עכשיו זאת הגדולה

אלדורית

New member
עכשיו זאת הגדולה

שאני מתלבטת לגבי המסגרת שהיא תלך אליה בשנה הבאה... (אגב, עדכון: רשמתי את הקטנה לגן של אורי של לאה_מ, ונקווה לטוב). הנה הסיפור בקיצור (אני משתדלת
): הגדולה התקבלה לכיתת מחוננים בבי"ס אחר (בבי"ס שלה אין כיתה כזאת). אני לא יודעת אם להעביר אותה או לא. יתרונות: 1. תכנית לימודים פנטסטית שכוללת פעם בשבוע יום לימודים מחוץ לביה"ס (מכון וייצמן, אוניברסיטה, מוזיאון וכיוצ'); 2. כיתה קטנה (24 ילדים!!! במקום 40...); 3. בי"ס מטופח יותר; 4. היא תפסיק להשתעמם בשיעורים (כי זה יהיה בקצב שלה; הלב שלי נחמץ לאחרונה כשהסתבר לי שמרוב שיעמום היא מגרפת את העפרונות שלה עם מספריים ואוספת את האבקה--היא אמנם קוראת גם ספרים כשהיא גומרת לפני הזמן, אבל כנראה זה קורה כל כך הרבה, שגם מזה נמאס לה); 5. היא תהיה מוקפת בילדים שכולם ברמה גבוהה (אני לא בטוחה עד כמה זה יתרון--גם היום החברות שלה מאוד אינטליגנטיות ולא נראה לי שזה משנה לה אם יש בכיתה מגוון של רמות; מצד שני היא תהיה פחות חריגה); החסרונות: 1. היא לא רוצה לעבור; 2. היא לא רוצה לעבור כי היא רוצה להשאר עם החברות שלה (שהן באמת ילדות מקסימות וחכמות גם כן)--היא מאוד מעורה מבחינה חברתית, ומאוד נוח לה בכיתה שלה (אבל אין ספק שהיא תמצא חברות חדשות בצ'יק, כי היא מאוד חברותית); 3. ביה"ס ההוא רחוק מכאן ופירוש הדבר שהיא תבלה למעלה משעה ביום בנסיעות; 4. קשרי החברות שיווצרו שם יהיו מאוד תלויי-הורים (כי הילדים מגיעים מאזורים שונים); 5. התכנית שם כוללת יום לימודים ארוך יותר (ואתן יודעות מה דעתי על כך
: אמנם לא מדובר על עד 4, אבל היא תגיע הביתה עם ההסעה רק בערך ב-3, לפחות 4 פעמים בשבוע). מראש הייתי נגד המעבר משיקולים חברתיים, אבל לאחרונה הסתבר לי עד כמה עמוק השיעמום שלה בכיתה היום. היא ילדה מדהימה, ואני לא רוצה שהיא תתבזבז ככה. מה אתן חושבות?
 

אלדורית

New member
אה ועוד שני דברים ../images/Emo163.gif

1. אני צריכה להחליט תוך שבוע כי ההרשמה נסגרת. 2. אם היא לא תשתלב היא תוכל לחזור לביה"ס הקודם (הנוכחי)--ככה שבעצם אין מה להפסיד מלרשום אותה (אבל אני לא ארשום אותה סתם אלא רק אם אני מתכוונת ברצינות לזה).
 

תּמר

New member
אולי כדאי לחכות שזה יבוא ממנה?

אפילו אם זה אומר לחכות עוד שנה? השיקולים כבדי המשקל נראים לי השיעמום שלה, ורצונה להיות עם חברות (האחרון נראה לי שיקול נכון לגיל הזה, יותר משיעמום). שאר השיקולים חשובים מאוד גם כן, אבל אלו נראים לי החשובים ביותר. אם היא באמת חכמה ומחוננת (אני מאמינה שהיא אכן כזאת), היא לא "תתבזבז" בבית הספר הרגיל, מלבד השיעמום. היא תוכל לקרוא ספרים וללמוד בעצמה, כמו שהיא כנראה עושה כבר עכשיו. ואם הרצון למעבר יבוא ממנה - יהיה לה הרבה יותר קל עם כל הקשיים שנובעים ממעבר לבי"ס רחוק וחדש.
 

