"עלייה בהדתה"

[Astroo]

אבל הוא גדל בבית וראה את הוריו מדי יום

לעומת זאת, אנשים כמו פושקין לא הלכו לבית ספר יסודי אלא למדו בבית עם מורים פרטיים.
זה ההיפך הגמור מפנימיה.

 

[shaulreznik]

מה פתאום?

"Алекса́ндр Серге́евич Пу́шкин (26 мая [6 июня] 1799 (...) Шесть лет Пушкин провёл в Царскосельском лицее, открытом 19 октября 1811 года".

מגיל 12 הוא לומד בתנאי פנימייה!

 

[Astroo]

גיל 12 זה כיתה ז' ( חטיבת ביניים)

ביסודי הוא לא למד כלל, כמו רוב האצולה דאז.

 

[lEchoesl]

אז מה בני האצולה עשו במקום ללכת ליסודי ואיך הם בדיוק קיבלו

ידע אם הם הלכו ללמוד רק בגיל חטיבת ביניים?

 

[Astroo]

למדו בבית עם מורים פרטיים

 

[beatman]

מוזר, אני מאוד מאושר כאשר אני מבלה עם האחיינים שלי

 

[חיים נחמן עלאק]

להיות צמוד לילדים ולמלא את כל צרכיהם 24/7

זה שונה לגמרי. נראה אותך מבלה עם הילדים מהרגע שאתה מקיץ משינה בבוקר ועד הרגע שאתה יוצא מהבית לעבודה ומהרגע שאתה חוזר מהעבודה עד שאתה נרדם מעייפות בלילה, ובימים שאתה לא עובד אתה מבלה איתם יום שלם. בלי הפסקה, כל הזמן.

 

[beatman]

זה קשה ומעייף, אבל גם משמח

 

[חיים נחמן עלאק]

תלוי את מי

בטח לא תרצה לוותר על כל מה שממלא את החיים שלך לטובת הטיפול בילדים.

 

[beatman]

כשיש ילדים, הרבה מתפנה לטובתם

וגם ניתן לקחת אותם לכל מיני מקומות, כאשר הם גדלים מעט.

 

[Astroo]

במשפחה עם שני הורים וסבתות זה לא בעיה

אני הולך פעמיים בשבוע לחדר כושר ואשתי נמצאת עם הילדים בערב. גם אשתי הולכת פעמיים בשבוע לחוגי ספורט למיניהם, ואז אני נמצא עם הילדים. בסופ"ש לפעמים הילדים אצל סבא וסבתא.

 

[beatman]

 

[lEchoesl]

מה זה את כול צרכיהם? לדעתי זאת מחשבה לקויה. אתה רואה בטיפול

בילדים כמחוייבות ולא כתהליך מסקרן. טיפול בילדים לא חייב להיות בגדר השתעבוד. גם ויתור על תחומי העניין שלך, לא קשור בילדים אלא בניהול זמן לא נכון. אתה יכול לשלב גם את החינוך שלהם עם תחומי העניין שלך. למשל, אם אתה אוהב להרכיב פזאלים ויש לך ילדים, למה שלא תעשו את זה ביחד?
חוץ מזה, מי שמתייחס לילד שלו כמו אל מישהו שמחריב את חייב או לא יודעת גוזל את זמנו, סוג של מחשבה: --אוי לא! שוב אני חייב להוציא אותו מהגן, להכין לו ארוחה איזה באסה.-- שלא יתפלא שאת כול תוכנית החיסכון שלו הוא יוציא על פסיכולוגים כשיתבגר, בגלל שההורים שלו ראו בו מישהו שמגביל את חייהם [שזה שקר עצמי נוח].

 

[lEchoesl]

כול כך!

