אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
על סיפור אדם וחוה
- פותח הנושא זוכמיר מ
- פורסם בתאריך
יש שם גם פרשנות
בצורת הערות, באתר של אוני' תל אביב. על כל פני תוכל לקרו בספר "שיחות על תורת הנבואה" עם פרופ' ישעיהו לייבוביץ, כי הרמב"ם טוען שפרשת גן עדן איננה סיפור שאירע אי-פעם, אלא מספרת על מהותו ומעמדו של האדם בפני האלוהים. אותו אדם שמוזכר כאן אינו "אדם הראשון", אלא הוא כל אחד ואחד מאיתנו, והסיפור אינו על מה שאירע בתאריך מסויים אלא על המציאות. זהו משל שמטרתו להבהיר את בעיית האדם. החטא והעונש זהים ולכן נשללה מהאדם אותה מעלה של השכל האלוהי שהיתה בו, האדם המושלם אמור היה להשיג דברים בשכלו באופן אובייקטיבי, ואילו האדם הריאלי משיג את הדברים עליהם הוא חושב באופן סובייקטיבי, כלומר בתוספת של הטוב, הרע, הנאה, המגונה וכל מה שהוא "תאווה לעיניים". לפי דעתו, לא יוכל האדם לעולם להגיע לאמת האובייקטיבית, בשל החסם שיש לו, והוא יוכל רק להתקרב אליה. זה ההבדל בינו לבין הנביא שהצליח לגבור בעזרת השכל על הדמיון. רצוי לזכור אחרי הכל, שהרמב"ם אינו פרשן, אלא פילוסוף, והוא מפרש רק את הקטעים שהוא צריך להם לתורתו הפילוסופית.
בצורת הערות, באתר של אוני' תל אביב. על כל פני תוכל לקרו בספר "שיחות על תורת הנבואה" עם פרופ' ישעיהו לייבוביץ, כי הרמב"ם טוען שפרשת גן עדן איננה סיפור שאירע אי-פעם, אלא מספרת על מהותו ומעמדו של האדם בפני האלוהים. אותו אדם שמוזכר כאן אינו "אדם הראשון", אלא הוא כל אחד ואחד מאיתנו, והסיפור אינו על מה שאירע בתאריך מסויים אלא על המציאות. זהו משל שמטרתו להבהיר את בעיית האדם. החטא והעונש זהים ולכן נשללה מהאדם אותה מעלה של השכל האלוהי שהיתה בו, האדם המושלם אמור היה להשיג דברים בשכלו באופן אובייקטיבי, ואילו האדם הריאלי משיג את הדברים עליהם הוא חושב באופן סובייקטיבי, כלומר בתוספת של הטוב, הרע, הנאה, המגונה וכל מה שהוא "תאווה לעיניים". לפי דעתו, לא יוכל האדם לעולם להגיע לאמת האובייקטיבית, בשל החסם שיש לו, והוא יוכל רק להתקרב אליה. זה ההבדל בינו לבין הנביא שהצליח לגבור בעזרת השכל על הדמיון. רצוי לזכור אחרי הכל, שהרמב"ם אינו פרשן, אלא פילוסוף, והוא מפרש רק את הקטעים שהוא צריך להם לתורתו הפילוסופית.
לא יודע איך בלי לקרוא את הרמב"ם
הגעתי לבדי ממש לאותם המסקנות . 1- העולם דואלי ---> של אמת ושקר ממש כמו המחשב שדרכו אני מתקתק את התכתובת הזאת . 2- סיפור אדם וחווה הם דבר יום יומי שמתרחש כבדרך שיגרה. בקיצור סיפורי בראשית הם אבי טיפוס---> תרשימי זרימה ---> אלגוריתמים של התרחשיות בין בני אנוש באשר הם . לכן זוהי גדולתה של התורה היא בעצם מתארת בצורה חכמה את מהות ההוויה האנושית בעולם . כמובן שההתרחשות איננה תלויה בדת גזע ומין כי אדם וחווה לא היו מבני ישראל או יהודים. לסיכום ----> מדובר בלוגיקה די בסיסית שמצליחה לפצח את הקוד התנכי .
