על טולקין וגזענות

[oneman2]

על טולקין וגזענות

אני אפתח בזה שידוע לי שטולקין תיעב גזענים וגזענות לסוגיה, החל מהרעיון ועד לביצוע הרעיונות הגזעניים. אני אמשיך בזה שבניגוד להרבה אנשים אחרים שהעלו טענה כזאת בעבר, אני לא מתכוון לעניין "בני-הלילית של טולקין הם מושלמים וכולם טובים", לעומת ה"אורקים שהוא אומר שהם נחותים ומותר ואף רצוי להרוג אותם". לי ברור שבני-הלילית, גם אם מייצגים את הטוב והעליון, הם אינם מושלמים, וידוע לי שהאורקים הם אינם יצורים אנושיים אלא כאלו שהושחתו ע"י מלקור ונחשבים ל"רעים" מטבעם ומעצם הגדרתם כאורקים. אבל אי אפשר שלא לשים לב להפרדה שטולקין מבצע בין בני האדם ה"עליונים" (בני נומנור לשעבר, עמי גונדור ואראנור), לבין בני הדרום/מזרח/צפון/תושבי אריאדור ה"פשוטים" (מחק את המיותר), שאמנם לא נאמר עליהם במפורש שהם נחותים מהנומנורים, אבל כל הזמן מתבצעת ההשוואה בינם לבין צאצאי נומנור, כל הזמן נאמר שהממלכות הגדולות (גונדור ואראנור) ירדו מגדולתן עקב התבוללות בקרב בני-האדם המקומיים ה"נחותים" יותר. קראתי כבר מספר דיונים בנושא זה, בהם הרוב העדיפו להתבצר באהבתם המוחלטת לטולקין ויצירותיו ולא היו מוכנים להתבונן בשאלה הזו בצורה אובייקטיבית עד כמה שאפשר. בדרך כלל המסקנה הייתה ש"בני נומנור הם עליונים על פני האחרים כי ככה טולקין אמר ואם הוא אמר את זה סימן שזה נכון", ושהפותח הדיון הוא טרול שצריך לחסום מהפורום. אני מקווה שהפעם הדיון יהיה קצת יותר ענייני.

 

[maglor]

אפשר לומר שיש פה מין הגזענות, שכן פאראמיר

אם אני זוכר נכון מתאר את בני גונדור וארנור כבני אדם הגבוהים, את בני רוהאן ודומיהם (אנשי ברי, לדוג') כבני אדם אמצעיים ואת השאר כבני אדם נמוכים, אבל זה לא בדיוק גזענות, זה יותר חלוקה של בני האדם לפי תרומתם לעולם, לפי התנהגותם ולמה שהם נותנים ערך, הנומינורים הם הגבוהים כי הם פיתחו מדעים, ספרות והיסטוריה, הרוהירים הם האמצעיים כי הם אינם מתקדמים ומפתחים כמו בני נומינור אך עדיין הם אנשים מתורבתים, אשר שומרים על ההיסטוריה שלהם והינם נאמנים לטוב, בני האדם ה"נמוכים" הם בני רון והאראד, אבל שים לב, שה"נמוכים" לא תרמו לארדה, הם תומכי הרוע בארדה ואינם מפתחים דבר, מטרתם היא להשתלט על בני האדם האחרים בעוד שזה בבירור אינו מטרתם של בני האדם האמצעיים והגבוהים.

 

[oneman2]

האמנם?

האם האימפריאליסטיות של הנומנורים בעידן השני לא מבטאת רצון להשתלט על העמים הנחותים? מנין לך שבני המזרח אינם בעלי תרבות גדולה ומפוארת המכילה היסטוריה ארוכה? איך אתה יכול לקבוע בבהירות כזו שהם לא תרמו דבר לארדה? לא הרבה מסופר עליהם, אבל זה לא אומר שהם באמת לא עשו דבר. ואני דווקא מעדיף שלא להסתכל על הרוע-טוב בעולמו של טולקין בצורה כזו שלפיה הנומנורים הם "טובים" וכל השאר "רעים". יתכן כי חלק מהעמים שמשתפים פעולה עם סאורון עושים זאת לא מתוך "אידיאולוגיה" של השתלטות על העולם, אלא מתוך מחשבה שזה יעזור לאינטרסים שלהם, אחרים אולי שוכנעו בדברי שקר (בדיוק בדרך שבה סאורון הוליך את הנומנורים למלחמה נגד הואלאר בסוף העידן השני).

