הרוכב לאוטובוסים1
Well-known member
ואפשר לראות בכך גם איזון
אם חזורים לגמרי אחורה הרי ברור שמשהו דפוק, אבל אם לאחר שעשו שינויים קיימת פתיחות לבחון אותם מחדש לאור תלונות, ואולי ללכת בניגוד להגיון המתוכנן כדי לא לפגוע יותר מדי בהרגלים ישנים, המערכת שנשארת היא מערכת שחלקה חדש וחלקה לא. אין שום דבר שמונע לעשות שינויים נוספים לאחר כמה זמן וכך מתקדמים עם המערכת לאט לאט (בתקווה לכיון הרצוי של יעילות גם לנוסע וגם למפעיל).
זה פי אלף יותר טוב משני מצבי הקיצון:
1. לא לתכנן כלום מגבוה ורק להתאים כל הזמן את המערכת לדרישות של איש פרטי זה או אחר (שלא רוצה ולא יכול להסתכל על המערכת כמערכת אלא רק על עצמו) - דבר שמביא למערכת מסורבלת מפותלת ובתידורת נמוכה מדי.
2. לתכנן הכל מגבוה ולא להקשיב בכלל לאנשים שנוסעים בה.
ואפשר לראות בכך גם איזוןיש בעיה עם כל התיכנונים האלו שמוכתבים מגבוה.
זו לא הרפורמה הראשונה שבה הוחיו קווים שיועדו לביטול כי נוסעים התבססו על המערכת הקודמת לניהול חייהם וכנראה שלא תהיה האחרונה. יש משהו בתיכנון מגבוה שלא עובד וניתן היה לראות זאת כבר ברפורמה התל אביבית ורק הסכם הבלעדיות עם הרק"ל בירושלים מונע חזרה דומה לכמה מסלולים היסטוריים שם אם כי תושבי פסגת זאב הצליחו להשאיר קווי אוטובוס לעיר במאבק דומה.
 
זו מנטאליות הכתבה מלמעלה של האקדמיה ללשון עברית כשצריך אולי את המנטאליות של מילון אוקספורד שחוקר את השימוש בשפה החיה ומכניס מילים על סמך פרסומם במדיה המודפסת. בימינו ניתן להשתמש במערכות מידע כדי לראות מהי התנועה האמיתית של סמארטפונים (יתכן שזה לא ישקף תנועת אזרחים וותיקים, מחוסרי אמצעים או ילדים מתחת לגיל מסויים), לפתח אפליקציות וסקרי נייר מקבילים שבהם הציבור הרחב יכול לציין את מקום מגוריו ויעדיו התדירים והתדירים פחות, להוסיף מידע ממוניות ועל תנועת רכבים במסלולים שאין בהם קו תח"צ מקביל וכן לקבל מידע ממערכת הרב קו על צירופי קווים אופייניים במערכת הקיימת. מכל זה אפשר לבנות תמונת דרישה מלמטה למעלה ולתכנן לפיה.
 
ברור לי שבאר שבע היא הטריטוריה שלך ואתה מאד מעורב שם ("olli יגיד לך לקחת את קו 23ד' ") אבל מה שחורק בנסיונות הרפורמה שם משותף לנסיונות הרפורמה והקונטרה-רפואמציה בערים אחרות.
 
לבאר שבע אתגרים משלה כמו האקלים ולכן פתרון שמתאים לערים היסטוריות אחרות כמו קו סיבובי קצר ותדיר במרכז ההיסטורי עם השקה ליעדים מרכזיים מחוץ למרכז ההיסטורי (ביג - ב"ש מרכז - עיר עתיקה) יתאים פחות. כמו כן העיר מלאה בכבישי טבעת ואולי זה חלק מהפתרון. אלמנט בעייתי נוסף הוא שעיר שקוטרה בין 6-5 ק"מ (20 דקות רכיבה באופניים מהקצוות למרכז) יוצרת מסלולי תח"צ בני שעה בתחומה.
אם חזורים לגמרי אחורה הרי ברור שמשהו דפוק, אבל אם לאחר שעשו שינויים קיימת פתיחות לבחון אותם מחדש לאור תלונות, ואולי ללכת בניגוד להגיון המתוכנן כדי לא לפגוע יותר מדי בהרגלים ישנים, המערכת שנשארת היא מערכת שחלקה חדש וחלקה לא. אין שום דבר שמונע לעשות שינויים נוספים לאחר כמה זמן וכך מתקדמים עם המערכת לאט לאט (בתקווה לכיון הרצוי של יעילות גם לנוסע וגם למפעיל).
זה פי אלף יותר טוב משני מצבי הקיצון:
1. לא לתכנן כלום מגבוה ורק להתאים כל הזמן את המערכת לדרישות של איש פרטי זה או אחר (שלא רוצה ולא יכול להסתכל על המערכת כמערכת אלא רק על עצמו) - דבר שמביא למערכת מסורבלת מפותלת ובתידורת נמוכה מדי.
2. לתכנן הכל מגבוה ולא להקשיב בכלל לאנשים שנוסעים בה.