על הפנים

[creed]

על הפנים

ברצוני לשתף אתכם בבעיה קשה שלי. אני בן 23, הייתי עד היום ונשארתי חסר בטחון עצמי. אני מרגיש כיום שכל התקופה הזאת פשוט הרסה אותי ואני לא יודע איך להמשיך הלאה. אני מרגיש שפיספסתי הרבה דברים. אני מרגיש חסר נסיון חיים, חסר בגרות במידה מסוימת, חסר בשלות וכמו שמישהי הגדירה כאן, אמנם מסיבות אחרות - לא מוכן לחיים. כאילו שקפצתי לגיל הזה מגיל הרבה יותר מוקדם. העניין הוא שאני לא מצליח לצאת מזה.אני מרגיש פער עצום מהסביבה שמבינה יותר, יודעת יותר ואני נטע זר. היתה לי כבר תקופה טובה יותר שבה השתפר קצת בטחוני העצמי, אנשים אהבו אותי ורצו בקירבתי והרגשתי קצת טוב עם עצמי. ראיתי שאפשר גם אחרת. אבל איכשהו לא הצלחתי להכות על הברזל באודו חם והבטחון נפל בחזרה. בדיעבד אני מרגיש שאמנם הרגשתי טוב אז, אבל זה היה שקר, כי חסרים לי דברים כדי שאני אוכל להרגיש באמת טוב. אני הולך ללמוד באוניברסיטה, ואני לא יודע אם אני עושה בשכל, כי אני מרגיש שלא עברתי מספיק מפרק א´ של לפני שלב הלמודים, של האוניברסיטה של החיים ושהדבר ידפוק אותי מבחינה חברתית. יש טעם ללכת ללמוד ככה? ובכלל, איך אני יוצא מזה?

 

[גרא.]

יש בהחלט טעם להתחיל להתמודד עם

קשיים וחששות מפני העתיד.כל דחייה,עלולה לחזק בך את תחושת חוסר האונים, וההרגשה שהאסימון עדיין לא נפל.יש בלימודים באוניברסיטה,תוך כדי תהליך שינוי הסטטוס למעמד של סטודנט,ים של חוויות והתנסויות חדשות,לימודיות וחברתיות,שהקפיצה לתוכו,גם אם אינך יודע כל כך טוב לשחות,די מהר מלמדת אותך כיצד לשרוד..ודומה שהחסרים שאתה מתאר בך,כמו חוסר נסיום חיים,חוסר בגרות,חוסר בשלות,אולי תחושה של חוסר מוכנות לחיים,החסרים הללו עשויים להפתר,תוך כדי הסתגלותך לחיים האקדמאיים.יחד עם זה,איש אינו מכריח אותך למעט אולי הצפיות שלך מעצמך,להתחיל ללמוד באוניברסיטה דווקא עכשיו, זו הרי החלטה שלך.והחששות המלווים אותה מובנים,ואם תבדוק תיווכח שהן נחלת רבים.דחייה בהתחלת הלימודים,כמובן אפשרית,אבל יש לה מחיר..לעיתים דחייה כזו,מסתכמת בסופו של דבר באי למידה כלל,בגלל תנאי חיים משתנים,וכניסה להתחייבויות אחרות שלא מאפשרות ללמוד..יתר על כן,ככל שהגיל עולה,מסתבר יותר קשה ללמוד,מה גם שהוא מגביל גם בהשתלבות חברתית סטודנטיאלית,שהיא לא פחות חשובה מהלימודים עצמם.לסכום creed,לפניך שלוש אפשרויות:האחת, להתחיל ללמוד ובמבקיל ללימודי התואר,להקנות לעצמך סימולטאנית את מירב החסרים שאתה חש שמכבידים עליך.שתיים,דחה את לימודיך בשנה,לך לטיפול פסיכולוגי קבוצתי,או פרטני,וכשתחוש יתר בטחון בעצמך וביכולותיך,חזור ללמוד.האפשרות השלישית,קח תרמיל,קח מקל..וצא עם עצמך לטייל...בעולם, במזרח אסיה,בדרום אמריקה,..צא לעבוד..וכשתרגיש מוכן,תחזור לספסל הלימודים.