 

[חשנורה]

שאלה טובה.

(מצטערת שנעלמתי, נסעתי לשבוע לטורקיה) אני מסכימה איתך שישנה גזעניות כלשהי בספרי טולקין כשמדובר בבני אדם. אכן, מעולם לא שמתי לב לזה עד עכשיו, אבל כשקראתי את מה שאמרת.. שאלה מצויינת. למען האמת, אני לא חושבת שטולקין היה גזעני באופן מודע. אתה יודע שתכל'ס הוא חי והתבגר בתחילת המאה העשרים, מתי שהמעמדות עדיין תפסו מקום מרכזי בתרבות האנגלית/בריטית. לדעתי טולקין חילק את בני האדם באופן לא מודע כך: נומנור = אצולה, רוהן = בורגנות, רון והארד = פועלים. אני לא בטוחה עד כמה זה נכון, אני צריכה עדיין לפתח את זה.. מה דעתכם?

 

[אדוןהאופל]

דעתי נוטה להסכים קצת לדבריך

זה נכון טולקין אכן גדל בתקופה שבה המעמדות תפסו ביחסי החברה. צריך גם ליזכור שהוא גדל בדרום אפריקה בתקופות מלאות אפליה. כמו האפטרהייד. כך שהכושים תמיד הצטיירו בעיניו כניבערים וחסרי תרבות. (דבר נכון לדעתי. שכן לקרוא לריקודי טמטם ולהקרבת אדם. א``א לקרוא תרבות). כך גם התרחש בספריו מצד אחד האדם הלבן הנאור המשכיל שבא לאלף בינה את האדם השחור והניבער. ההשטלתות האנגלית על חופי אפריקה והמושבות. מזכירות בדיוק את השתלטות הנומרים על חופי הארץ התיכונה. כך שכמה שניטען שהספר חף מאלוגריה היא עדין מבצבצת פה ושם.

 

[חשנורה]

וגם,

שים לב לתיאור בני האדם: נומנורים בהירי עיניים ועור, גבוהים.. (הוא לא מקדיש חשיבות לצבע שיער) ואילו בני הארד ודון הם נמוכים, וכהי עור ועיניים.. כמו האצולה הבריטית ושחורי העור בדרום אפריקה.

 

[Y. Welis]

דווקא ההאראדרים הזכירו לי את ההודים

או לחילופין האידניאנים. לא נאמר שהם היו נמוכים.

 

[אדוןהאופל]

יתכן שטולקין שנא גם הודים

או אינדינים.

 

[maglor]

קשה לי להאמין שהיה בטולקין רמה כלשהי של

שנאה כה בוטה כלפי עמים אלו, אם בכלל לפי תיאוריו באנגלית מדובר בכלל בערבים (בני רון והאראד הכוונה), אבל גם אם כן בחברה כה פלורליסטית כמו זאת שטולקין יוצר במערב קשה לי להאמין שהוא עצמו היה גזען ברמה כלשהי.

 

[חשנורה]

לא יודעת אם גזען ברמה מודעת -

מה שנקרא פליטת קולמוס פרוידיאנית, במקרה הגרוע ביותר

..

 

[Y. Welis]

לא חושב שהוא שנא - ההארדרים מתוארים כגאים

ולא כיצורים נמוכים ושעירים, כמו חלק מאנשי המזרח.