א אוהל

New member
גמני התקבלתי לבית ספר למחוננים

ולא רציתי לעבור מסיבות חברתיות (לא רציתי להיות בכתה עם כל המוזרים...) כשגדלתי דווקא התחרטתי על זה במיוחד שבבית הספר שהייתי בו סירבו בכל תוקף להקפיץ אותי כתה מטעמי מדיניות. בסוף התחתנתי עם מישהו שלמד בכתת המחוננים ואם כן הייתי עוברת הוא היה כתה מעליי אז כנראה שהמוזרים שם דווקא בסדר...
שאלתי כרגע את הבעל, והוא אומר שהוא היה מאוד מרוצה מהלימודים בכתת המחוננים אבל לא היה מרוצה חברתית (אני חושבת שזה אותו בי"ס שאת מדברת עליו). אני חושבת גם שהמרחק הוא גורם חשוב - קשה מאוד בגיל הזה לשמור על חיי חברה תקינים כשהחברים לכתה באים מכל העיר ולא גרים לידך בשכונה (חוויתי את זה בתיכון - רק הטוסטוס פתר את הבעיה).
 

לאה_מ

New member
עוד שנה לא בטוח שהאופציה תהיה פתוחה

אם הכתה תהיה מלאה ולא ינשרו ילדים, לא יהיה מקום בשנה הבאה. דורית, אני יכולה לתת לך טלפון של חברה שלי שבנה, בגיל של עומר, לומד בכתת מחוננים והם מאד מרוצים. היא אומרת שלא היתה שום בעיה חברתית. לדעתי האישית בלבד, הכתה הזו קצת "ניפחה" לבן שלה את המוח, ושמעתי ממנו יותר מאמירה שחצנית אחת מאז שהוא לומד שם - אבל זה במישור האנושי. במישור האינטלקטואלי אין ספק שהוא נהנה מסביבת לימודים יותר אטרקטיבית מאשר בכתה רגילה בבי"ס רגיל. ברמה האישית - אני תוצר של כתה כזו, ואני היחידה בכתתי שבסוף כתה י"ב אמרה שהיתה עושה זאת שוב. אני אישית לא סבלתי (בעצם, ביסודי לא ממש נהניתי. רק בתיכון), אבל בדיעבד אני רואה את היתרונות הגדולים בחטיבה העליונה, ולא ביסודי. ביסודי, לדעתי, עדיף ללמוד קרוב לבית. אולי בגלל ההתנסות האישית שלי, ותחושת הזרות בשכונה שלי עם ילדים שכבר לא למדו איתי בכתה אבל כן היו איתי בתנועת הנוער, למשל, היה לי כאם מאד חשוב שהילדים שלי ילמדו קרוב לבית. אבל אלה זכרונות מלפני הרבה שנים, ואני לא בטוחה עד כמה הם רלוונטיים היום. ברמת הבת שלך - אני הייתי מציגה לה את האפשרויות ונותנת לה את זכות הבחירה. לכתות האלה יש, לדעתי, יתרונות לצד חסרונות. שוב, אין ספק שהילדים נהנים מסביבה לימודית משובחת, אבל הם מרוחקים מהבית ומהחברים (מה שלדעתי עלול ליצור בעיות - החברה שלי טוענת שלבן שלה אין שום בעיה חברתית, אבל הוא ילד יותר אינדיבידואליסט והרבה הרבה פחות חברותי ולא מייחס חשיבות לחברה כמו הבת שלך). אני הייתי נותנת לה להחליט - אולי אחרי שיחה עם ילדים שלומדים בכתת מחוננים, אולי אחרי ביקור בביה"ס, אבל כן משאירה זאת לשיקול דעתה. האופציה נשארת לך גם בחטיבת הביניים ובתיכון.
 

