על חברים ועל...

[מפזרת צלילים ברוח]

על חברים ועל...

שלום לכולם, לא כתבתי כאן כמה זמן, התגעגעתי. אני חוזרת אליכם בעקבות קטע שקצת השפיע עלי: יש לי "חבורה" שאני שייכת אליה, אחת מתוך כמה, של חבר'ה שהכרתי במסגרת לימודים והפכנו לחבורה דיי מגובשת יחסית כשאני, לפחות ממה שמרגישה, אחת מהחבר'ה ואפילו "אחת נחשבת", שזה דבר שדיי עשה לי טוב כי בעבר דיי אכלתי אותה מחברים. רוב החבר'ה שם הם בנים וזה לא מפריע לי כי אני תמיד הייתי אחת שמסתדרת יותר טוב עם בנים ובנוסף מדובר בבנים בוגרים שגורמים לי תמיד להרגיש טוב ושאני אחת משלהם. מי שקורה בטח חושב שיש פה היבט רומנטי שתיכף יעלה והאמת שכן - לפני שנה וקצת יצאתי עם אחד מבני החבורה הזאת לתקופה קצרה. זה היה קצת מביך כשזה נגמר אבל היות שאנחנו אנשים מבוגרים גמרנו את זה יחסית מהר ולמרות שהיה לי קשה עם זה - המשכנו להיפגש ולדבר כמו ידידים למרות אי הנעימות. אחרי זה הוא יצא עם מישהי ואני יצאתי עם מישהו... אבל עדיין ריחף משהו באוויר, כנראה. אתמול גיליתי שביום ההולדת שלו, לפני 4 חודשים, הוא חגג במסיבה גדולה ו... אותי הוא לא הזמין. גיליתי את זה במפגש חברתי שהגיע חבר שלו ממקום אחר וזכר חברים משותפים שלנו מאותה מסיבה. זה התחבר לי למשהו שהוא בעצמו אמר לי על משהו שהיה ביום ההולדת שלו, אפילו בלי לחשוב הוא אמר לי את זה. לאותו אירוע הגענו ביחד, הוא גר קרוב אלי ובהרבה מקרים מציע לי טרמפ ותמיד נחמד לנו לנסוע ביחד ולדבר, יש ביננו חתיכת חיבור שעדיין לא עבר. נכון שזה היה לפני 4 חודשים אבל זה דיי ביאס אותי שמישהו מהחבר'ה שלי עשה מסיבה גדולה ולא הזמין אותי, משפיע עלי גם הקטע שהחברים האחרים לא אמרו כלום ולא שאלו למה אני לא שם (למיטב ידיעתי רוב החברים אם לא כולם לא יודעים על העבר שלנו, זה היה קטע כל כך קצר שרוב החברים לא נחשפו). עלתה לי מחשבה בראש שאולי הייתה לו אז מישהי ולכן הוא העדיף למנוע ממני את אי הנעימות בלראות אותם ביחד אבל זה עדיין לא נראה לי לעניין, לפחות היה נותן לי לבחור אם לבוא או לא כששוב, יש את הקטע של החברים - אף אחד לא שאל למה לא באתי? לא הייתי חסרה לאף אחד? הייתה פעם שחגגנו יום הולדת לחבר אחר במסגרת מצומצמת כשהייתי הבחורה היחידה שהוזמנה - כשאותו "אקס" מדובר היה זה שהזמין אותי, אז ליום ההולדת שלו הוא לא ראה לנכון להזמין אותי? אולי זה קטע של חוסר ביטחון, אולי זו תחושה אחרת, אבל זה דיי מטריד אותי. חשבתי לשאול את אחד החברים אבל אני גם מרגישה שזה מיותר אחרי הזמן שעבר וגם חוששת לשמוע דברים שיפגעו בי.

