על הסנונית וח"א

על הסנונית וח"א

הייתי בחו"ל יומים, וגם ראיתי בקשה להתחיל בהודעה נפרדת. כבר חשבתי לעזוב את הנושא, אבל בכל זאת, כמה הערות: 1. דוד איזנברב כתב, בחוצפה "עכשיו אתה מתחיל לדבר לעיניין. כנראה, שבכל זאת, הראיה של..." מה אתה שם לי מילים בפה, כאילו שינית את דעתי? לא שיניתי את דעתי במאומה על כך שהסנונית לא בחירה טובה או הגיונית או זולה, ובפרט שגלגלים מתקפלים זה מיותר וחוסם בחירה של מטוסים רבים שמתאימים יותר. זה שאמרתי שאני לא יודע לומר אם צריך בכלל שני מטוסים או אחד או מה הבחירה הנכונה, זה לא גורע מהמקור. להשוואה: כל חמור יודע שהסרט "גודזילה" היה גרוע בעיקר בגלל תסריט שנכתב ע"י קבוצה. זה לא אומר שכל אחד יכול להפיק סרט כזה יותר טוב. 2. כחול עיניים, שמשחק אותה איש ח"א שיודע המון על הבחירה, כתב: "למכרז ניגשו גם כמה קבוצות מהרצליה שהיה ברור לחלוטין שהן לא מתמודדות רציניות מהסיבה הפשוטה שמשרד הבטחון (לאו דוקא ח"א) לא יתקשר לתקופה של 10 שנים עם חברת תעופה קטנה שאין לה, לא גב לוגיסטי שלא לדבר על הבטחון הכלכלי הנדרש." נו, באמת. אפשר לחשוב שמדובר בניתוח לב פתוח. חשיבה אופינית של ח"א/משהב"ט/אנשים חסרי הבנה עסקית. באמת, למה מה, חברות גדולות כמו אלביט לא פושטות רגל באופן מפתיע? למה מה, אי אפשר לדרוש שיעבוד המטוסים לטובת ח"א במקרה של אי עמידה בתנאים (ולהעביר האחזקה לחברה אחרת)? או סתם להגדיר מראש במכרז מהם התנאים הפיננסים שיש לעמוד בהם, כגון ערבות בנקאית וכו´? אבל מה כן, לקחו מטוס אזרחי שאין עליו שום ניסיון! אני מקווה שלא יהיו כמה AD שישביתו את כל בית הספר לחודש או יותר עם הצעצוע החדש הזה. 3. כחול עיניים גם כתב, אם מישהו מאמין לו: "בחישובים שערכנו..300$ לשעה זה מחיר מעולה" נו חברים, אז כל מי שבא להרצליה ולוקח 182RG עם צבע חדש מנוע חדש פרופ חדש וכו´ ב 145 דולר - אתם מבינים כמה טוב לכם?! צאו וחשבו, אם תתחייבו לא.י.מ על 10 שנים של השכרה, כמה עוד תוכלו להוריד אותם במחיר מעבר ל 9% הנחה על רכישת 10 שעות מראש... (כן, האקסרא 300 ודומיו יותר יקרים מ 182RG בן 20 שנה, אבל מבחינת תחזוקה ועלות דלק, המחיר קרוב, ומבחינת ביטוח ומספר שעות בשנה, ברור שיש להשכרה לח"א יתרון אדיר במחיר לשעה)
 
למיקי..

א. אני איש ח"א שממש לא משחק כלום... ב. אני יודע על המכרז ולאו דווקא בגלל היותי איש ח"א, אלא בגלל שהייתי שותף להכנת המענה של אחת החברות. ג. זה שרכשת חברת תעופה זעירה עדיין לא הופך אותך למומחה גדול שמבין הכל (למרות שאתה בטוח שאתה כן...)ההבדל בין א.י.מ. לבין ח"א זה שאם מחר תפסיקו לפעול (מה שאני ממש לא מאחל לכם - להיפך) זה לא דומה ליכולת של ח"א להפסיק להטיס את מטוסי המיון. צוות של אנשים שאני מאוד מעריך בחן תקופה ארוכה את המטוסים ועל פי דרישה מבצעית שנכתבה ולא על סמך איזה שגעון חולף של איש זה או אחר. רק על מנת שתהיה רגוע יותר, אני אבדוק עם ראש הצוות בח"א מדוע לא הביאו בחשבון מטוסים כמו האקסטרא 300 או אפילו "סתם" צסנה... לא הכל נמדד בכמה אתה משלים מיסים וכו....
 
איך מתנהלים מכרזים, כללית.