אלדורית

New member
תודה לכולכן על התגובות המהירות

אני מסכימה עם הטענה שיש חשיבות מאוד גדולה לענין החברתי. מאידך, לחשוב עליה יושבת שיעור אחר שיעור עוסקת בפעולות סתמיות כל כך--כמו הפילים האלה בגני חיות שמתחילים להתנדנד מצד לצד מרוב יאוש--זה די גרוע. ויש סיכוי גדול שזה רק יחמיר. היא קוראת המון בבית, אז ממש לא נראה לי הרעיון שהיא תשב בכיתה ותקרא ספרים. (לעומת זאת, היא אומרת שהיא גם אוהבת לעזור לילדים אחרים בזמן הפנוי שלה בכיתה, ושהיא המציאה שיטה ללמד אותם חשבון). קשה לי להאמין שיצליחו להשחית אותה (לנפח לה את המוח). יש לה לב זהב טהור והיא אף פעם לא תעליב מישהו בהתנשאות. עכשיו היא יושבת איתי כאן. היא קראה את כל התשובות שלכן, ואומרת שהיא כן רוצה לנסות שבוע-שבועיים ואז להחליט. היא אומרת שיש סיכוי של 50% שהיא כן תרצה להישאר שם, בפרט אם יהיו שם ילדות נחמדות שהיא תוכל להתחבר איתן. (אבל נראה לי שאם היא תתחיל שם היא גם תמשיך). עכשיו צריך רק להרגיע אותי. עד שלוש אני לא אראה אותה??? ומה עם השיקול החברתי בכל זאת?? הצילו!! תנו לי סולם לרדת מזה.
 

אפרתש

New member
היא אומרת שיש סיכוי של 50%?! בכיתה

ב'?! אלדורית, הילדה באמת נשמעת מוכשרת! עכשו קשה לך לחשוב שלא תראי אותה עד שלוש, אבל היא ממילא גדלה. גם אם היתה נשארת בבית הספר בשכונה היית רואה אותה פחות ופחות - חוגים, חברות ישר מבית הספר. הי, הגיע הזמן לנתק את חבל הטבור
(קראתי פעם סיפור מקסים על איך בכל פעם שהילד מתרחק עוד קצת, לאמא כואב בבטן כי חבל הטבור נמתח. עד שבסוף החבל נקרע. הייתי אז ילדה, והתיאור השאיר בי רושם עמוק ומפחיד).
 

לאה_מ

New member
../images/Emo6.gif בכל מקרה היא אצלנו בבית פעמיים

בשבוע - מביה"ס היא תחזור מוקדם יותר
הנה, מצאתי לך יתרון
 

אלדורית

New member
איי, איי, בהשמצות?

כשבריאים אצלנו (מתי זה קרה פעם אחרונה?) הן גם באות לכאן!
 

אלדורית

New member
את צוחקת?

שמעי איזה יעוץ הנקה קיבלתי ממנה... אני מצוננת מאוד כבר כמה ימים. שלשום התנהל הדיאלוג הבא: היא: את לא רוצה לקחת את הכדורים כי את מפחדת שהחלב שלך יתייבש, נכון? אני: כן. היא: אז יש לי רעיון. את יכולה לשאוב שניים שלושה בקבוקים, ולתת אותם ללילי כשלא יהיה לך חלב. אני: אבל אני כבר לא שואבת מזמן וכבר החזרתי את המשאבה. היא: אז תשאבי ידנית. היא הורסת אותי ממתיקות! שמעתי ואריאציה על סיפור חבל הטבור, והוא נשמע לי דוחה פיזית. לא פלא שהוא השאיר בך רושם רע. אני לא מצרה את צעדיה: היא מאוד אוהבת ללכת לחברות, ויש ימים שאני בקושי רואה אותה. אבל ביה"ס זה משהו קבוע, ובנוסף לזה היא גם תלך לחברות ולמשפחה. מאידך, גם בבי"ס רגיל יש יותר שעות מכיתה ג' ואילך.
 

לורליי43

New member
האם יש אפשרות לעבור לגור קרוב יותר

לבית הספר שמדובר בו (במידה והיא תעבור וזה יעשה רושם מוצלח)? אולי זה ישנה לגבי שיקול הנסיעות, ואולי חלק מהחברים יגור יותר קרוב.
 

א אוהל

New member
זוהי כתה על-אזורית בכל מקרה

כך שגם אם אלדורית תעבור קרוב לבי"ס - עדיין סביר להניח שרוב התלמידים מגיעים מכל רחבי העיר.
 