הגעתי לבדי ממש לאותם המסקנות . 1- העולם דואלי ---> של אמת ושקר ממש כמו המחשב שדרכו אני מתקתק את התכתובת הזאת . 2- סיפור אדם וחווה הם דבר יום יומי שמתרחש כבדרך שיגרה. בקיצור סיפורי בראשית הם אבי טיפוס---> תרשימי זרימה ---> אלגוריתמים של התרחשיות בין בני אנוש באשר הם . לכן זוהי גדולתה של התורה היא בעצם מתארת בצורה חכמה את מהות ההוויה האנושית בעולם . כמובן שההתרחשות איננה תלויה בדת גזע ומין כי אדם וחווה לא היו מבני ישראל או יהודים. לסיכום ----> מדובר בלוגיקה די בסיסית שמצליחה לפצח את הקוד התנכי .
מי אמר שהרמב"ם צודק?
זה לא פלא שהגעת לאותן מסקנות, שהרי הרמב"ם נשען על תורתו של אריסטו והדברים שאתה יודע היום הם עיבוד מסויים של רעיונות אלו. אולם ככל הנראה אין משמעות כל כך עמוקה כפי שהרמב"ם מנסה לייחס לסיפור. זהו מיתוס קדום שהתורה השתמשה בו למטרות אחרות ולהעברת מסרים פשוטים יותר מאלו שהרמב"ם מדבר עליהם. למשל, שהעולם נבנה בצורה מסודרת ולא כתוצאה של מלחמות בין אלים. או שאנשים נענשים על מעשיהם, בניגוד לסיפורי המיתוס בהם נגזר על האנושות לחיות חיי צער. אם אתה באמת רוצה להבין את סיפור הבריאה, אני ממליץ לך לקרוא את פירושו של מ"ד קאסוטו על ספר בראשית (לא זה שיצא בסדרה של הרטום).
זה לא פלא שהגעת לאותן מסקנות, שהרי הרמב"ם נשען על תורתו של אריסטו והדברים שאתה יודע היום הם עיבוד מסויים של רעיונות אלו. אולם ככל הנראה אין משמעות כל כך עמוקה כפי שהרמב"ם מנסה לייחס לסיפור. זהו מיתוס קדום שהתורה השתמשה בו למטרות אחרות ולהעברת מסרים פשוטים יותר מאלו שהרמב"ם מדבר עליהם. למשל, שהעולם נבנה בצורה מסודרת ולא כתוצאה של מלחמות בין אלים. או שאנשים נענשים על מעשיהם, בניגוד לסיפורי המיתוס בהם נגזר על האנושות לחיות חיי צער. אם אתה באמת רוצה להבין את סיפור הבריאה, אני ממליץ לך לקרוא את פירושו של מ"ד קאסוטו על ספר בראשית (לא זה שיצא בסדרה של הרטום).
ברגע שהשתמשת במושג צודק אז
הוא (הרמב"ם) אכן דובר אמת. הטענה הבסיסית שלו לדעתי היא כי העולם כולו בנוי על אמת ושקר אלו אבני היסוד מוחלטים. (הגישה האובייקטיבית) האדם מתייחס לעולם באופן יחסי,סובייקטיבי, קרי ,, צודק , לא צודק . טוב רע , יפה מכוער וכדומה . מי אמר שמה שאתה מגדיר כטוב עבורך הוא אכן טוב עבורי או שאולי הוא בכלל רע עבורי.
הוא (הרמב"ם) אכן דובר אמת. הטענה הבסיסית שלו לדעתי היא כי העולם כולו בנוי על אמת ושקר אלו אבני היסוד מוחלטים. (הגישה האובייקטיבית) האדם מתייחס לעולם באופן יחסי,סובייקטיבי, קרי ,, צודק , לא צודק . טוב רע , יפה מכוער וכדומה . מי אמר שמה שאתה מגדיר כטוב עבורך הוא אכן טוב עבורי או שאולי הוא בכלל רע עבורי.
עננית נוצה
New member
סיפור אדם וחוה והשפעת המיתוס
סיפור אדם וחוה (האם כוונתך לסיפור בריאתם? לסיפור החטא והעונש?) אינו, עד כמה שידוע במחקר, "עריכה מאוחרת לסיפור שומרי עתיק". פרקים א'- י"א בבראשית קרובים למיתוסים של המזרח הקדום מבחינה תכנית, רעיונית ומגמתית. ניתן אף לראות בהם השפעה ניכרת של המיתוסים המזרח-קדמוניים כ"אנומה אליש" ו"עלילות גלגמש". אך דווקא בנוגע לסיפור אדם וחוה לא ידועות הקבלות מובהקות מהמיתוסים של עמי המזרח (עיין למשל בספרו של מ"ד קאסוטו "מאדם ועד נוח", עמ' 53).
