עלילות Eti The Frechot Slayer
זה כנראה מכתב פרידה, אבל נתחיל מההתחלה. כידוע לכם, במשך קרבותי היום-יומיים כאתי קוטלת הפרחות, אני מסכנת את חיי מידי יום במגורים על פי השאול. ביום שישי התמקמתי בבי"ס במחששה של השמיניסטים (שזה למעשה שירותים בפועל, ומקום מירבץ למיטב הפרחות מי"ב), על מנת לפקח על כוחות הרשע באיזור (וגם כי ליד המחששה שלנו היתה מורה מעצבנת). בלי שום התרעה מוקדמת, פרחה בגודל משוער של כשני מטר גובה, וארבעה מטר רוחב פנתה אלי. סיננתי לה משהו, נדמה לי שזה היה "את נראית טיפה יותר חכמה כשאת שותקת", ואחרי בערך דקה וחצי היא פתאום קלטה שדיברתי אליה ונפל לה האסימון, והיא התחילה לדבר איתי בשפת הילידים.
: "ילאאאא, סתמי ת'פה שלך!!11"
: "
"
: "מה את צוחקת?!?! ילא ילא!!!!!111"
: "חבל, באמת עדיף שתשתקי עכשיו." |בלונד: "בו'נההההההההההההההההההההההההה!!!!!!1 זרקי ת'סיגרייה וצאי מפה עכשיו!!!!!1111"
: "
"
: "זרקי ת'סיגריה וצאי מפה!!!!11"
: "אין בעיה, אני מיד אכבה לך אותה על הפנים ^-^"
: "*&^%$#()*&^%$#*&^%$@" (אני לא דוברת את השפה שלהן שוטף, אז לפעמים אין תרגום) *אתי דה פרחות סלייר נכנסת למצב בת-ימי*
: "חמודה, עוד מילה אחת ואני תוקעת לך את הסיגריה בתחת, כמו שאת רגילה.
" |בלונד: "()*^!@#!%$#&&$*#@%"
(מתחילה להתעצבן): "
" פתאום בלי התרעה הפרחה תקפה אותי, ופתחה בדחיפה תוך סינון "*)&^%$#!#%^*#!!!!11". מתוקף תפקידי כפרחות סלייר לא הלכתי משם, סיכנתי את חיי והחזרתי לה דחיפה :X (וגם היה לי עוד חצי פרלמנט ששונררתי, ולא רציתי לצאת משם בגללה >.<). היא ניסתה לבעוט בי והעיפה אותי על הקיר, ואז תפסתי אותה כמו בסרטים מהחולצה (לא היה הרבה מה לתפוס כי היא הייתה צמודה מדי >.>) וזרקתי אותה על הדלת של אחד התאים :X אבל אז - טוויסט! הכלבה שינתה את הפנים, כמו שערפדים שולפים ניבים (לא שהיה הרבה איך לעשות את זה כי מראש היה לה דלי צבע על הפנים). מסתבר שזו הייתה פרחה חזקה במיוחד, ולא עזר לא שחור, לא זעקות "אמן שה+ה!ד+ם יבואו לֶך בלילה בחלום!!!!!!!1111" וגם לא ליפסטיק בלב כדי לעצור אותה. היא תפסה אותי בשיער, הזונה, משכה לי חצי ממנו ובסוף נשכה אותי מתחת לכתף, לכיוון הגב >>.<< ניסיתי למשוך לה בשיער בחזרה, אבל הכל היה מלא שמן והיד שלי החליקה. ארבעה חברות שלה, ידיד שלי ואני - הן תופסות אותה וצועקות עליה, ידיד שלי מושך אותה בכוח ואני בועטת בה כמו אנרג'ייזר לא עזרו כדי לנער אותה ממני. >.> עכשיו כל הגוף שלי תפוס מהתנוחה המעוותת שבה היא תפסה לי את השיער, יש לי סימנים בולטים ליד העין מהציפורניים שלה, שריטות עמוקות (גם הן מהציפורניים 
