יאגה....שבשביל לעשות משהו אמיתי צריך להגיע לאמת קודם ואי אפשר להגיע לאמת באופן לא אמיתי. הפרדוקס הזה הוא "פתיר" ביותר ואפילו נרמז באימרה המקורית : "...בינתיים אל תאמר נואש". אז איך הוא פתיר ומה מקור הבעיה? התשובה לשאלה הזאת מביאה אותי היישר לנקודה השלישית: ההארה. ובכן, כאן עלי לחלוק על הגדרתו של דרול, הארה אינה תופעה סינגולארית. כלומר...היא תלויה בהרבה... הרבה מאוד גורמים ותנאים ,שבהיעדרם היא לעולם לא תתרחש. אממה?..הגורמים והתנאים האלו לא נמצאים במישור הקיומי הרגיל שלנו, בחלקם הארי. רוצה לומר...אף אחת מהפעולות המוכרות לנו לא יכולה לקדם אתנו אל ההארה...אף אחת מהפעולות של השרירים שלנו, אף אחת מהפעולות הריגשיות שלנו ואף אחת מהפעולות השכליות שלנו. אף אחת מהן באופן ישיר. מהבחינה הזאת...לנסות "לעשות" משהו שיביא אותנו להארה, ממישור הפעולות הרגיל שלנו..יהיה משול לניסיון להרים את עצמנו מהשערות. בסך הכל ...מדובר כאן על מישור גבוה יותר, שאין לנו שליטה עליו ואנחנו לא מכירים אותו !!! זה לחלוטין לא אומר שהדרך שה"מישור" ההוויתיי אמורה לעבור בכדי לחבור אלינו במישור הזה, אינה תלויית נסיבות רבות ואובייקטיביות לחלוטין. זה רק אומר שאנחנו לא נוכל לדעת איפה המישור הזה נמצא ואיך "פעולתנו" משפיעה עליו עד שהוא יחבור אלינו הלכה למעשה. וזאת...מן הסתם...מהסיבה שכל הכרתנו מתקיימת בעולם הדימיוני שלנו. אז לאור דברים אלו ... אני אבהיר את אמירתי שוב אך בצורה שונה: נידונו לפעול ולעמול מבלי שתהייה לנו אמת מידה (עד שלב מסויים) בין אם פעולותנו מקדמות את הגידול הפנימי שלנו או בין אם הן מסיגות אותו. מי שיש לו קיום במישור הגבוה יותר.. הרי הוא ער ומודע להשפעתה של כל איכות של פעולה, ומי שאין לו קיום כזה...משחק בנדמה לי. תרגול ...במובן הזה, הרי הוא תהליך של שיתוף הכרה גבוה יותר בתהליכים הרגילים והעצמאיים שמרכיבים אותנו..הכרה שהיא מודעת...והתהליך הוא במובן מסויים תהליך של איבוד השליטה הרגילה שלנו וקבלת השליטה הגבוה יותר. ובמובן הזה, הנושא של "חינוך למדיטציה" בדיוק כמו שמדבר עליו דרול...הוא כל כך משמעותי, חשוב וקריטי. כי אם "מאמנים" אותך לצפות שהמדיטציה תביא אותך לשליטה גבוהה יותר על חייך...קרוב מאוד לודאי שאימון זה יפול קורבן לאשליית השליטה הרגילה שלנו על חיינו, והיא תתחזק. האשליה. באופן שימנע כל אפשרות להתפתחות אמיתית. באופן הרמטי. וסופי. לחלוטין. וכדי לא לקצר הודעה ארוכה בטרם עת, שכן אם הודעה היא ארוכה...אז שתהייה ממש ארוכה אני אוסיף את הציטוט שארכידאה הביאה בפנינו זה מכבר שכן מדובר שם בבירור על טבעים התפתחותיים וטבעים רגרסיביים. מאת: FANTASTIC LAD In the case of Zen meditation, I regularly see the following problem. . . To 'empty the mind', to 'forget the body', to 'vanish from the world,' can be twisted very easily to achieve a very unhealthy state. That of withdrawing. Souls can reach upwards or downwards. To reach upwards, means to continually question, explore, to accumulate knowledge and wisdom. To grow like this is to grow in a powerful, spiritual way, and stopping the internal dialogue in order to allow our description of the world to collapse and see directly the energy which makes up our reality can offer a huge leap forward in understanding everything, as it breaks us away from one perspective and allows many, many others. This is what is known as 'Seeing.' Any time our ability to see new things, or the same things in new ways, increases our knowledge and spirit likewise grow. However, some souls find the struggle of existence, (and indeed, eternal existence through many reincarnative lives), a tiresome and even horrifying concept. For these types of people, there is the strong desire to collapse the soul into lower and lower forms. Essentially, to crawl back into the womb and go back to sleep. To become, what is known in some circles, as primal matter. This is the only known way, (according to my knowledge, anyhow), in which a soul can truly be destroyed, and as such, it is fiercely sought after by those who find existence unbearable. (Though primarily this is done on a subconscious level, the decision perhaps having been made pre-incarnation where full access to one's total knowledge base from all lived lived is available.) The practice of emptying the mind and forgetting the body and the world through Zen meditation can just as easily facilitate this kind of regression of awareness; the undoing and giving up of knowledge, one's very spiritual essence. עוד אוסיף שהנ"ל אינו פוסל את הזזן אלא מדגיש נקודה בעייתית בה. שלכם באהבה רבה 
