על אלוהים

mga-abir

New member
על אלוהים

תפיסת האלוהים משתנה החל מהתפיסה המקראית ועד ימינו.בעמים שונים ובעמינו. ההתיחסות לאל לוותה תמיד ביראה ובקודש עד כי נמנעו אפילו מביטוי שמו. הכרת האלוהים הינה בלתי נתפסת וככל שיתפס כך "יקטן"כל אחד תופס בהכרתו את אלוהים על פי הבנתו לאחדים הוא אידאה לאחרים רעיון למאמינים במקורות הוא כל יכול המסוגל לחולל שינויים ברוח ולשלוט בחומר כרצונו כאשר כל הקיים והנסתר כפוף למרותו.אלוהים אינו משהו מכני או אשלייתי שיצר מכוחו של תהליך ומשמש תפאורה לתודעתינו.אחרת גם הוא תוצר כלשהו אלוהים יכול להיתפס משני אספקטים האישי הפנימי והכללי החיצוני. או משניהם יחדיו.איני מתיימר לדעת את האלוהים.אך כשם גדלותו ונסתרותו יכול הוא להיות הכל גם מחוץ לחומר ורוח.כשם שהמחשבה אינה חלק מאיתנו אלא תודעה מודעת ונו מחליטים כיצד לנהוג בה נוכל אולי לתאר לעצמינו שאלוהים הוא כאותה מחשבה המניעה את עצמה מכוחה.דבר שמקנה לה אינסופיות בכל היבט מוכר ונסתר.לא חומר לא רוח לא אנרגיה אנו מצביעים על המחוללים המזהים של כל הויתינו ואנו מודדים באמצעות כלים את הנמצא אין לנו השגה על הנעלם בשום צורה.לא הנעלם מן העין ומין המוח,אלא הנעלם מהתודעה. מהו אלוהים איני יודע אולם זו השערתי האישית.אפשר גם לא להתייחס לכך והכל יעלם רק מהמתעלם. בברכה אביר הערה:טליה אם אחד הנושאים שאני אביא לא יתאים לרוח הפורום,אנא הודיעיני לא אפגע מכך חלילה.אקבל זאת בהבנה.
 

mga-abir

New member
פגישה עם אלוהים

פעם היה נער שרצה לפגוש את אלוהים.הוא ידע שזה יהיה מסע ארוך עד למקום מחייתו של אלוהים. הוא ארז את מזוודתו במזון ושתייה והתחיל את מסעו. לאחר שחלף על פני שלושה בלוקים (שיכונים) הוא ראה אשה זקנה .היא ישבה על ספסל בפרק והביטה ביונות.הנער התיישב לידה ופתח את מזוודתו.הוא עמד לקחת שתייה כאשר חש שהגברת רעבה.הוא הציעה לה מזון והיא קיבלה בתודה (ללא מילים)החיוך שלה היה כל כך ניפלא שהוא רצה שוב לראותו,לכן הציע לה שוב עוד ממזונו. ושוב היא חייכה אליו,הנער היה מאושרהם ישבו שם כל אחר הצהריים מחייכים מבלי לאמר מילה.כשהתחיל להחשיך חש הנער שהוא עייף,ורוצה לשוב הביתה.הוא החל לעזוב ולאחר מספר צעדים הוא סב לאחור ורץ אל הזקנה ונתן לה חיבוק גדול.היא נתנה לו את החיוך הכי גדול שהיה לה אי פעם.כאשר הגיע הביתה,אימו הופתעה למראה ההנאה על פניו.היא שאלה,מה עשה אותך כה מאושר היום?? הוא ענה אכלתי עוגיות עם אלוהים בפרק,ולפני שיכלה לענות הוסיף,את יודעת מה?? יש לו את החיוך הכי יפה בעולם. בנתיים האשה הזקנה קורנת משמחה שבה אל ביתה.בנה קפא למראה פניה. הוא שאל אמא מה עשה אותך כה מאושרת היום?? היא השיבה,אכלתי היום עוגיות עם אלוהים בפרק. ולפני שבנה יכל לענות,הוסיפה:אתה יודע הוא יותר צעיר משציפיתי. לעיתים קרובות אנו מזלזלים בכוח המגע,בחיוך מילה,מחמאה אמיתית ואף לפעולה קטנה של אכפתיות,כל אחד מהם הינו בעל פוטנציאל לשנות את החיים בסביבה. אנשים מגיעים לחיינו מתוך סיבה ורגש,קבל כל אחד מהם בחיבוק ובמידה שווה של שמחה והנאה. שיהיה לנו עולם טוב יותר ממני אביר-mga
 

mga-abir

New member
@@@שעיר לעזאזל

ההודעה שלי היא:נהיה ראויים לאלוהים בימים חשוכים ,ובימים מוארים ונשאל תמיד את השאלה: עלינו לתת? או עלינו לקבל? כשטוב לנו,העולם נפלא כשרע לנו,העולם אכזר לכן היטב נתבונן תחילת מחשבה למעשה ואם אז לא נתרצה נחפש שעיר לראות בו אשם הפעם זה היה אלוהים,מי יהיה בפעם הבאה? את? אני? הם?
 

Tal_Ya_Tal

New member
צעדים בחול ../images/Emo42.gif

(כמו כמו) כאשר הגיע יומו, עלה הוא למרומים. השקיף משם על ימי חייו הדלים והבחין, שלצד פסיעותיו בחול, ליווהו מידי פעם צעדים נוספים. עקב בצד אגודל, עקבות בחול. עקב בצד אגודל. אך מה מוזר ותהמוה, בעת מצוקה, פסע הוא לבד. פנה אז אל אלוהיו משתומם ושאל: "אלי, תמיד פסעת לצדי והיית לי משענת וגם חברה. אך מדוע דווקא בעתות מצוקה, זוג פסיעות אחד בלבד מסתמן? מדוע זה בעתות משבר, אותי נטשת?" בזוהר חיוכו האוהב ענה: "בני, בעתות מצוקה, אתה רואה רק זוג פסיעות אחד, מפני שאז, נשאתיך אני,על גבי."
L&L TALYA
 
למעלה