סיפור אדם וחוה (האם כוונתך לסיפור בריאתם? לסיפור החטא והעונש?) אינו, עד כמה שידוע במחקר, "עריכה מאוחרת לסיפור שומרי עתיק". פרקים א'- י"א בבראשית קרובים למיתוסים של המזרח הקדום מבחינה תכנית, רעיונית ומגמתית. ניתן אף לראות בהם השפעה ניכרת של המיתוסים המזרח-קדמוניים כ"אנומה אליש" ו"עלילות גלגמש". אך דווקא בנוגע לסיפור אדם וחוה לא ידועות הקבלות מובהקות מהמיתוסים של עמי המזרח (עיין למשל בספרו של מ"ד קאסוטו "מאדם ועד נוח", עמ' 53).
עננית נוצה
New member
אֶנְכִּי ונִינח'וּרְסג
מיתוס זה הוא אכן המקבילה המסופוטאמית הקרובה ביותר למעשה גן העדן המקראי, וניתן למצוא מוטיבים דומים בין שני הסיפורים. אך שלא כמו בסיפור גן-העדן המקראי, לא בני האדם הם גיבורי המיתוס, אלא אלים, והוא מתאר אירועים שנתרחשו לפני בריאת האדם. אע"פ שסביר להניח כי מחבר הסיפורהמקראי היה מודע למיתוס הנ"ל, עדיין רבים מאד ההבדלים ביניהם, המקשים להתייחס לסיפור התנ"כי כעריכה של אותו המיתוס. אגב, ממליצה לקרוא את המיתוס בלשונו, בספר "בימים הרחוקים ההם" של ש. שפרה וי. קליין (עמ' 55- 70).
מיתוס זה הוא אכן המקבילה המסופוטאמית הקרובה ביותר למעשה גן העדן המקראי, וניתן למצוא מוטיבים דומים בין שני הסיפורים. אך שלא כמו בסיפור גן-העדן המקראי, לא בני האדם הם גיבורי המיתוס, אלא אלים, והוא מתאר אירועים שנתרחשו לפני בריאת האדם. אע"פ שסביר להניח כי מחבר הסיפורהמקראי היה מודע למיתוס הנ"ל, עדיין רבים מאד ההבדלים ביניהם, המקשים להתייחס לסיפור התנ"כי כעריכה של אותו המיתוס. אגב, ממליצה לקרוא את המיתוס בלשונו, בספר "בימים הרחוקים ההם" של ש. שפרה וי. קליין (עמ' 55- 70).
עננית נוצה
New member
כוונתי היתה...
לא רק להבדלים הנובעים מתפיסה תיאולוגית מונותאיסטית, לעומת זו הפוליתאיסטית. המיתוס על אנכי ונינח'ורסג שונה באופן מהותי מסיפור אדם וחוה המקראי, על-אף קוי הדמיון המשותפים. אך, למשל, אם ניקח את לוח 11 של עלילות גלגמש ונקביל אותו לסיפור המקראי על המבול (בראשית ו', 5- ח'), נמצא דמיון ניכר מבחינה תכנית וסגנונית. ואכן המחקר הביקורתי קובע כי סיפור המבול המקראי הוא עיבוד מונותאיסטי של עלילות גלגמש לוח 11. יש ביניהם הבדלים הנובעים מהתפתחות חופשית של מוטיבים ספרותיים, אך ההבדלים המרכזיים ביניהם נובעים מתפיסה תיאולוגית שונה של האל המקראי לעומת האלים המסופוטאמיים.
לא רק להבדלים הנובעים מתפיסה תיאולוגית מונותאיסטית, לעומת זו הפוליתאיסטית. המיתוס על אנכי ונינח'ורסג שונה באופן מהותי מסיפור אדם וחוה המקראי, על-אף קוי הדמיון המשותפים. אך, למשל, אם ניקח את לוח 11 של עלילות גלגמש ונקביל אותו לסיפור המקראי על המבול (בראשית ו', 5- ח'), נמצא דמיון ניכר מבחינה תכנית וסגנונית. ואכן המחקר הביקורתי קובע כי סיפור המבול המקראי הוא עיבוד מונותאיסטי של עלילות גלגמש לוח 11. יש ביניהם הבדלים הנובעים מהתפתחות חופשית של מוטיבים ספרותיים, אך ההבדלים המרכזיים ביניהם נובעים מתפיסה תיאולוגית שונה של האל המקראי לעומת האלים המסופוטאמיים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.