לגבי הציור של השמיכת קיץ שיפנה כלפי מעלה ולא יגע בגוף שלי.
אבל זה לא היה בקטע של פדנטיות (רחוק ממני והלאה) אלא בקטע של זאת השמיכה האהובה עלי והנסיכה צריכה אויר ואנשים צריכים להענות מהנסיכה (או איזה ציור שזה לא היה כבר לא זוכרת)
כשהייתי קטנה הייתי פסיכית ברמה שאנה סיפרה.
בקטע של אם מישהו הזיז את אחת
הברביות שלי הייתי מקבלת קריז.
וגם כמוך, הייתה לי שמיכת קיץ של מיני מאוס (עדיין קיימת ואחיינית שלי מתה עליה) שמיני הייתה צריכה להיות למעלה.
אבל עכשיו, אני צריכה לנשום ממש עמוק כדי לא לומר לו ״אתה חולה נפש פדנט״ (בצחוק כן?) כשהוא דורש שיראו את הקשקושים של המצעים.
פשוט זאת נסיכה (או WHATEVER שזה לא היה) והיא צריכה להיות למעלה, שאר הדברים (או היום) לא הוזיזו לי כהוא זה, כמו שכתבתי באחת התגובות, יש מצבים של כמה ימים שאני יכולה לישון רק עם חצי סדין כי הוא זז ואין לי כח לסדר אותו (אני שונאת לסדר אותו)
אחחחח... הבעיות הנפשיות שהיו לנו בתור ילדים ואיך שהם ישתנו (לרובנו) ואולי נהיו בעיות נפשיות קשות אחרות