אהבתי
את העניין עם הנר ובהחלט מסכימה עם מה שאת אומרת לגבי הפחד מהמוות שכן הוא לא ידוע. אהבתי גם את המשפט האחרון שלך, "הפחד הוא מעין פחד מניתוק". אני כל כך מתחברת למשפט הזה, שכן באופן אישי אני לא פוחדת מהמוות, אבל זה עצוב לי כי אני יודעת שזו הפעם האחרונה בא אני אכיר את האדם המסויים הזה בדמות המסויימת הזאת. למשל, אם אבי נפטר, אני לא אכיר אותו באותו גוף, אותו מראה חיצוני, אותו שם, אולי אפילו כבר לא בתור אבי יותר... אני חושבת שזה מה שכל כך עצוב במוות. הפרידה מהנשמה אינה סופית, אך הפרידה מהגוף הגשמי כפי שאנו מכירים אותו היא כן סופית.
את העניין עם הנר ובהחלט מסכימה עם מה שאת אומרת לגבי הפחד מהמוות שכן הוא לא ידוע. אהבתי גם את המשפט האחרון שלך, "הפחד הוא מעין פחד מניתוק". אני כל כך מתחברת למשפט הזה, שכן באופן אישי אני לא פוחדת מהמוות, אבל זה עצוב לי כי אני יודעת שזו הפעם האחרונה בא אני אכיר את האדם המסויים הזה בדמות המסויימת הזאת. למשל, אם אבי נפטר, אני לא אכיר אותו באותו גוף, אותו מראה חיצוני, אותו שם, אולי אפילו כבר לא בתור אבי יותר... אני חושבת שזה מה שכל כך עצוב במוות. הפרידה מהנשמה אינה סופית, אך הפרידה מהגוף הגשמי כפי שאנו מכירים אותו היא כן סופית.