 

[קנאי הגליל]

ההאראדרים הם מהדרום אם אני זוכר נכון,

ונראה לי שהם כן מקבילים איכשהו לבני האדם ה'נעלים' - הם אמיצים וגאים כמו שרואים בפלנור ושוב בקרב על הספינות, והם גם בני אדם, או ככה זה נראה כשסאם תוהה אם '...לא היה מבכר לשבת בביתו, ומהם השקרים שהניעו אותו לעזוב...' מהמזרח נדמה לי שהוא מתאר 'גברים נמוכים, דמויי-טרולים, שעיניים להם לבנות ולשון להם אדומה'.

 

[maglor]

לגבי העידן השני

זה לא התחיל כאימפריאליסטיות, אלא כרצון להחזיק בנמלים בארץ התיכונה, הכיוון היחיד אליו יכלו לשוט, ובתחילה היו להם כוונות טובות, היה זה רק לאחר בואו של סאורון שהדברים השתנו, והם הפכו ל"שחורים". וצר לי, אבל אי אפשר להתעלם מעניין הרוע-טוב בעולמו של טולקין, כי הוא קיים שם באופן ברור, הוא גם מוגדר מאוד, ורק באזור אחד, בני האדם, הוא עמום מעט, כי בני האדם יכולים לבחור באיזה צד לבחור אבל הם תמיד יהיו בצד הזה, כך שבני רון והאראד של העידן השני אינם שם מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך מסורת, אבותיהם שבחרו לראשונה להצטרף לסאורון אמנם קיבלו ממנו דברי שקר, אבל גם אם כן וגם אם לא בגלל שהם בני אדם (ולא עלפים ולא אורקים שמוגדרים מאוד לטוב ורוע) יש להם תאפשרות לבחור אם להאמין ולהקשיב ובסופו של דבר הם בחרו להקשיב כי הם היו תאווי שליטה, אותו דבר כמו אר-פאראזון, הוא בחר ללכת בדרך הרוע כמו שכל אדם יכל, לעומתו אלנדיל ובניו בחרו בדרך הטוב וחזרו לארץ התיכונה והקימו את ממלכותיהם שבסופו של דבר גם עזרו למקומיים גם אם הם שלטו עליהם. נושא הבחירה בין טוב לרע הוא מרכזי מאוד בכתביו של טולקין, במיוחד בשר הטבעות, גרימא שבחר לעזור לסרומאן ונפל, סרומאן עצמו שירד מגדולה עקב בחירתו בצידו של סאורון, פאראמיר שיכל לבחור לקחת את הטבעת מפרודו בכוח, אבל לא עשה זאת, ובכך הציל את עצמו (ואת המערב) מנפילה ועוד, מה שאני מנסה לומר פה הוא שכל דבר הקשור לאדם בעולמו של טולקין הוא בסופו של דבר בחירה של האדם, דבר מאוד נוצרי (ואגב כך גם יהודי) של אמונה כי לכל אדם יש את היכולת לבחור באיזו דרך ללכת. לגבי תרומתם של בני רון והאראד, נכון רבות לא כתוב עליהם, אבל אנחנו יודעים שאילו חברות שלוחמות, שדומות מאוד לברברים והויקינגים באירופה, ייתכן בהחלט שהם פיתחו דברים, אבל עמים אלה תמיד היו תמיד פחות מפותחים ולוחמניים מאוד שרצו להשיג את מה שלא היה שלהם.

 

[Y. Welis]

הי, נחמד ששבת!

מקוה שתישאר...

 

[maglor]

אני עוקב אחרי הפורום, כשיש לי משהו להעיר

או להגיב אני מגיב, השאלות הדיוניות כמו זאת מושכות אותי, ולצערי לא ראיתי רבות כמוהן בזמן האחרון, היו בעבר יותר.

 

[Y. Welis]

אני יודע. הזמנים עמוסים יותר מבחינתי

גם ניהול של עוד 4 פורומים, ועבודה שתופסת יותר זמן. אבל יש תוכניות (תגובה מפורטת על המאמר מה'מימד העשירי' על העברית אצל טולקין). בינתיים אתה מוזמן להגיב ככל שתוכל - יותר תגובות יצרו יותר הודעות.

