אקי אסטו אג'וסטנדו
קצרצרים: אזלחה אי ברכה - הצלחה וברכה. קבס אלגרס - אומרים כשמסיימים לשתות קפה. בינדיסיונס - ברכות. קי ג'וחה !! היידה בֵיה בינדיצ´אס מאנוס - ברוכות הידיים, אומרים כשאוכלים מאכל טעים. דיינטיה די אורו קליה קיטינגאס פארה קומר ... גואדראדה דה אינאראח - בלי עין הרע. מתחילים ל"ברך" לא גומרים: פאדוס דבוקה נפיחות מהפה - הכוונה לדברים חסרי שחר. קאבסה דה טרונצ´ו - הסלנג ראש כרוב, אבל טרונצ´ו זה הלבה שבתוך החסה סה לה אנקאשו בואן בימבריו - יעני, אכל אותה. מירא קארא דה פיפינו - פרצוף מלפפון, והיה גם קארא דה טרושי. יעני פרצון של מלפפון חמוץ. קארה דה לימון - פרצוף לימון קארה דה תשא באף - פרצוף תשעה באב. קארה דה קראטולה – פני מסכה מירא קה ברנג´אנה - הגברים היו אומרים על אשה שיש לה ישבנים "ברוך השם". אלגריאס קה אייגאן - שרק יהיו שמחות אמן. נו טיינגו דולארס, מה טיינגו מוצ´ו דולורס. אין לי דולרים אבל יש הרבה כאבים. טומדור דה קאבהסאס לוקח ראשים - הכוונה לבלאגניסט. קי ג'וחה ---- פתגמים ואמרות: שולה נאספו ע"י אסתר בן-אלרויה אונה ידה דוס מנדדוס – פירוש מילולי : הליכה אחת ושתי פעולות ג'וחה נון סיאצ'ה קון סיחורה ביט – פירוש מילולי : חושם לא ישן עם צרה ישנה מאז ואלי און פאשרו אין לאמנו קי דייז בולאנדו אין אל איירה – פירוש מילולי מוטב ציפור אחת ביד מעשר באויר דא תו פאמה פישתי אין לקמה - פירוש מילולי: לאחר פרסומך תוכל להשטטות נו נומבריש גולייה קי סיפדה מתייה – פירוש מילולי: אל תזכיר קולורבי כי הדודה תנפח פויאה די אונה אורה מאלה ב'וירז מיל אניוס – פירוש מילולי: ברח משעה רעה וחייה אלף שנים גוארטה אי טיז'ה פרה לויזינה – פירוש מילולי: גינה ובת בשביל השכנה סי נו מ'ויטיג' מיראמי – אם לא ראיתם אותי ראוני אגוא ארוב'דה אז דולסי – מים גנובים יימתקו איל קי סיאצ'ה קון קריאטורה אמנסי פישדו – הישן עם תינוק מתעורר רטוב דינגונו נו סב'י לוקאיי אי ל'אויה סולו לקוצ'רה ק'לומינייה – אף אחד אינו יודע מה יש בקדרה, רק הכף שבוחשת אסטה אויה בוקה קי טינגה אי קיאבליה – הסיר שיהיה פה ושידבר איל קי טוגוארטו נאסיו נונקה סיאנדיריצ'ה – מי שנולד עקום לעולם לא ייתישר קידרשי (קי דיקורסה) מאיג'ו קסייה אין תשעה באב – שישא בני דרשה אפילו בתשעה באב סידאסיקו מאיבו טריז דייאס אל'פרד – נפה חדשה תלויה שלושה ימים על הקיר איל קי'סאלב'אנטה דמפראנו אריב'ב לישוס – המשקים קום מרחיק לכת אסטה וינידה קיטנגה ארמאנוס – בואך שחהיה מבורך באחים כלומר: שלא יהיה לשוא שיצא ממך משהו איל ארטו נו קרייאה אל אמביארטו – השבע לא מרגיש ברעב אפריטה לטיירה אפרטה איל קוראסון – כשהאדמה מתקשה מתקשה גם הלב נו סיימפרי אנדי אי ארמוזורה אי מזל – לא תמיד מזל ויופי משתלבים יחד לה ארמוזה ארוגה איל מזל דלצ'ינירנטה – היפה מתפללת למזל של המכוערת אל קינו תייניה מזל מיז'ור סינו נסיירה – מי שאין לו מזל מוטב שלא יוולד איסטירו לס פאצ'ס קומו און פאטרון ד'מיל פויארקוס – מתח את חלציו כאדון של אלף חזירים. איל קי קומיה אי פנסה מתיה דוס ויזיס פראנסו – מי שאוכל בחשבון עורך שולחן פעמיים תייניה קוראסון פריטו מאס דיקרבון – ליבו שחור מפחם. דה טו בוקה אלדיו – מפיך לאלהים סיקריטו קיסאב'ין מאס דידוס נו איז סיקריטו – סוד שיודעים יותר משניים אינו סוד ליאצ'ו סיניזה