הילהל

New member
לא פשוט בכלל

מספר פעמים בילדותי הוצע להורי להעביר אותי למסגרות למחוננים. ובכל פעם הם החליטו שאני ילדה שנהנית להיות ילדה, שטוב לי חברתית - ופסלו את הרעיון. אותי לא שאלו, אני ידעתי על העניין הרבה יותר מאוחר. האמת? צר לי שכך היה. אני חושבת שהייתי יכולה להתקדם טוב יותר ולהגיע רחוק יותר אם היה לי את היתרון של מסגרת טובה בגיל צעיר. מצד שני, שנותי בבי"ס זכורות לי לטובה. נהנתי מחברויות חזקות וארוכות שנים, והלימודים היו לי קלים ונעימים (והיו מורים שהשכילו לתת לי לשבת לקרוא ספר ולא להפריע להם). אז מה עושים? לי תמיד נראה שהפתרון הטוב ביותר הוא לשלב את ביה"ס/הכיתה הרגילים בפעילות נוספת, מתאימה ומקדמת. חוגי נוער שוחר מדע? חוגים ספציפיים למחוננים? אני בטוחה שעל נושא חשוב ומורכב כזה נכתב לא מעט - ניסית לחפש מידע מוסמך שיעזור לך בהחלטה?
 
לא מקנאה בך

אין לי עיצה טובה. עומר באותו גיל בדיוק וזו הסיבה שהיה לי חשוב שהוא ילמד בבי"ס הכי טוב בשכונה. לצורך צמצום לבטים. השאלה אם אין תכנית מחוננים אחה"צ ואם לא ניתן ללחוץ על העיריה (גם במחיר של עוד שנה משעממת) לפתוח כתת מחוננים של יום בשבוע בבתיה"ס באיזורך. ברעננה יום במחוננים הוא יום רביעי - הם לומדים כל השבוע בבתיה"ס הרגילים שלהם וביום רביעי בכתת המחוננים.
 

לאה_מ

New member
זה לא עניין של לחץ -

גם בעיני התכנית של יום בשבוע היא להנות מכל העולמות - גם ללמוד ליד הבית, וגם להנות מהעשרה די מאסיבית. אבל התכנית הזו קיימת רק בפריפריה. בערים הגדולות יש כתות מחוננים - זה לא עניין של בחירה, אם הבנתי נכון. אם את גרה בת"א או בחיפה - זו האפשרות שעומדת בפניך.
 

טלי12345

New member
מנסיון אישי-כיוון אחר

הייתי בכיתה דומה אבל במסגרת אחרת. בתיכון בו למדתי (הקרוב גם אליך
) בנו כיתה מיוחדת שבה יש יום בשבוע באוניברסיטה וזה היה מרתק. לדעתי החשוב הוא התיכון \חטיבה . תבררי אם גם היום יש תוכנית כזו, ואולי תציעי תוכנית כזו למנהלת ביה"ס.
 

אלדורית

New member
ההתלבטות שלי לא קשורה כל כך

לשאלה של קידום "הגאונות" של הבת שלי... כלומר, יש כמובן אפשרות לחוגי העשרה אחה"צ, אבל זה לא פותר את הקושי מכמה סיבות: 1. אני לא רוצה להעמיס על סדר היום שלה חוגים נוספים (כרגע יש לה חוג ספורט אחד וחוג נגינה אחד, והייתי שמחה שהיא תמשיך באלה כי אלה דברים שהיא לא יכולה ללמוד בשום מסגרת אחרת, ובטח לא בעצמה). 2. אני לא מוטרדת בכלל מהשאלה של הפיתוח של היכולות שלה (הן שם והן לא יעלמו או יתנוונו--אין לי ספק), ולכן השיקול לרשום אותה לביה"ס הזה או לחוגים לא קשור במיוחד לאיזו אמביציה לעתיד. 3. מה שכן, עומדת בפניה האפשרות של בי"ס הרבה יותר טוב מהנוכחי (התנאים שהוא מציע: מורים שעוברים הכשרה מיוחדת וסינון מוגבר, גודל הכיתה והפעילויות, נראים לי מצויינים בלי קשר למחוננות--הוא מקבל תקציב מוגדל, כמובן בגלל שמשקיעים במחוננים, אבל מבחינתי מה שחשוב זה התנאים האלה, ולא סיבתם). 4. השעמום היום (ולזה לא יעזרו חוגים אחה"צ: היא משתעממת בזמן הלימודים. גם אם אפשר למצוא לה עיסוקים אחרים בשיעור, זה נראה לי לא לענין שהיא תהיה מבודדת ככה משאר הכיתה). בכל אופן כרגע מסתמן שנרשום אותה משתי סיבות נוספות: מכיון אפשר יהיה להחזיר אותה לכיתה שלה גם כעבור כמה שבועות, וגם כעבור שנה, ומכיון שהיא בעצמה כרגע רוצה בכך (בגלל שהיא מאוד סקרנית לגבי זה ובגלל שזה הפיך). לגבי ההערה של אפרתש: נכון שפעם לא היו כיתות מחוננים, אבל מאידך פעם שיטת הלימוד היתה אחרת, הרבה יותר פרונטלית, כך שכולם היו צריכים להקשיב למורה כל הזמן (גם אם קצב ההתקדמות לא התאים לכולם). היום, דווקא בגלל שהשיעורים הופכים לזמני-מילוי-חוברות (כאילו התקדמות אינדיבידואלית), יוצא שהמוכשרים יותר גומרים לעבוד מהר ויושבים מובטלים. בתי אינה היחידה שמוצאת את עצמה מובטלת, אבל יש לי רושם שזה קורה לה לעיתים תכופות מאוד כמעט בכל המקצועות. מצד אחד היא נהנית להרגיש שהכל הולך לה בקלות, אבל השיעור הכי פחות אהוד עליה, הוא זה שבו הפער הגדול ביותר בינה לבין הכיתה.
 

