על סף ייאוש

Mr Mars

New member
על סף ייאוש

הי שלום לכולם אני חדש פה לכן אני לא יודע אם מה שאני עומד לספר קשור לפה אבל בכל זאת, כפי שראיתי לאנשים פה יש בעיה עם האני העצמי שלהם,כמוהם לי יש את אותה בעיה או שונה במקצת ממנה,קיצר אז ככה זה זמן רב שאני בעצם מרגיש לבד,או בין השאר תמיד הרגשתי כך,מהיותי בתיכון הסתגרתי בתוך עצמי וכאשר רציתי לספר על כך לאחרים הם לא הביעו ענין או הביעו אבל התעלמו לאחר מכן מכך,אנשים שחשבתי שידידים שלי שאת סיפורי סיפרתי להם אינם מעוניינים בזאת, כמו כן הבעיה הכי גדולה שלי היא הדימוי העצמי שלי ששואף ל0 יתכן וזה מושפע מהיחס של אחרים אלי,אני לא יודע, יש האומרים שאם לא תוכל לאהוב את עצמך איך תצפה שאחרים יאוהבו אותך,אז זהו שאני לא אוהב את עצמי, אין לי מושג למה אבל הבטחון שלי גם בתחתית הסולם וכל יום וכל היום אני רק מהרהר,מה שזה לא מאפשר לי למצוא ידידים או חברים חדשים,או אף חברה לחיים, אין לי מושג האם זה קשור לפה או שאני צריך טיפול פסיכולוגי אך בבקשה תעזרו לי ... מה עלי לעשות?
 

magenta73

New member
אתה יודע

טיפול פסיכולוגי זה לא מחלה... או משהו ששייך רק ללוקים בנפשם. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לאנשים שנמצאים במערבולות בחייכם. העולם היום קשה. קר ומנוכר. אבל לא רק... עדיין אפשר למצוא חברויות אמיתיות ואנשים טובים בדרך, השאלה אם אתה יודע איך למצוא אותם... גם הנורמות משתנות והרבה פעמים אתה מרגיש שאין לך ממש למי לפנות... במיוחד אם ניסית לפנות לקרובים אליך ולא קיבלת תשובה או מענה. אם אתה יודע ואומר שהדימוי העצמי שלך שואף ל-0 ושאתה לא אוהב את עצמך, זה מן הסתם, איך שהוא קשור למקום שגדלת בו ולהורים שלך, וכנראה שגם שם אין לך אוזן קשבת... ויחסים ראשונים עם ההורים משפיעים, בסופו של דבר, על כל קשר שיהיה לך. לכן, כן, אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוג. לא בגלל שאתה חולה או משהו, אלא בגלל שפסיכולוג יכול לתת לך כלים להתמודד ולראות דברים אחרת ולהיפתח לחוויות חדשות שיאזנו אותך ויראו לך דברים חיוביים. ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. ועדיף היום, לא מחר. ובכל מקרה, מחר הוא יום חדש :) בהצלחה.
 
ברור שקשור לפה - ברוך הבא../images/Emo24.gif

שנים הדימוי העצמי שלי היה זוחל אי שם על הריצפה, עד שהבנתי באמת שאף אחד לא רוצה בחברתו מישהו שחושב שהוא מכוער, דפוק ומגעיל <במקרה שלי, זה מה שחשבתי> ופשוט לאט לאט מנסה לשנות את החשיבה הזאת, אפילו יש מקרים שאם אני אתסכל במראה אני אחשוב על עצמי טוב. תמיד על כל מחשבה רעה על עצמי אני מביאה מחשבה טובה על עצמי וככה "משתווה". האמת שהטיפול הפסיכולוגי שהולכת אליו מאוד עוזר לי בקטע הזה...מפחית את הביקורת העצמית וכו'...
 

hayapollak

New member
מיסטר מרס

שני הנושאים שאתה מעלה כאן מרגיש לבד ודימוי עצמי שלילי קשורים זה בזה וניזונים האחד מהשני, אבל חשוב שתדע ותאמין שמרבית האנשים מרגישים כמוך בתקופות שונות בחיים.די ברור שאנשים אפילו חברים קרובים שלך לא ממש אוהבים לשמוע (קשה להם עם זה)שאתה מרגיש לבד - משום שזה מאיים עליהם ומצריך אותם לבדוק עם עצמם את הנושא הזה - גם הם מרגישים לבד וזה נושא שרובינו מדחיקים ו/או מתכחשים לו לפחות בחלק מהזמן. אני פוגשת אנשים נשואים, וכאלה שמצליחים בתחום העיסוק שלהם רופאים, מהנדסים, עורכי דין נשים וגברים ותתפלא גם הם מרגישים לבד בתקופות שונות בחייהם. אנחנו נולדים עם חרדות ומפתחים דימוי עצמי שלילי ובטחון נחות ונאבקים כל ימי חיינו לא רק את מלחמת הקיום החומרית אלא גם מתמודדים עם צמצום והפחתת רגשות החרדה ומזעור התוצאות שלה, משתדלים להבין את נבכי נפשנו ועושים צעדים בדרך הזו המפותלת שמובילה לאהוב את מה שאנחנו ומי שאנחנו, להכיר ולאהוב את מה שיש בנו ולדעת שאנחנו כמו שאנחנו ביחס לעצמנו ולא ביחס לאחרים. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור להבנת החרדות ומקורן אך בספק אם הוא יוכל לסייע לך להתקדם מעבר לכך. כלומר בהנחה שאתה מקבל (שכלית ורגשית) את העובדה שיש לנו חרדות (ושעניין הבטחון העצמי והאהבה העצמית קשורים לנושא) השאלה היא מה אתה רוצה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך ועל מנת שתוכל להוציא מעצמך את הדברים החיוביים הטמונים בך. משום שברגע שאנחנו לא עסוקים בחרדות ובבטחון העצמי שלנו, אלא עושים את מה שהרגש והלב אומרים לנו לעשות על מנת שיהיה לנו טוב יותר, אז רואים תוצאות - יש חברים, יש זוגיות, יש עבודה, יש עניין בחיים, יש שמחה - בקיצור יש תקופה טובה ותחושה של אושר. אני סבורה שהמפתח הוא אצלנו.
 

Mr Mars

New member
תודה לכם

אני מודה לכם.. נראה מה אני אעשה... ובנתיים אנסה להיות מחוזק בזכות התגובות שלכם .. תודה :)
 

hayapollak

New member
גם לך-

טוב לדעת שאתה מרגיש קצת יותר מחוזק ותזכור תמיד שאתה לא לבד.
 

לירננה

New member
אני חושבת

שאם לא טוב לך ואתה חושב על טיפול פסיכולוגי ואתה יכול להרשות לעצמך - זו כבר סיבה מספיק טובה לנסות. לא צריך לנפול לתהמות הייאוש ולהיות חולה כל כך עד חוסר תפקוד. מספיק להרגיש רע בשביל ללכת לטיפול. מניסיון זה ממולץ מאוד ועוזר מאוד.
 
למעלה