אלוזאוג'וס – זרה אפר בעיניו נהוג לומר על מישהו שרימו אותו מי שהלך שולל אל דייה קינו בארי ג'נטי אריסיבי – ביום שלא טאטאתי באו האורחים ביאן בארידו אינו מאל אספונז'אדו – טאטוא טוב ולא שטיפה רעה אל דיו קימוס גואדרי דיאונה אורה מאלה – ישמרנו האל מצרה איל מאל אנטרה דילפויארטה אי סאלי דילוינטאנה – הצרות נכנסות מהדלת ויוצאות מבעד לחלון אל אוז'ו קומיה מאס דילאבוקה – העין אוכלת יותר מהפה תיינה אספיז'יקו אין אל גרון – יש לו ראי בגרו הכוונה לאנין טעם נו מימירג' לה קולור מיראמיה לה סב'ור – אל תראו את צבעי ראו את טעמי כלומר אל תסתכל בקנקן אל מה שבתוכו אל פאליקו סאליו דיגןעדן – מקל החובלים יצא בגן-עדן אי פרוביה אי גוינטו – גם דל וגם גאותן אי אל חזן סיירה אין לה תיב'ה – גם החזן טועה על הדוכן אונה מדריה בואנה פריה דייס איז'וס אי דייס איז'וס נו פויאדין אונה מדריה אם אחת טובה יולדת עשרה בנים ועשרה בנים לא יכולים לאם אחת נהוג לומר על ילדים כפויי טובה שמזניחים את הוריהם אל קי נו טיינה לוקי אזר קיטה לוזאוג'וס דה למוז'יר – מי שאין לו מה לעשות מטשטש את עיני אשתו פור ב'וז נוב'יה טודה לבודה – בזכותך כלה כל החתונה סירהטו פוארטה אי אלב'ה אה טו ויזינה – סגור דלתך והלל את שכניך אל קי נו טייניה מאויו קיטנגה פצ'אס – למי שאין שכל בראש שיהיו רגליים ויז'טה סין סול נו אז דיקוראסון – ביקור בלי שמש לא מקרב לב. היי קיב'ייה בואנו כטופיה – למקום שילך טוב שיימצא דישה טודו אי ב'אמוס אל באניו – השאירו הכל ולכו להתרחץ נהוג לומר כשרוצים להרגיע מישהו כלומר קחו את הזמן ברוגע לישוס די אוז'וס לישוס דילקוראסון – רחוק מהעין רחוק מהלב אינטריה למדריה אי לקומדירה בולו לאיז'ה – בין האם והמיילדת נעלמה הילדה לו ארונז'אן דילאפוארטה אנטרה דלב'נטאנה – מגרשים אותו מהדלת נכנס מהחלון לבוקה ליב'ה קומו אל קולו דלפאטיקה – מדברת בלי סוף (כמו נפיחות מטוסיק של ברווז) הכוונה לדברי הבל לו קיאזיה ג'וחה אזי אי דיזזה – מה עושה חושם? עושה ומקלקל טנטו גריטו אל לאדרון קי סארפינטיו אלפטרון – מרוב צעקותיו של הגנב בעל הבית מוותר. אל קינו טייניה לארמוזה ביזה למוקוזה – מי שאין יפה מסתפק בנשיקת המכוערת אל תיניוזו און גרניקו מאס – מי שמצורע נוסף לו עוד פצע עוד צרה דינדייה אין דייה קזה מטייה – מיום ליום דוחים עניין קין ביאן סיקרין אינפוקו לוגאר קאוין – האוהבים מסתפקים גם במועט אל מאל טראיי אל אנג'ליו – הצרה מביאה למציאת פתרון סקו ואזיו נו סיקדה אינפייז – שק ריק לא נשאר עומד דוספויאס קיסיפויו אל קאויו סירו לפוארטה – אחרי שהסוס ברח סגרו את השער אל קיסיקמה אין לצ'ורבה אסופלה אין אליגורט – מי שניכווה ברותחין נושף בלבן אל דיו דה בייאן אל קי נו לומריסיה – אלהים נותן למי שאינו ראוי אל דיו קידה וידאס פארה אויר מראוייס – אלאהים יתן חיים כדי לראות נפלאות אל דיו קידה בייאן אילוגאר אנדי מיטר – שאלהים יתן מתנות וגם מקום לשומרן מאס טורה און קנטרו רוטו די און סאנו – כד סדוק מאריך ימים יותר משלם נהגו לומר כשאחד מבני הזוג חולה והבריא נפטר מאל דידורירה מאל דיקגדירה – רע בעצירות ורע בשלשול פוקו טוסיגו נון טוסיגה – מעט רעל לא מרעיל אנדי קי נו אי בניו נו אי אי דאניו – היכן שאין אמבטיה אין נזק כלומר אין מחליקים לילבארטו סאמפרוב'סיו מי פאדריה – מהזול נעשה אבי עני
