"עלייה בהדתה"

[beatman]

למדתם שם כל מה שיש בבתי ספר רגילים ?

לימודי דת ותפילות היו גם ?

 

[shaulreznik]

כן

השכמה, תפילת שחרית, ארוחת בוקר, לימודי יהדות (ברמה שמתאימה לעולים)

ארוחת צהריים, תפילת מנחה, לימודי חול, ארוחת ערב, תפילת ערבית.

למדנו הכול, כולל מחשבים, פיזיקה, מתמטיקה (5 יח"ל), אזרחות, לשון (3 יח"ל לעולים חדשים), הוצאנו בגרות מלאה, כמו כן, ההנהלה שכרה לנו מרצים שהיכנו אותנו לקראת הפסיכומטרי.

 

[beatman]

היו איסורים כלשהם ?

למשל לבוש צנוע, צפייה בטלויזיה או שימוש במחשב/טלויזיה אם היו שם.
מה כללו לימודי היהדות ?

 

[shaulreznik]

לא משהו מעבר לרמה המקובלת בישיבות תיכוניות

אם אינני טועה, לתפילה היה צריך להגיע במכנסיים ארוכים ולא קצרים. כמובן, הקפדה על חבישת כיפה. היה לנו מדריך דובר רוסית שלא אהב קלטות של סנטדאפיסטים סובייטיים (Хазанов וכאלה) ואיים להחרים אותן. מן הסתם, לא היו מרשים לשמוע שירת נשים (אבל אף אחד לא היה בודק מה מתנגן באוזניות של מאן דהו).

בשכ' בית וגן לא היו בנות ממוצא רוסי, כך שלא היה צריך לאכוף איסור אפשרי להתרועע איתן

טלוויזיות לא היו, משחקי מחשב כן היו.

למדנו הכל מכל, קצת תורה, קצת תלמוד, הלכות יומיומיות. במבט לאחור, בכל כיתה היו איזה תלמיד או שניים שאחרי סיום התיכון המשיכו לישיבה כזאת או אחרת, לרוב, מיוזמתם הפרטית. לנו ההנלה ניסתה להציע מסלול במסגרת ישיבת הסדר, אבל סירבנו.

 

[beatman]

מעניין, היתה גם הקפדה על טלית ותפילין ?

היתה הגבלה לכיפות מסוג מסויים, או שאפשר היה למשל לשים כיפה סרוגה/שחורה/לבנה גדולה ?
&nbsp
ובנות ממוצא לא רוסי ? או שרק בנות ממוצא 'רוסי' היוו איום ?

&nbsp

 

[shaulreznik]

אצל האשכנזים רק הנשואים מתעטפים בטלית

תפילין - כן, בכל תפילת שחרית כל אחד היה מניח תפילין, אח"כ גם קיבלנו אותם במתנה. הגבלה לסוגי הכיפות לא הייתה, צוות המורים הורכב מחרדים, סרוגים ועולים כמעט שווה בשווה (גברים בלבד).

בית וגן היא שכונה חרדית, חצי אנגלוסקסית. לא היה שום סיכוי שמישהי מהבנות המקומיות תתחיל עם עולה חדש שבקושי יודע עברית, או שהוא יתחיל איתה

בדיעבד ידיד שלי, דמות צבעונית בפני עצמה, גיק מחשבים קלאסי, סיפר לי שבערבים היה מתפלח מהפנימייה כדי להיפגש עם חברה רוסייה במרכז העיר.

 

[shaulreznik]

היו לי שני קרובי משפחה שלמדו ב-суворовское училище

בשנות ה-60 זה נחשב למסול יוקרתי עד מאוד.

 

[shaulreznik]

לרשת "שובו" היו תשדירים ברדיו רק"ע

אבל גם הרמה שם הייתה די גבוהה. בכל מקרה, כשלהורה מצוי יש בחירה בין בי"ס רגיל בחור שאליו הגיע, בית ים ודרומה, לבין פנימייה עם חוגים וכו', ההחלטה עשויה להיות די רציונלית.