) בכף יד, ונשיכה ענקית אי שם ליד הכתף מאחורה, שדיממה ועכשיו מחליפה צבעים לכחול-סגול-ירוק ובאמצע חתך מהשיניים שלה שהפסיק סוף סוף לדמם. בהתחלה חששתי שנדבקתי בכלבת, אבל המצב כנראה גרוע יותר. למרבה הצער, כל התסמינים מורים על כך שנדבקתי בפרחותיטיס C, וכבר אתמול סימנים ראשונים הופיעו כשכדי לטשטש את כל הסימנים מרחתי לעצמי חצי בקבוק מייקאפ על העין ועל כף היד. אי שם בעולם מסתובבת קוטלת פרחות פוטנציאלית, והיא-היא תצטרך להמשיך את שליחותי בעולם אחרי מותי הצפוי וקימתי לתחיה כפרחה. בקרוב, תגיע לבת-ים הקוטלת החדשה, ייתכן שזו תהיה ג'מייקאנית עובדת זרה עם מבטא כבד בשם קנדרה. בהתחלה לא ירגישו בפעיולתה, אבל אני מקווה שאחרי אימון מספק בקרוב כבר ירגישו בכך שיש קוטלת בעיר שוב (ואולי בסוף י"ב, אפילו יתנו לה גביע קטן כזה בשיכבה. אני הייתי אמורה לקבל אחד על שבירת שיא בית ספרי בהברזות, אבל כנראה שאני לא אזכה לזה בחיים האלה
). מכם אני מבקשת לזכור שהיצור שיבוא במקומי הוא תוצר של פרחה בת-ימית, מפלצת חסרת נשמה שתשתלט על הגוף שלי (שעלול לעטות על עצמו ג'ינס שנגמר הרבה לפני התחת, חוטיני וחולצת בטן ורודה בורוד מנצנץ), הנשמה שלי תהיה אי שם במקום טוב (?!) יותר. אוהבת תמיד
, The Slayer.
זה כנראה מכתב פרידה, אבל נתחיל מההתחלה. כידוע לכם, במשך קרבותי היום-יומיים כאתי קוטלת הפרחות, אני מסכנת את חיי מידי יום במגורים על פי השאול. ביום שישי התמקמתי בבי"ס במחששה של השמיניסטים (שזה למעשה שירותים בפועל, ומקום מירבץ למיטב הפרחות מי"ב), על מנת לפקח על כוחות הרשע באיזור (וגם כי ליד המחששה שלנו היתה מורה מעצבנת). בלי שום התרעה מוקדמת, פרחה בגודל משוער של כשני מטר גובה, וארבעה מטר רוחב פנתה אלי. סיננתי לה משהו, נדמה לי שזה היה "את נראית טיפה יותר חכמה כשאת שותקת", ואחרי בערך דקה וחצי היא פתאום קלטה שדיברתי אליה ונפל לה האסימון, והיא התחילה לדבר איתי בשפת הילידים.
) בכף יד, ונשיכה ענקית אי שם ליד הכתף מאחורה, שדיממה ועכשיו מחליפה צבעים לכחול-סגול-ירוק ובאמצע חתך מהשיניים שלה שהפסיק סוף סוף לדמם. בהתחלה חששתי שנדבקתי בכלבת, אבל המצב כנראה גרוע יותר. למרבה הצער, כל התסמינים מורים על כך שנדבקתי בפרחותיטיס C, וכבר אתמול סימנים ראשונים הופיעו כשכדי לטשטש את כל הסימנים מרחתי לעצמי חצי בקבוק מייקאפ על העין ועל כף היד. אי שם בעולם מסתובבת קוטלת פרחות פוטנציאלית, והיא-היא תצטרך להמשיך את שליחותי בעולם אחרי מותי הצפוי וקימתי לתחיה כפרחה. בקרוב, תגיע לבת-ים הקוטלת החדשה, ייתכן שזו תהיה ג'מייקאנית עובדת זרה עם מבטא כבד בשם קנדרה. בהתחלה לא ירגישו בפעיולתה, אבל אני מקווה שאחרי אימון מספק בקרוב כבר ירגישו בכך שיש קוטלת בעיר שוב (ואולי בסוף י"ב, אפילו יתנו לה גביע קטן כזה בשיכבה. אני הייתי אמורה לקבל אחד על שבירת שיא בית ספרי בהברזות, אבל כנראה שאני לא אזכה לזה בחיים האלה