 

[lEchoesl]

אז כול המשפחות המלאות ששולחות ילדים לפנימייה בהכרח רוצות

להיפטר מהם? גם שני הורים יכולים לא להסתדר אם למשל הם עובדים שניהם במשמרות נניח באיזה מפעל, זה היה [ואולי יש] מאוד נפוץ בקרב עולים חדשים. המפעל עובד איך שנוח לו ולא לך. אז נניח שלשני ההורים יש שבוע משמרת לילה ושבוע משמרת בוקר בחודש [שבועיים בחודש שהם קמים מאוד מוקדם לפני שהגנים ובתי ספר נפתחים, או לא קמים אחרי משמרת לילה]. מה לדעתך אנשים כאלה היו אמורים לעשות? להפקיר את הילד שלהם בבית או לחכות עד שמישהו ידרוס אותו?

 

[shaulreznik]

אני כבר לא מדבר על כך שהילדים הללו...

כעבור מספר שנים הולכים לפנימייה אחת גדולה הנקראת צה"ל

בעיני, אין שום בעיה לשלוח בן טיפש-עשרה לפנימייה, בין אם מדובר בשיקולי נוחות או בשיקולי חינוך. באנגליה מרבית בני האצולה היו מגיעים לפנימיות כמו איטון קולג'

 

[lEchoesl]

שמע, דווקא פה אני מסכימה עם אסטרו. לצבא הולכים בגיל מבוגר

כשיש לך רשת יחסים בנויה עם ההורים שלך. לשלוח ילד בגיל צעיר ואפילו בגיל ההתבגרות, זה בוודאות פוגע ביחסים כי יש ריחוק ופחות שיחות וכאלה, בקיצור לדעתי זה פוגע בחמימות הקשר. חוץ מזה, צריך לעשות הכול בשביל שהילד כן יגדל בבית לדעתי, ככה אתה יכול לשים קונטרול. למשל, לדעת עם מי הילדים שלך מסתובבים ומה הם עושים בשעות הפנאי, וכן זה חשוב! בפנימייה ההורה לא יודע מה הילד שלו עושה ועם מי. אבל אם אין ברירה, אז עדיף שיהיה בפנימייה מאשר שיהיה מופקר בבית.

 

[shaulreznik]

שליטה זו אשלייה

גם כשהילד חי תחת אותה קורת גג, החל מגיל מסוים, להורים כמעט ואין אפשרות לדעת מה הוא עושה בזמנו הפנוי. יצא לי לעבוד עם עמותה שמטפלת בהורים לנרקומנים. שמעתי המון סיפורים על ילדים ממשפחות טובות שהוריהם כלל לא הבינו למה הילד ישן עד מאוחר, עצבני כל הזמן, יש לו עיניים אדומות וכן הלאה.

 

[חיים נחמן עלאק]

עבדתי בעצמי הרבה זמן והכרתי הרבה אנשים שעבדו

במתכונת של 12 שעות, שבוע יום שבוע לילה, שישי רשמית עד שתיים אבל כמעט תמיד נשארים עד מאוחר, ולעיתים קרובות מזעיקים גם בשבת. ז"א שלרוב עובדים 12 שעות כל יום, עם יום חופש אחד, בערך שליל עד חצי מהזמן בלי ימי חופש בכלל. אבל אנשים בעצמם רצו לקחת כמה שיותר שעות ועוד נלחמו על שעות נוספות או שבתות (!200%) כדי לעשות כמה שיותר כסף. אלה היו בעלי משפחות עם ילדים, אני הייתי מהצעירים הבודדים שם. לי יצאו שם מוניטין גרועים של עצלן, כי לא רציתי לבלות את החיים בעבודה.

 

[lEchoesl]

אז לא הייתה לך משפחה

היית צעיר. נו ואיך הם הסתדרו עם

הילדים? חוץ מזה אין לך מושג מה עשה בן הזוג שלהם. יש מצב שהם היחידים שעבדו במשפחה במתכונת כזאת או בכלל ולשני היה זמן לטפל בילדים. איפה זה היה?