 

[פרפרי אהבה]

היי מותק, היית חסרה לי פה ../images/Emo24.gif

אני חושבת שכדאי לעזוב את זה ולא להתרגש יותר מידי, יכול להיות שהוא לא הרגיש בנוח להזמין אותך,וזה בסדר-אולי אפילו יש לו רגשות כלפייך ולכן קשה לו. אני הייתי מוותרת, 4 חודשים עברו-המשיכי הלאה, אתם ידידים קרובים,יש לך חברים נחמדים שעושים לך טוב-אל תתחילי להיכנס לספקולציות אם אוהבים או לא-אם לא היו רוצים אותך בחברתם לא היית חלק מהם.

 

[מפזרת צלילים ברוח]

קשה לי להאמין שיש לו רגשות כלפי

ובלי קשר זה לא נשמע הגיוני - ליום הולדת של חבר שלנו הוא כן הרגיש בנוח להזמין אותי אבל ליום ההולדת שלו לא? ובזמן שכל החברים מוזמנים? זה מרגיש לי יותר חשוד מאשר כן להזמין.

 

[נוסעת בזמן אחר]

מצד אחד אני לגמרה מסכימה עם פרפרית...

מצד שני אם את בן אדם שלא יודעה להתעלם מדברים, אולי תשאלי אותו? בדרך הכי נחמדה שאת יכולה ותוך שימת דגש על הרגשות שלך ואיך את מרגישה. אולי תשאלי אותו אם הוא מעוניין שאת לא תזמיני אותו גם למסיבה שלך(לא כנקמה חלילה אלה יותר כדרך של לשמור עלרגשותיו או לפחות תציגי את זה ככה ). תנסי בעדינות לברר מה עניינים. אולי הוא מעוניין בפחות מעורבות אישית ולא ידע איך להעביר לך את המסר? משהו נוסף שאת כנראה לא חשבת עליו הוא עניין שאחרי הכל זאת חבורה של בנים. תמיד יהיה להם את הגיבוש הזה של גברים ובחורה זה תמיד טיפה כמישהי מבחוץ. במיוחד אם יצאת עם אחד מהם. ההצעה אחרומנה שלי זה לתפוס לשיחה מישהו מחברים שאת הכי קרובה עליו ולנסות להבין איך זה קורה שיש כזאת סולידריות באשר לא להזמין אותך ולא ליידעה אותך לגבי מסיב הגדולה של חבר. אולי לאותו חבר תהייה עצה או אולי יוכל לתת לך נקודת מבט חדשה לגבי מקומך בקבוצה. כל דבר כזה הוא כמובן על אחריותך ואני מודעת לזה יחסים של אנשים מבוגרים הם לפעמים שבריריים עד מאוד ועם זה לא נרצה תמיד ללכת על הביצים גם אם זה נוגד את אופיינו ובכל מחיר. ומשהו מאוד חשוב (בעניי). אל תצאי אם גברים נוספים מאותה חבורה. את מוזמנת להתעלם.

 

[נוסעת בזמן אחר]

עיינתי בתשוב שלי פעם נוספת ורציתי להוסיף

שאת קוראת תשובה של מישהי מאינטרנת שלא מכירה אותך. קחי הכל בעירבון מוגבל ומה שמתאים לך תאמצי ומה שלא... לפח! את כמובן מוזמנת להגיב אם מתחשק לך.

 

[מפזרת צלילים ברוח]

תודה על התגובה

אבל נראה לי שפספסת פה משהו - זו לא חבורה של בנים, נכון שרוב החבר'ה בחבורה הזאת הם בנים אבל יש עוד בנות מלבדי ובאופן כללי - במסיבת יום ההולדת שלו היו לא מעט בנות, הוא טיפוס של ידידות באופן כללי ככה שזה ממש לא הקטע. כתבת שתמיד יהיה להם את הגיבוש של גברים אבל דווקא בחבורה הזאת זה ממש לא הקטע , קרה יותר מפעם אחת שמצאתי את עצמי מבלה עם חלק מהחבר'ה כבחורה יחידה ותמיד היה ממש כיף ואפילו הרגיש טבעי, סיפרתי בהודעה הקודמת על מקרה כזה. מה שהיה לי מוזר זה שלמעשה גם הוא אמר לי משהו על המסיבה הזאת, נראה שהוא אמר את זה בלי לחשוב אבל זה היה דיי מוזר. אולי הייתי צריכה לנצל את ההזדמנות ולהגיד משהו על זה אבל נתפסתי להלם.

