מציאות ואידיאולוגיה
הניצחון של תנועת חמאס בבחירות כפי שניבאנו כבר בשנה שעברה, אינו צריך להפתיע איש. זו ניצחון משמעותי מאוד, 7 מתוך 10 מועצות 77 מושבים מתוך 118 בעוד פת"ח תנועה בורגנית "חילונית" באופן פורמאלי עמדה בראש ההמונים הפלסטינים הוכתה שוק על ירך כאשר היא זוכה רק בשתי מועצות וב26 מושבים. יש כאלו שיטענו כי ניצחונה של חמאס מבטא תנועה ימינה, שהרי הפרוגראמה של חמאס היא מדינת הלכה מוסלמית. אולם המציאות היא מורכבת ומבטאת סתירות חברתיות. בעוד הפרוגראמה של חמאס היא אכן דתית ובלתי רציונאלית, ההמונים התומכים בה תופסים אותה כביטוי להתנגדות לכיבוש הישראלי ולאימפריאליזם. הצבעה זו מבטאת את התחושה "מושחתים ומשתפי פעולה אימפוטנטים נמאסתם". הצבעה זו גם משקפת את הניתוק של ההמונים מהזעיר בורגנית השמאלית, שאינה מסוגלת להעמיד פרספקטיבה עצמאית מהבורגנות ועל כן היא נתפסת כאליטה מנותקת מהמוני העם. אולם בניגוד לאשליות ביחס לחמאס, הנהגת חמאס מבקשת להשתלב בסדר האימפריאליסטי. מסיבה זו בחושים והשנים הבאות הנהגה זו תיחשף, כמו שהאחים המוסלמים נחשפו בשנות החמישים, או האייטלות באיראן נחשפו למרות הרטוריקה ה"אנטי אימפריאליסטית" שלהם. מאחר ואנו חיים בתקופה של שקיעת הקפיטליזם האימפריאליזם אינו יכול לפתור שום שאלה חשובה, ואלו המחפשים פתרון במסגרת הסדר האימפריאליסטי בסופו של דבר נאלצים לעמוד כנגד המוני העם.