 

[קנאי הגליל]

עדיין הבחירה לא עונה על הכל.

אם אני זוכר נכון יש שני בתים של בני אדם מהמזרח שמצטרפים למיידרוז בנירנית, אחד מהם בוגד ואחד נשאר נאמן. אבל גם אלה שנשארו נאמנים לא הפליגו מערבה, כי הם מזרחיים ו'נחותים'. או שכן?

 

[maglor]

לא כי הם מזרחיים ונחותים, הייתה להם האופציה

לעשות זאת, כמו כל בני האדם אשר עזרו לעלפים במלחמתם, הם בחרו לא לעשות זאת.

 

[Y. Welis]

אני חושב שהתמונה מורכבת יותר

אבל הנקודות אכן קיימות. לדעתי, ניתן להבין שבני אדם החלו כשווים, ללא גזעים עליונים או נחותים: כולם נולדו באותו מקום והינם 'בני ארו'. עכשיו השינוי קשור באופן ישיר לנטייתם האמונתית - אלה שעברו מערבה זכו ל'תוספות': נאמר בקטע שלא הוכנס ל'היסטוריה' (ושהובא באחת מחוברות 'ויניה טנגוואר', כחלק מהניספח ליצירה על מקור השמות), שאחת המתנות של הואלאר לבני אדם שבאו לנומינור, היתה שהם זכו להגיע למלוא שנותיהם *המקוריות*, לפני השפעתו המשחיתה של מלקור. ניתן להבין מזה שהנומינוריאנים היו בני אדם כפי שנועדו להיות, האידאל. אלה שלא היו כמוהם, פשוט לא זכו לכך. העליונות שלהם עד מהרה התבטאה בגיזענות, כמו שציין 'מאגלור', כך שטולקין היה בהחלט ער לבעייתיות של ההגדרה הזו, ולתאוות הכוח הנלווית לה. יש לו סיפור אגב שעוסק אך ורק בבני אדם הנחותים, שמובא בכרך ה-12: 'טאל אלמאר'. הוא מתאר את חייהם של אותם בני אדם, רגע לפני נחיתתם הראשונה של הנומינוריאנים בארץ התיכונה (הנחיתה עצמה תוארה בחצי עמוד ב-'בלתי גמורים', אם אני לא טועה [אולי באחד הנספחים ל'ארנדיס']). החיים האלה היו קשים והאסתטיקה של האנשים (צורתם הפיזית ואופיים) היתה נוקשה וכעורה, אבל ההסבר המתבקש לכך הוא שהם מעולם לא ראו את האור. האם עיוורונם היה באשמתם? לפי 'סיפורה של אדאנל' (במאמרי הפורום) נראה שכן: החטא הקדמון של האמונה במלקור ומשרתיו רבץ עליהם. מצד שני, איש לא אמר להם להגיע למערב ולקיים שיג ושיח עם בני לילית. הם לא זכו להדרכה מצד האלים כמו זו שקיבלו בני לילית, וזה דבר שלא בואר בלגנדאריום מעולם, ולא הוסבר מדוע האל משך ידיו מבני אדם החוטאים. כך שנראה ששאלת הגזענות (שקיימת בצורה מסויימת, כי מראה חיצוני תמיד מקושר בלגנדאריום לתכונת אופי) נעוצה בשאלות בסיסיות שמעולם לא נענו.

 

[חשנורה]

שאלתי על זה מישהו,

והוא אומר שצריך לזכור ששרה"ט ובכלל הלגנדאריום הינם ספרי פנטזיה. בפטנזיה העולמות הם כמו ימי הביניים, עם טכנולוגיה קצת יותר מפותחת. כלומר, השאלה של גזעניות כלל לא נידונה במקרה כזה. ככה פנטזיה נכתבת, בד"כ. תקנו אותי אם אני טועה.