על מהות החיים
אני מבוגר מאד, ועם השכלה מדעית מוסדית, בעיקר במדעי החיים, וממשיך להתעדכן ברציפות במידע המתפתח. יש לי ניסיון רב-שנים בהשתתפות בפורומים, באנגלית, בנושאי מהות החיים בפלנטה שלנו וקורות התפתחותם. לאכזבתי, במשך שנות חיפושים לא מצאתי אף פעם פורום בעברית בנושא זה. ייתכן שאיני יודע כיצד/איפה לחפש...אני מנסה שוב ושוב ומתאכזב מחדש... אני מבקש לנסות לפתח כאן דיון בנושא הודעה זו למראה השימוש החוזר בחילופי הדברים בפורום זה במונחים אבולוציה, אלהים, דת, ובמונחים/מושגים רבים נוספים, באופן שמשתמע ממנו חסר בהיקף ידיעת הרקע העובדתי של משמעות המושגים. אמנם רוחב היריעה של הנושא הוא אין-סופי אך על-מנת להתחיל איפושהו נתחיל במושג "תרבות" : "תרבות" במובן הרחב כוללת את סך כל ההישגים האנושיים המופשטים בכל שיטחי המדע, אמנות, חברה, דת ומוסר, וגם את סך כל ההישגים החמריים/טכנולוגיים הנובעים ממנה הכלולים במונח "ציביליזציה". בתהליך ה"אבולוציה", התפתחות החיים בכדור הארץ במשך כארבעה ביליון השנה האחרונות, התחוללו שני אירועים מהפכניים בעלי אופי דומה. האירוע הראשון התפתח לפני כ- 5. 3 ביליון שנה, כאשר מיקבצים של גנים המרחפים במי-ימות ביחד עם פמליות העזרים ((ז´ קמוצה) שלהם, שרדו והתרבו טוב יותר כאשר נוצר קרום עוטף סביבם באמצעות העזרים שלהם מאשר לפני היות הקרום. בכך החלה ההתפתחות של היצורים החד-תאיים. המהפכנות של אירוע זה היתה שליצורים החיים הגרעיניים, מיקבצי הגנים, אשר מתגוררים וחיים בעשרות ובמאות אלפיהם באטמוספרה הנוזלית בתוך כל תא, נוצרו בכך תנאי הישרדות והיתרבות אשר מיוצרים ונשלטים על-ידיהם עצמם, בטוחים ואמינים ובלתי- משתנים הרבה יותר מאשר בתקופת חייהם הטרום-קרומית. והספור משם עד התפתחות מיגוון סוגי החיים הרב-תאיים מסופר ומכוסה בהבחנה ההיסטורית של דארווין. האופיון ההתפתחותי של החיים עד התפתחות האדם היה הישרדות והיתרבות (מבחינה ביולוגית הישרדות = היתרבות) על-ידי הסתגלות פיזיולוגית לתנאים ולמסיבות המשתנים של סביבת החיים. האירוע השני החל להתפתח לפני כשלשה מיליון שנה, כאשר אבותינו הקופיים התחילו לעזוב את היער ולצאת בגיחות מתארכות למישור ותוך כדי כך הזדקפו על שניים. השינוי הפיזיולוגי הכרוך בכך והשונות של הסביבה הצריכו והולידו שינויים בשדה הראייה ובתיפקודי כל החושים ובדרישת כישורי ביצועים חדשים והולידו מורכבויות עצביות ומחשבתיות חדשים. אופיון ההתפתחות של האדם המתפתח היה שונה משל בעלי-חיים רב-תאיים אחרים. בתהליך התפתחות מואץ השתנו כישורי ואופן ההישרדות שלו מהסתגלות פיזיולוגית לסביבה ולמסיבות לשליטה מבוקרת עליהם. התפתחות זו דומה להתפתחות הקרום של החד-תאיים בהישג הישרדות יעיל יותר, אך היא מורכבת יותר ומבוססת על שינוי רצוף של המסיבות במקום על שימור ארוך ככל האפשר את מסיבות החיים. וכאן נכנס ענין התרבות האנושית. המהפכנות הגדולה של אופי התפתחות האדם לעומת אופי התפתחות בעלי-חיים אחרים היא הפיתוח והשימוש בתרבות כאמצעי להישרדות/היתרבות. כלומר, כל סממן של תרבות מסוג כלשהו נוצר ופותח וקיים ומשמש לדבר אחד, להישרדות בני אנוש כיחידים ו/או כקבוצות (כל עוד זה כרוך בזה). וזאת על-מנת שיישרדו הגנים החיים בתוך התאים שלנו, כי היתרבות/הישרדות היא המנוע והמניע של חיים על כדור הארץ.
