אל נא תבכי לפני רבי עצבת דמעותייך חוף מבטח רחוק , והד קולך כנפש הדואבת. הקול האכזר נוגח פולח את המתח של חיינו כחץ במעופו אל המטרה מזכירני חלום ליל קיץ. אותו חלום אהוב ומתוק בו רכבנו על הגלים והשמים היו הגבול האחרון דימעה אחת שלך נשרה כעלה של סתיו בקיץ.
רציתי לכתוב לך שיר לא מצאתי את המילים אולי זה הסתיו החיוור נושר גווניו על ימים. , שוטטתי בסימטאות הרגשתי נידודי עונה רוחות פורעות שלכת ביער נשמתי. , בלחישות קטנות שלחתי אליך אותות קח אותי לאהבתך כאספן עלה צהוב.