לטעמי, כדי להבין תהליך בחירה כזה או אחר, של פריט ציוד או שירות שאינו כה קריטי ו/או מסווג עד שיהיה פטור ממכרז, יש להבין איך כללית עובדים מכרזים ממשלתיים, ומהי הדינמיקה המלווה את תהליך הבחירה. אין לי כל קשר לסנונית ו/או לחיל האויר, אבל גם חיל האויר כפוף לנהלי הרכש הצבאיים ולחוק חובת המכרזים מטעמי סדר וניקיון. פעם, בעבר הרחוק, היו קונים סתם את המוצר שנראה למישהו הטוב ביותר. ראו כי רע, ופרצה קוראת לגנב, וחוקקו את חוק המכרזים, נקי וטהור ללא רבב, מאפשר תחרות נקיה והוגנת בין ספקים שונים, הכל לעין השמש ולטובת המדינה. ןמיד החלו האבסורדים. זכור לי, בהיותי יועץ מנכ"ל משרד התמ"ס, כיצד זכה קבלן אינסטלציה במכרז ליצירת מצגות אינטראקטיביות אשר תצגנה את יכולתה התעשייתית של ישראל בעולם. כיוון שכך, הומצא עניין תנאי הסף. אותם תנאים המפורסמים בראש המכרז, למען ידע המציע הפוטנציאלי אם ביכלתו לגשת ולהציע לפני שיטרח לקנות את מסמכי המכרז עצמם. תהליך של הוצאת מכרז מתחיל בצורך. לאחר מכן איתור מקור תקציבי. בשלב הבא כותבים את המכרז, לרוב יועצים חיצוניים. לאחר כתיבת מסמך ה RFI או RFP (מפרטי הדרישה) והמסמך העסקי הנלווה, עובר כל העסק אישור משפטי ומפורסם ברשומות או כמכרז סגור למספר מינימלי מסויים של מציעים פוטנציאליים. וכיצד דואגים כי המכרז יסתיים בדרך אותה רצו מתכנניו? קיימות שתי שיטות עיקריות. הראשונה היא דרך תנאי הסף. ניתן לקבוע כי למכרז תוכלנה לגשת רק חברות המעסיקות 212 עובדים, קיימות 23 שנה ומחזורן העסקי חצי מיליארד שקלים לשנה לפחות. זו השיטה הוולגארית יותר, הנתנת לתקיפה משפטית ביתר קלות. הדרך האלגנטית יותר הנה דרך טבלת המשקלות. אסביר את המונח: כשמפרסמים מכרז מפרסמים עמו טבלה המפרטת את דרך מתן הציונים למציעים. נתן, לדוגמה, לומר כי הציון למציע יורכב מהפרמטרים הבאים: 40% למחיר 30% איכות המוצר המסופק 20% חוסן כלכלי של המציע 10% התרשמות כללית של ועדת הבדיקה מן המציע וכאן קיימים עוד ואריאנטים. אפשר לומר כי סעיף ההתרשמות הכללית, המהווה 10% מן הציון, הנו תנאי מנדטורי, וכל מציע שלא יזכה לציון 80 בסעיף זה הצעתו לא תיבחר. רואים כמה זה פשוט? בחסות חוק המכרזים, יושבות ועדות ויועצים ומסדרים כולם את החיים לנוחות אלו שרוצים ביקרם, בחינת ירי החץ וסימון העיגולים סביב מקום פגיעתו. ובאמת, אני לא כותב זאת כטייס די מחורבן עם חמש מאות ומשהו שעות, אלא כאדם שכתב מכרזים למדינה, הגיש מכרזים, השתתף בוועדות מכרזים וכיו"ב יותר מאשר שעות הטיסה שיש לי. ומי שלא מאמין כי כך העסק עובד, יפנה נא לפ"ד של ביהמ"ש העליון בישראל, יחפש את ערעור י.ב.מ. ואחרים נ´ הנהלת בתי המשפט ואחרים, ויקרא פרק יפה מפרי עטו של השופט שמגר המסביר איך מסדרים את החיים במכרזים. בשמחות אבי
 
אבי, שככת פרט אחד קטן

יש ועדת ספק יחיד - במידה והגוף הדורש מתעקש על חברה מסויימת הוא יכול להעלות לועדה שמפעם לפעם מאשרת זכיה של ספק כזה או אחר במכרז כספק יחיד - גם עם הצעתו לא מתחרה במחיר עם הצעות אחרות חשוב לדעת!
 
ודאי. זהו הפטור ממכרז עליו דיברתי

אבל אלו בדרך כלל המקרים הנקיים ביותר, כיוון שזהו הנושא הקל ביותר לתקיפה משפטית.
 
לא רק מכרזים

ניסוח המכרזים דומה במידה מסוימת להכנת סקר דעת-קהל, שגם אותו ניתן להטות בקלות. סקרים הם מדע שלם, שחשוב ביותר כיצד מנסחים בהם את השאלות. הדבר נכון בעיקר בתחום המסחר והפרסום. במכרז, ישנו תמיד הצד המפסיד. הצד המפסיד יכול תמיד להעמיד את החלטת הועדה לביקורת שיפוטית, ואכן אנו קוראים פעמים רבות על הליכים משפטיים, המתקיימים בעקבות מכרזים. זהו שוט מסוים, המאיים תמיד על הרשויות, המוציאות את המכרזים. מפסידים במכרזים חוששים לעיתים לפנות לערכאות מפחד מפני נקמנות עתידית, התמשכות ההליכים, עלויות ההליך מול הסיכון ומול התועלת הצפויה, חוסר האונים שמרגישים מול "המערכת" ועוד. במקרים כאלה, "הצ´יקרעס" חוגג.
 