 

[פיני שרגיל בן סירה]

לשים דברים על השולחן

הי, אתחיל מהסוף. כתבת על התגובות שלך לעניין המסיבה שאולי זה קטע של חוסר בטחון. דעתי היא שלא. קשה לי להאמין שיש אדם כלשהו שהיה חווה אירועים דומים לאלה שתיארת ולא מרגיש פגיעה כזו או אחרת. זה הדבר הכי טבעי בעולם ולא צריך להיות חסר/ת בטחון כדי להרגיש אותו. אדם מסוים הוא חלק מקבוצה ובאיזשהו שלב הוא מגלה שהקבוצה חלקה חוויה משותפת בלעדיו מבלי להגיד לו. אין מצב שהוא לא ייפגע, גם אם הוא מלך הבטחון העצמי של העולם. מי שיגיד לך שאירוע כזה לא היה פוגע בו לא אומר לך את כל האמת או סתם לא מודע לעצמו. כשאנחנו נפגעים אנחנו מחפשים הסברים. העניין הוא, שלא תמיד ישנם הסברים וגם אם ישנם, לא תמיד נוכל לקבל אותם מאחרים. אנחנו מחפשים הסברים כדי לצמצם את הפגיעה שלנו. כלומר, אחרי שנפגענו אם לפחות נגלה שהיתה סיבה "מוצדקת" לפגיעה זה עשוי טיפה להרגיע אותנו. לחפש הסברים זה חשוב, כי בדרך אפשר ללמוד לא מעט, אבל כדאי לקחת בחשבון גם את האפשרות שלא נמצא אותם. שלא תמיד נוכל לסגור את כל הפינות. זה חלק מאי-השלמוּת של החיים ואולי טוב שכך. בעיניי, הסיפור שלך הוא בין השאר סיפור של גבולות בין מערכות. מערכת אחת היא זו של הקבוצה כולה, כולל אותך. מערכת אחרת היא את ואותו בחור. מערכת נוספת היא כל הקבוצה למעט את, ומן הסתם יש עוד כמה תתי-מערכות של הקבוצה הגדולה. בין המערכות השונות האלה ישנם יחסי גומלין רבים ושונים וכרגיל במערכות, כשאין שקיפות מלאה (ולדעתי, אף פעם אין באמת שקיפות מלאה) מתישהו מתחילות לצוץ חריקות. אלה לא בהכרח דברים שאנו מודעים אליהם ולא דברים שנגרמים בזדון, אבל כן מדובר בהרבה דינמיקות שונות ומשונות, שכל עוד הכל בסדר איש לא שם אליהן לב, אבל כשמשהו מתעורר (למשל, כשאת מגלה שהיתה מסיבה ולא הוזמנת אליה) יחסי הגומלין השונים מתחילים לעמוד למבחן. בעיניי, אין דרך טובה יותר להתמודדות עם סוגיות כאלה מאשר לשים דברים על השולחן. עם זאת, זה יהיה נאיבי מדי לחשוב שהדרך הזו תמיד זמינה ותמיד אפשרית. למעשה, זה אחד הדברים שיותר קשה לעשות - להגיד את הדברים, להגיד מה מפריע ומה כואב לי. הרי זו חשיפה מאד רצינית. מה שיכול לפעמים לעזור זה להבין מה כל כך קשה בזה (מעבר לחשיפה). דעתי היא, שאחד הקשיים המרכזיים בלפתוח את הדברים ולדבר עליהם נעוץ בעובדה שגם אם אנחנו לא מודעים לכך וגם אם לא נודה בכך, אנחנו בדרך כלל רוצים לקבל תשובות מאד מסוימות. לא