איילת עם שמשיה כחלחלת
New member
עכשיו תורי../images/Emo60.gif
טוב אני יודעת שאני ממש לא בסדר שלא כתבתי כ"כ הרבה מאז חזרתי מהפגרה אבל אני מקווה שהמילים יספיקו לתאראת סדר הדברים, בשעה טובה ובקרוב אצלכן(יסלחו לי הבנים)נקלטתי להריון והיום שמעתי את הדופק של הפיצפון מרגש עד דמעות. אבל היום גם השתחררתי מבי"ח ליס לאחר ששכבתי בו כשבועיים עם היפרסטימולציה קשה ניקזו ממני 10 ליטר נוזלים וכל זאת משום שהייתי פושעת והזנחתי את הסמנים המדאיגים שהיו בדרך אני עם שחלות בגודל פומלה גדושות בעשרות ציסטות וכידוע ההיפר עומד ביחס הפוך להריון כך שזה די מנחם שהמצב מחמיר מצד אחד אבל מצד שני זה כואב. אני חייבת לציין ששהותי בליס הפתיעה אותי לטובה הצוות של הרופאים והאחיות היה לא פחות ממעולה אדיב חביב וכמובן מקצועי אחד אחד לא היה רופא או אחות שהגיעו אליי (ותאמינו לי בשבועיים אתה רואה המון )ולא גרמו לי להרגיש טוב נפשית כמובן וכן פיזית בי"ח ברמת ניקיון מדהימה. כל יום כמעט הדיע אליי לביקור נוסף מנהל המחלקה פרופ´ ליסנג שהיה מאוד מאוד אנושי ומקצועי.וכמובן הרופא הדגול שלי (שדרך אגב אני מטופלת אצלו דרך קופ"ח)הגיע לבקר אותי במחלקה כמעט כל יום לעודד ולחזק כי זה באמת שובר להיות כ"כ הרבה זמן בבי"ח.נשאר לי להודות לכם שותפים יקרים שהושטתם לי יד ברגעי משבר וקנאה ונתתם לי את האפשרות לחוות איתכם את הרגשות הכי אינטימיים ולהבין שלהיות בטיפולי פוריות זו לא מחלה אלא הזדמנות, הזדמנות להעריך כל עידוד קטן לא לתת לבדיקות והאכזבות להפיל את הנפש ואם הנפש מעדה קצת אז יש לי אתבן וחשוב לי מכל, לפני הטיפול האחרון ישבנו אישי ואני ואמרתי לו שלאור כל הכשלונות שעברנו אני מרגישה נפל, עקרות אני מתפללת להיקלט רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה. היום אני שמחה שנקלטתי ואני גם זוכרת את אותו רגע אני מקווה שההריון יחזיק ויצליח אבל יותר מהכל היום אני מרגישה מנצחת. אני מאחלת לכולכן מכל הלב שבקרוב אבל ממש בקרוב ניפגש בפורום אחר. אני משאירה לכם 40 מתוך 86 האצבעות שלי שתחזיקו לעצמכןממני כי בליבי אני איתכן. סליחה על האורך אם דרך מה שכתבתי גם עודדתי בדרך כלשהיא אז יצא שכרי... יאללה בואו, כחלחלת
טוב אני יודעת שאני ממש לא בסדר שלא כתבתי כ"כ הרבה מאז חזרתי מהפגרה אבל אני מקווה שהמילים יספיקו לתאראת סדר הדברים, בשעה טובה ובקרוב אצלכן(יסלחו לי הבנים)נקלטתי להריון והיום שמעתי את הדופק של הפיצפון מרגש עד דמעות. אבל היום גם השתחררתי מבי"ח ליס לאחר ששכבתי בו כשבועיים עם היפרסטימולציה קשה ניקזו ממני 10 ליטר נוזלים וכל זאת משום שהייתי פושעת והזנחתי את הסמנים המדאיגים שהיו בדרך אני עם שחלות בגודל פומלה גדושות בעשרות ציסטות וכידוע ההיפר עומד ביחס הפוך להריון כך שזה די מנחם שהמצב מחמיר מצד אחד אבל מצד שני זה כואב. אני חייבת לציין ששהותי בליס הפתיעה אותי לטובה הצוות של הרופאים והאחיות היה לא פחות ממעולה אדיב חביב וכמובן מקצועי אחד אחד לא היה רופא או אחות שהגיעו אליי (ותאמינו לי בשבועיים אתה רואה המון )ולא גרמו לי להרגיש טוב נפשית כמובן וכן פיזית בי"ח ברמת ניקיון מדהימה. כל יום כמעט הדיע אליי לביקור נוסף מנהל המחלקה פרופ´ ליסנג שהיה מאוד מאוד אנושי ומקצועי.וכמובן הרופא הדגול שלי (שדרך אגב אני מטופלת אצלו דרך קופ"ח)הגיע לבקר אותי במחלקה כמעט כל יום לעודד ולחזק כי זה באמת שובר להיות כ"כ הרבה זמן בבי"ח.נשאר לי להודות לכם שותפים יקרים שהושטתם לי יד ברגעי משבר וקנאה ונתתם לי את האפשרות לחוות איתכם את הרגשות הכי אינטימיים ולהבין שלהיות בטיפולי פוריות זו לא מחלה אלא הזדמנות, הזדמנות להעריך כל עידוד קטן לא לתת לבדיקות והאכזבות להפיל את הנפש ואם הנפש מעדה קצת אז יש לי אתבן וחשוב לי מכל, לפני הטיפול האחרון ישבנו אישי ואני ואמרתי לו שלאור כל הכשלונות שעברנו אני מרגישה נפל, עקרות אני מתפללת להיקלט רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה. היום אני שמחה שנקלטתי ואני גם זוכרת את אותו רגע אני מקווה שההריון יחזיק ויצליח אבל יותר מהכל היום אני מרגישה מנצחת. אני מאחלת לכולכן מכל הלב שבקרוב אבל ממש בקרוב ניפגש בפורום אחר. אני משאירה לכם 40 מתוך 86 האצבעות שלי שתחזיקו לעצמכןממני כי בליבי אני איתכן. סליחה על האורך אם דרך מה שכתבתי גם עודדתי בדרך כלשהיא אז יצא שכרי... יאללה בואו, כחלחלת