 

[shaulreznik]

תגובה של בוגר "שובו"

 

[מכסי פיכלשטיינר]

קראתי בעניין, ואף שיתפתי בפייסבוק

אמשיך לעקוב אחר מה שיאנה פבזנר בשן כותבת בכלי התקשורת הישראליים.
&nbsp
נראה שלא הרבה השתנה מאז שנות החמישים, ומפלגות השלטון עדיין סבורות שהרוב שהשיגו בבחירות מתיר להן לכפות על ילדים חינוך שאינו רצוי להוריהם. אירוני, שהמפלגות הדתיות מותחות ביקורת על תנועת העבודה שבקשה לכפות על ילדי העולים מארצות האיסלאם חינוך מערבי, ובעצמן כפו חינוך דתי על ילדי העולים מחבר העמים ומאתיופיה. לזה קוראים "מוסר הוטנטוטי".
&nbsp
http://www.faz.co.il/story_4635
&nbsp
&nbsp

 

[beatman]

זה מוסר הוטנטוטי מנקודת מבט ניטרלית

מנקודת מבט יהודית דתית החזרה בתשובה היא דבר חיובי וחילון והרחקה מהיהדות היא דבר שלילי.
&nbsp
בשנות החמישים רצו לחלן ילדים שעלו מתימן ומדינות ערב נוספות, די דומה לניסיון להחזיר בתשובה חלק מסויים(די קטן) מיוצאי בריה"מ.
לגבי יוצאי אתיופיה, הבנתי שהם כולם עברו גיור לחומרא וחלק מהעסקה היה לשלוח את ילדיהם לחינוך דתי.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

לא לכל היהודים הדתיים יש נקודת מבט כזו

&nbsp
זכיתי להכיר גם יהודים דתיים הגונים, שאמנם רואים בחיוב חזרה בתשובה, אבל לא כל האמצעים כשרים בעיניהם. שמעתי גם שלא כל המוסלמים הדתיים תומכים באיסלום כפוי, אף שכידוע, יש מוסלמים רבים שמנקודת מבטם השלטת האיסלאם בכפייה היא דבר חיובי, שמכשיר את את כל האמצעים.

 

[beatman]

נכון, לא כל האמצעים כשרים.

 

[חיים נחמן עלאק]

עם כל הצער שבדבר, אבל מוסר הוטנטוטי

הוא בעצם מוסר אנושי רגיל, שהרוב המוחלט של האנושות חולק אותו. מי שמוחה עליו זה אידאליסטים עם חוש צדק מוגבר ותודעה מפותחת למדי, שלא מוכנים להשלים עם העובדה שהומו ספיינס מצוי הוא חיה הישרדותית סתגלנית, שתקדם את האינטרסים שלה עצמה (במישור האינדיבידואל, שזה יוצר ברירה טבעית מקדמת במישור המין) בכל שיטה שנגישה לה, אם בכוח ואם במרמה, על חשבון כל האחרים והסביבה. התבונה האנושית התפתחה במקור כמכשיר הישרדותי ותו לא, בדומה לציפורני הנמר, קרני התאו או ראיית הנץ, והתפתחות התודעה הנעולה על עצמה ועל חוקי ההגיון ודואגת יותר לקוהרנטיות מחשבתית פנימית מאשר לקידות האינטרסים שלה עצמה ומנסה להכפיף את העולם לקוהרנטיות זו (המצאת מושג הצדק) היא לא יותר מתופעת לוואי אבולוציונית, תקלה במערכות מורכבות.
בגיל נעורים מאוחר קיבלתי עצה מהפסיכיאטר שאמי שלחה אותי אליו, שהיא מבטאת את המוסר האנושי הלכה למעשה: "תחשוב יותר, תהרהר ותהגה פחות!", יענו במקום להזדעזע מכל עוולה שהיא, תתעל את האנרגיה המנטלית שלך לקידום האינטרסים האישיים שלך! בכל סיטואציה של "או אתה או מישהו אחר", אמור להיות לך ביטחון בלתי-מעורער שזה תהיה אתה!