כל תשובה תתאים לנו. אבל אם אנחנו פותחים, שמים דברים על השולחן, מתחילים דיאלוג, תמיד יש סיכוי שנקבל תשובות שהן לאו דווקא אלה שציפינו לקבל. ואז, במקום לשמוח על כך שהצלחנו להיפתח ולדבר ואולי גם ללמוד משהו מהתשובות שקיבלנו, אנחנו מתבאסים ומתבצרים עוד יותר בכעס על הצד השני. המסקנה שלי היא (וכמובן שאני לא תמיד מצליח ליישם אותה), שכדאי לדבר אבל בלי לצפות ולתכנן מראש מה יעלה ומה יהיו התגובות. העיקר הוא לפתוח ולאפשר דיאלוג. אם אנחנו מגיעים לדיאלוג כזה ללא יותר מדי החלטות שהחלטנו עם עצמנו מראש, יש סיכוי שיקרו לנו דברים טובים בסופו של יום גם אם בדרך יכאב לנו. וכמובן שכדאי לזכור שלא תמיד יש פרטנר לדיאלוג כזה. צד אחד יכול לרצות לדבר ולברר עניינים והצד השני יכול לדחות אותו על הסף. אי אפשר להכריח את הצד השני להשתתף בדיאלוג... ועוד רעיון - אם כבר מדברים, עדיף לדעתי להגיד ולא לשאול. השאלה מצמצמת לפעמים את אפשרות התגובה. לדוגמה, נניח שתשאלי את אחד החברים למה לא אמרו לך כלום על כך שיש מסיבה. כבר הכנסת אותו לעמדה מתגוננת שבה הוא צריך להסביר. עדיף להגיד את אשר על ליבך ואז טווח האפשרויות של הצד השני רחב יותר. למשל, את יכולה להגיד לאחד החברים שחשוב לך לשתף אותו בכך שהרגשת די מבואסת מכך שאף אחד מהם לא סיפר לך שיש מסיבה. זה משאיר פתח רחב יותר לענות לך. אם טוב לך בקבוצה הזו, המשיכי להיות חלק ממנה ורק קחי בחשבון שיש בה קבוצות משנה, חלקן גלויות, חלקן סמויות. חלקן סמויות באופן טבעי, מבלי שמישהו תכנן זאת מראש, וחלקן סמויות כי למישהו חשוב להסתיר אותן. כאמור, שלל דינמיקות מורכבות יותר ופחות. לסיום - ברור שלא כל דבר חייבים לפתוח ולא בכל דבר חייבים להפוך ולהפוך. אבל, אם זה מפריע לך אז אין מצב שזה מיותר. מדובר ברגשות שלך. לא יכול להיות שהם מיותרים... אז נכון, לשמוע דברים שעלולים לפגוע בנו זה ממש לא כיף, אבל לפעמים זה עדיף על לא לשמוע אותם בכלל. פיני

 

[מפזרת צלילים ברוח]

תודה על התגובה ../images/Emo24.gif

כתבת הרבה דברים חזקים. אני לא חושבת שבאמת יש סיבה שיכולה לנחם אותי במקרה הזה, אם כבר הסיבה יכולה לגרום לי לחבב פחות את הבחור ו/או אחרים מהחברים. באופן כללי אני דיי מופתעת שלקח לי 4 חודשים לגלות את זה, קרה לי בעבר שגיליתי בזמן אמת או לפני על אירועים שלא הוזמנתי אליהם כשאנשים הניחו שכן הוזמנתי אז דיברו איתי על זה/שאלו אם אני מגיעה והפעם זה לא קרה.