בלי שום קשר, פעם הייתה הפסקת חשמל בניו יורק ואחרי 9 חודשים כצפוי בתי החולים ליולדות היה עמוסים עד אפס מקום (ביבי בום
)
אז אני מקוה שגם באיזורכם התושבים ניצלו את האפלה היטב ועשו מהלימון את מה שהיו צריכים לעשות.
עכשיו תשמעי, שלא תחשבי שרק לך יש שדים בבית.
בזמנו עשיתי עבודה נוספת ואצלי בסלון סידרתי פינה שבה הייתי מתקן מכשירי סלולר (קיבלתי אישור מהמעביד שלי לתעסוקה נוספת)
הייתה לי סכין מיוחדת שאיתה עשיתי הכל, בלעדיה לא יכולתי לגעת במכשיר טלפון.
אז לכן בסיום העבודה הייתי אוסף את כל הכלים שזה מברגים מברשות קוצצים, פליירים וגם הסכין הזאת אל תוך קופסת פלסטיק מרובעת עם מכסה
יום אחד כשהייתי בחופשה מהעבודה, הייתי צריך על הבוקר לעשות איזושהי עבודה על מכשיר מסויים ואני לא מוצא את הסכין הזאת, היא נעלמה.
שתביני בבית גרים רק שלוש נפשות. אישתי אין לה מה לעשות עם הסכין הזאת וגם מיכאל לא נוגע בכלים שלי בשום פנים
גם שאלתי אותם אם הם היו צריכים לקחו ושכחו להחזיר אך הם אמרו שלא.
העניין הוא שבערב קיפלתי הכל ובבוקר הסכין נעלמה.
טוב מיד הלכתי וקניתי סכין חדשה והמשכתי לעבוד איתה כאילו לא קרה כלום.
והנה אחרי חודש וחצי לאחר שהסכין הזאת נעלמה\ שבת בבוקר אני מתעורר הולך להכין לי קפה
וכשאני מגיע לשולחן העבודה אני רואה שני סכינים על השולחן
סכין אחת ישנה זאת שנעלמה וגם הסכין השניה ששמתי בערב הקודם בתוך הקופסא.
זה לא סתם שד, זה שד משחת.
הוא נותן לי להבין שהוא יודע שאני יודע שהוא קיים
הוא הניח את כל הקלפים על השולחן.
כאילו אומר: אני פה ואני הוא זה שמתעתע בך, עכשיו בוא נראה מה אתה מסוגל לעשות.