אני מבוגר מאד, ועם השכלה מדעית מוסדית, בעיקר במדעי החיים, וממשיך להתעדכן ברציפות במידע המתפתח. יש לי ניסיון רב-שנים בהשתתפות בפורומים, באנגלית, בנושאי מהות החיים בפלנטה שלנו וקורות התפתחותם. לאכזבתי, במשך שנות חיפושים לא מצאתי אף פעם פורום בעברית בנושא זה. ייתכן שאיני יודע כיצד/איפה לחפש...אני מנסה שוב ושוב ומתאכזב מחדש... אני מבקש לנסות לפתח כאן דיון בנושא הודעה זו למראה השימוש החוזר בחילופי הדברים בפורום זה במונחים אבולוציה, אלהים, דת, ובמונחים/מושגים רבים נוספים, באופן שמשתמע ממנו חסר בהיקף ידיעת הרקע העובדתי של משמעות המושגים. אמנם רוחב היריעה של הנושא הוא אין-סופי אך על-מנת להתחיל איפושהו נתחיל במושג "תרבות" : "תרבות" במובן הרחב כוללת את סך כל ההישגים האנושיים המופשטים בכל שיטחי המדע, אמנות, חברה, דת ומוסר, וגם את סך כל ההישגים החמריים/טכנולוגיים הנובעים ממנה הכלולים במונח "ציביליזציה". בתהליך ה"אבולוציה", התפתחות החיים בכדור הארץ במשך כארבעה ביליון השנה האחרונות, התחוללו שני אירועים מהפכניים בעלי אופי דומה. האירוע הראשון התפתח לפני כ- 5. 3 ביליון שנה, כאשר מיקבצים של גנים המרחפים במי-ימות ביחד עם פמליות העזרים ((ז´ קמוצה) שלהם, שרדו והתרבו טוב יותר כאשר נוצר קרום עוטף סביבם באמצעות העזרים שלהם מאשר לפני היות הקרום. בכך החלה ההתפתחות של היצורים החד-תאיים. המהפכנות של אירוע זה היתה שליצורים החיים הגרעיניים, מיקבצי הגנים, אשר מתגוררים וחיים בעשרות ובמאות אלפיהם באטמוספרה הנוזלית בתוך כל תא, נוצרו בכך תנאי הישרדות והיתרבות אשר מיוצרים ונשלטים על-ידיהם עצמם, בטוחים ואמינים ובלתי- משתנים הרבה יותר מאשר בתקופת חייהם הטרום-קרומית. והספור משם עד התפתחות מיגוון סוגי החיים הרב-תאיים מסופר ומכוסה בהבחנה ההיסטורית של דארווין. האופיון ההתפתחותי של החיים עד התפתחות האדם היה הישרדות והיתרבות (מבחינה ביולוגית הישרדות = היתרבות) על-ידי הסתגלות פיזיולוגית לתנאים ולמסיבות המשתנים של סביבת החיים. האירוע השני החל להתפתח לפני כשלשה מיליון שנה, כאשר אבותינו הקופיים התחילו לעזוב את היער ולצאת בגיחות מתארכות למישור ותוך כדי כך הזדקפו על שניים. השינוי הפיזיולוגי הכרוך בכך והשונות של הסביבה הצריכו והולידו שינויים בשדה הראייה ובתיפקודי כל החושים ובדרישת כישורי ביצועים חדשים והולידו מורכבויות עצביות ומחשבתיות חדשים. אופיון ההתפתחות של האדם המתפתח היה שונה משל בעלי-חיים רב-תאיים אחרים. בתהליך התפתחות מואץ השתנו כישורי ואופן ההישרדות שלו מהסתגלות פיזיולוגית לסביבה ולמסיבות לשליטה מבוקרת עליהם. התפתחות זו דומה להתפתחות הקרום של החד-תאיים בהישג הישרדות יעיל יותר, אך היא מורכבת יותר ומבוססת על שינוי רצוף של המסיבות במקום על שימור ארוך ככל האפשר את מסיבות החיים. וכאן נכנס ענין התרבות האנושית. המהפכנות הגדולה של אופי התפתחות האדם לעומת אופי התפתחות בעלי-חיים אחרים היא הפיתוח והשימוש בתרבות כאמצעי להישרדות/היתרבות. כלומר, כל סממן של תרבות מסוג כלשהו נוצר ופותח וקיים ומשמש לדבר אחד, להישרדות בני אנוש כיחידים ו/או כקבוצות (כל עוד זה כרוך בזה). וזאת על-מנת שיישרדו הגנים החיים בתוך התאים שלנו, כי היתרבות/הישרדות היא המנוע והמניע של חיים על כדור הארץ.