לכן ליועצים המשפטיים חלק חשוב

באישור נוסח המכרז ובפרסום הנמקות הבחירה. העבודה המשפטית מיועדת לבטן את ההחלטות שתתקבלנה על הצד הטוב ביותר. וההליך המשפטי, דוד, אינו ארוך. יש מקרים רבים בהם השיג המפסיד צו מניעה (לפעמים אפילו במעמד צד אחד). במקרים אלה מספיק עצם קיום ההליך כדי לתקוע את המכרז, כתוצאה מהשיהוי. עם זאת, השופטים גם מענישים גורמים המנסים להשהות מכרז באופן טקטי. ובכל מקרה, הצ´ירקעס תמיד חוגג. נדירים המכרזים בהם אין להוגי המכרז העדפות אפריוריות.
 
האם גם במשהב"ט זה כך?

בזמני- לפני 12 שנה עסקתי ברכש בצבא ואז למשהב"ט היו כללים אחרים. האם היום זה תופס גם לגביהם?
 
במשהב"ט הכללים דומים בתוספת

אפשרות לקבל פטור ממכרז בנושאים מסווגים או ניתן לקבל פטור עבור ייחודיות בפיתוח מוצר כלשהוא במסגרת ועדת מכרזים/פטור (בחירת ספק יחיד כפי שהזכיר אבי). בנוסף סמכויות ההחלטה (המהוות למעשה את הרכב וועדות המכרזים) במשהב"ט נקבעות עפ"י סכומי עסקאות ודורשות חתימה של יותר מאדם אחד. אני רוצה להדגיש שנושא טוהר מידות - מעבר לחוקים ונהלים - הוא אישי, כמובן שכל חוק ונוהל אינם יכולים למנוע "פוילע שטיקים" מכל סוג וצבע.
 
אין צורך להיות טכני מדי

התכוונתי להמחיש את העיקרון בלבד. בלי קשר להרכב הועדות או לכמות החתימות, מעטים המכרזים המהותיים בהם אין לגוף הרוכש העדפות מראש. לפעמים ההעדפות הן יותר מקצועיות, לפעמים אחרות. וכבכל דינמיקה של קבלת החלטות בועדות, תמיד קיים הגורם הדומיננטי (לרוב היועץ החיצוני) הסוחף את היתר.
 
להוסיף מעט פרטים

אני מתייחס לצבא הירוק ולתקופת זמן שהסתיימה לפני כעשר שנים - אבל אז הצבא -היה הגורם המאפיין, הבוחן, והמשלם (ע"י הפניית הסעיף המתאים מתקציבו). גם כשהיו יועצים חיצוניים - יעוצם נעשה מול הצבא . משהב"ט נכנס לתמונה רק כשהצבא כבר החליט מה הוא רוצה. (ולא נדבר עכשיו על איך הצבא מחליט מה הוא רוצה..)
 
עפ"י תאורך הצבא היה הלקוח

וזה למעשה הסצנריו שתארו אבי ודוד, בסופו של דבר הלקוח תמיד צודק ...... הכללים נועדו להוות מסגרת כלשהיא אשר מגדירה את בחירת ואופן ההתקשרות עם ספק השרות/עבודה. אני תארתי מצב כללי שבו יחידות ממשהב"ט הן המזמינות (מאפיינות, מממנות וכו´) בעצם אנחנו יכולים להקים כאן פורום רכש.
 
קודם כל לא רע...

כבר שמתי לב שיש כאן הרבה אנשי לצ"ד...(למרות שאני מהירוקים) לגבי התיחסותך - אתה טוען שיש יחידות במשהב"ט שמאפיינות ומזמינות? לא מסתדר לי עם המערכת שאני מכיר...
 
אה, כל שהתכוונתי הוא כי

לא היה בדעתי לפתוח שיעור בחוק המכרזים או בתורות ניהול ואירגון. רק רציתי שוב להבהיר כי אין דבר מונוליטי כמו "חיל האויר החליט" וכדומה. כמובן שאין בדעתי, ברצוני וביכולתי לקבוע עד כמה תהיו טכניים בכגון דא...
 
היות שהבנתי מזמן

מהיכן משתין הדג, והיות שאינני רוצה שידבק בי הריח הנורא הזה, אז החלטתי לפני שנים, להפסיק לגשת למכרזים ציבוריים. פעם הגשתי למשרד ממשלתי הצעה לתכנון מחסנים. הצעתי היתה זולה בכ-50 אחוז מההצעה הזוכה. הנימוק הכתוב, שקבלתי בעקבות פנייה רשמית לבירור הנושא היה: הצעתך היתה זולה מידי! כאילו שאכפת שם למישהו שאני יושב בלילות ומתכנן מחסנים בחינם... הכל אמת צרופה, אבל מה זה כבר קשור לתעופה? דוד
 
למעלה