הילהל

New member
כשאת מציגה את זה ככה...

עכשיו זה נשמע חיובי יותר. אני יכולה לספר לך שבכיתה ט' נכנס לי ג'וק לראש והלכתי ללמוד בבי"ס הטכני של ח"א כאן בבאר-שבע. וההבדל בינו לבין התיכונים העירוניים דומה להבדלים שאת מציינת כאן: הכיתות היו קטנות יותר, המבנה היה נעים יותר, המורים היו ברמה גבוהה (דרישות כמו תואר שני בתחום שהמורה מלמד, סינון של מורים), היה יחס אישי (בעיקר מכיוון שלכל כיתה יש גם מחנך/ת וגם חייל מדריך - מה שמאפשר להם לתת יחס אישי לכל תלמיד), היו מעבדות מצוידות וכן הלאה וכן הלאה. ראיתי מה זה עשה לי לעומת החברות שלי בתיכונים העירוניים. אני קיבלתי הרבה יותר כלים לעתיד: מיומנויות למידה בין החשובים שבהם. גם נתקלתי בהרבה פחות מ"תחלואי" החברה בגיל הזה (כל נושא האלימות, למשל, נחסך ממני). בקיצור, אם אני מרגישה את ההבדל העצום לטובה שהבחירה הזו יצרה עבורי בגיל 14, אני חושבת שעבורך בתך, בגילה, היתרון יהיה גדול בהרבה. תני לה לנסות. ממה שאת מספרת - אפשר לסמוך על שיקול דעתה.
 

אפרתש

New member
עד כמה היא משתעממת?

הריחוק מהחברות הוא בעייתי. גם אם היא ילדה חברותית, יהיה לה קשה מבחינה טכנית להיפגש עם חברותיה מבית הספר. פתרון אפשרי (ולא קל) הוא לנסות כמה שאפשר לשמור על קשר עם כמה חברות טובות שגרות קרוב, ללכת (כשיגיע הזמן) לתנועת הנוער בשכונה, אולי לאיזה חוגים נחמדים. לגבי הלימודים - לא תמיד ילדים מאד מוכשרים משתעממים. פעם לא היו כיתות מחוננים, ילדים מאד מוכשרים למדו עם ילדים מאד לא מוכשרים, ובכל זאת הישגיהם בלימודים היו גבוהים. הרבה תלוי בכיתה ובית הספר הנוכחיים. האם אלה 40 ילדים שנעים איתם בכיתה? מתפתחים בכיתה דיונים מעניינים או שהמורה עסוקה בהטלת משמעת והילדים עסוקים בהפרעה? האם רמת הלימודים סבירה? למשל - כל ילדי כיתה ב' כבר יודעים לקרוא? יש שיעורים מגוונים (חינוך אפרפר) או רק המינימום של משרד החינוך? מה את רואה בכיתות הגבוהות יותר - לולא בתך הוזמנה לכיתת המחוננים, היית שמחה להשאיר אותה בבית הספר הזה?
 
למעלה