 

[מכסי פיכלשטיינר]

מניין התובנה לגבי "הרוב המוחלט של האנושות" ?

&nbsp
ערכת מחקר סטטיסטי חובק עולם בקשר לזה ? אני מרשה לעצמי להניח של, שזו פשוט האמונה שלך.
&nbsp
ובכן, האמונה שלי היא, שחברות שיש בהן הסדרי הוגנות ו"חיה ותן לחיות" (אינני מדבר על צדק ועל "הזדעזעויות") שורדות לאורך זמן רב יותר ומגיעות להשגים מרשימים יותר מאשר חברות שמבוססות על עיקרון "כל דאלים גבר", דהיינו, כל אחד דואג לעצמו וכל האמצעים כשרים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Arbor]

גם אני למדתי במסגרות דתיות

כשהגענו לארץ - שכרנו דירה בפרדס כץ (בני ברק). למדתי בבית סדר יסודי ממלכתי-דתי. אחר כך "סידרו" לי לקפוץ כיתה - ועברתי לישיבה התיכונית בכפר גנים בפתח תקווה, שם הייתי כחצי שנה.

אחר כך עברנו לפרדס חנה, שבה "הברזתי" מהתיכון (ה"חקלאי") היחיד שהיה שם והלכתי ללמוד במדרשיית נועם, ששם הייתי ה"רוסי" הראשון. הייתי היחיד בכל המדרשייה, שאישרו לו לא לגור בפנימייה - כנראה, רצו מאוד להתתחיל לשלב יוצאי בריה"מ, וויתרו להם על תנאי הפנימייה. אח"כ היו עוד כמה "רוסים", אבל לא הרבה.
את למודי התוא הראשון שלי עשיתי ב"מכון לב" בירושלים - מכללה דתית, שגם שם היתה תכנית "רוסית" מתקדמת (כבר יותר "מסודרת" ובאמת מעודדת "הדתה") - אני אמנם לא השתייכתי אליה, כי הייתי כבר די ישראלי, בוגר תיכון ישראלי.
במשל כל התקופה הזאת הייתי "קצת" דתי אולי במשך שנה, שנה וחצי - במכון לב באמת התקרבתי קצת לדת. אבל היום אני רואה את התקופה ההיא יותר כחוויה חברתית-קהילתית ולא דתית. אני הכרתי היטב את עולם היהדות, ועדיין רואה בו עולם תרבותי וחברתי עשיר ומגוון, שהרבה ממנו (במיוחד הלמדנות, המורשת החברתית, הקהילתיות) רלוונטי מאוד לימינו. אבל את החלק הדתי אני לא מקבל, הוא פשוט לא מדבר אלי, ואני מצטער שדווקא הפן הדתי "נחשב" יותר במסורת היהודית.

ההורים שלי די "זרמו" עם המסגרות האלה. כמובן, היו להם חששות (ובצדק, במיוחד בתקופות של ה"התקרבות" שלי לדת), שאני אצלול עמוק מדי לעולם הדתי ולא אקבל השכלה ראויה (זהו הרי החשש הגדול ביותר של הואי יהודים ) - אבל כשהם ראו שבפן ההשכלתי כל המסגרות הן טובות (גם המדרשייה וגם מכון לב אכן סיפקו השכלה כללית ראויה ביותר, ברמה גבוהה מאוד), הם קצת "נרגעו".

 

[מכסי פיכלשטיינר]

הלוואי וכל המסגרות הדתיות בישראל

היו כמו מדרשיית "נועם" ומכון "לב".
&nbsp
&nbsp