I Was Hoping
New member
עכשיו אתה כאן
אתה. שהיית כל חיי. שהיית אני בזכר. אתה. נולדנו באותו היום ובאותה שנה, חשבנו תמיד יחד גם בלי מילים, היינו אחד... "חברים הכי טובים". הייתי מאוהבת בך שנים. ידעת. כל הזמן ידעת. ולא היית שלי לרגע אחד. אף פעם. רק לא להרוס רק לא לפגוע. מותר לשכב, זה כלול בעיסקה. אחר- כך עושים שיחה שזה לא יקרה יותר וזהו. ממשיכים כרגיל. יחד, כל הזמן יחד. וזה באמת לא קרה כבר המון זמן, הבנתי מתישהו שלעולם לא תהיה שלי, כמו שתמיד ידעתי שלא יהיה לי טוב איתך לעולם. ככל שאנחנו דומים, כך אנחנו שונים. מוזר, לא?. ואז גם לאלוהים נמאס לשמוע אותי חושבת עליך, ונסעת לטיול, לשנה. לא הרגשתי איך אבל המועקה שהרכיבה את חיי איתך וליוותה את כל התקופה שלנו יחד התפוגגה עם הזמן. הייתי בטוחה שזה נגמר אצלי. עכשיו אתה כאן. באת לבקר, לשבועיים. באתי לראות אותך. כמה מפליא, זה עשה לי רק רע. נשארת אותו ילד, ואני כבר לא שם איתך ממזמן. אני יודעת שאני אמורה לשמוח, אבל זה קורע לי את הלב. לא רציתי לספר לך כלום, אולי במיוחד כי לא שאלת. אני לא יודעת איפה אני ולא יודעת איפה אתה, לכן נקודת המפגש בינינו, זו שתמיד חיברה אותנו יחד, הלכה עכשיו לאיבוד. נקודה קטנטונת וכל- כך חשובה. האם אבדת לנצח ולא תשובי לעולם? האם איבדתי אותך ולעולם לא נהיה... מה שהיינו פעם, מוח אחד וצחוק אחד וסוד אחד? הכל היה אחרת, יש רק עוד דבר אחד מאז: לא הייתי מאושרת בימים ההם איתך, וגם עכשיו אני לא. ראיתי אותך וכל מה שבניתי לבד בשנה האחרונה כאילו התפוגג מעצמו רק מהמראה שלך. לא השתנית בכלום. אני רק מקווה שלא לנצח תהיה לך השפעה כל כך משתקת עלי. אתה פה רק לשבועיים ולי זה נראה כמו נצח. תיסע כבר, תלך,קל לי יותר לחיות בלעדיך. אתה, שהיית תוכן- חיי. היום אתה כמו מכשול במירוץ סוסים שאני לא מצליחה לעבור. אבן בדרכי אל מי שהפכתי להיות בזכות עבודה קשה. תלך, תחזור בפעם אחרת. אולי כשאמצא את אהבת- חיי האמיתית, זה שיאהב אותי בדיוק כמו שאני אוהב אותו, ולא תהיה מידה בעולם לאהבה הזאת. זה שיגרום לי לחייך ולהיות מאושרת בצורה טהורה, ששום דבר לא ישנה... תחזור אז, כבר לא יהיה לי אכפת. באמת. רק לא הסחרחורת הזאת עכשיו. אני לר מבינה מי אתה חושב שאתה, איך אתה מעז להיכנס אל חיי כרצונך ולטלטל אותם כל- כך בחוזקה, ואז להיעלם שוב... פשוט תלך. ממני, שהייתה החצי השני שלך כל- כך הרבה זמן ואולי היחידה שאי פעם אהבה אותך באמת רק בזכות מי שאתה ללי.
אתה. שהיית כל חיי. שהיית אני בזכר. אתה. נולדנו באותו היום ובאותה שנה, חשבנו תמיד יחד גם בלי מילים, היינו אחד... "חברים הכי טובים". הייתי מאוהבת בך שנים. ידעת. כל הזמן ידעת. ולא היית שלי לרגע אחד. אף פעם. רק לא להרוס רק לא לפגוע. מותר לשכב, זה כלול בעיסקה. אחר- כך עושים שיחה שזה לא יקרה יותר וזהו. ממשיכים כרגיל. יחד, כל הזמן יחד. וזה באמת לא קרה כבר המון זמן, הבנתי מתישהו שלעולם לא תהיה שלי, כמו שתמיד ידעתי שלא יהיה לי טוב איתך לעולם. ככל שאנחנו דומים, כך אנחנו שונים. מוזר, לא?. ואז גם לאלוהים נמאס לשמוע אותי חושבת עליך, ונסעת לטיול, לשנה. לא הרגשתי איך אבל המועקה שהרכיבה את חיי איתך וליוותה את כל התקופה שלנו יחד התפוגגה עם הזמן. הייתי בטוחה שזה נגמר אצלי. עכשיו אתה כאן. באת לבקר, לשבועיים. באתי לראות אותך. כמה מפליא, זה עשה לי רק רע. נשארת אותו ילד, ואני כבר לא שם איתך ממזמן. אני יודעת שאני אמורה לשמוח, אבל זה קורע לי את הלב. לא רציתי לספר לך כלום, אולי במיוחד כי לא שאלת. אני לא יודעת איפה אני ולא יודעת איפה אתה, לכן נקודת המפגש בינינו, זו שתמיד חיברה אותנו יחד, הלכה עכשיו לאיבוד. נקודה קטנטונת וכל- כך חשובה. האם אבדת לנצח ולא תשובי לעולם? האם איבדתי אותך ולעולם לא נהיה... מה שהיינו פעם, מוח אחד וצחוק אחד וסוד אחד? הכל היה אחרת, יש רק עוד דבר אחד מאז: לא הייתי מאושרת בימים ההם איתך, וגם עכשיו אני לא. ראיתי אותך וכל מה שבניתי לבד בשנה האחרונה כאילו התפוגג מעצמו רק מהמראה שלך. לא השתנית בכלום. אני רק מקווה שלא לנצח תהיה לך השפעה כל כך משתקת עלי. אתה פה רק לשבועיים ולי זה נראה כמו נצח. תיסע כבר, תלך,קל לי יותר לחיות בלעדיך. אתה, שהיית תוכן- חיי. היום אתה כמו מכשול במירוץ סוסים שאני לא מצליחה לעבור. אבן בדרכי אל מי שהפכתי להיות בזכות עבודה קשה. תלך, תחזור בפעם אחרת. אולי כשאמצא את אהבת- חיי האמיתית, זה שיאהב אותי בדיוק כמו שאני אוהב אותו, ולא תהיה מידה בעולם לאהבה הזאת. זה שיגרום לי לחייך ולהיות מאושרת בצורה טהורה, ששום דבר לא ישנה... תחזור אז, כבר לא יהיה לי אכפת. באמת. רק לא הסחרחורת הזאת עכשיו. אני לר מבינה מי אתה חושב שאתה, איך אתה מעז להיכנס אל חיי כרצונך ולטלטל אותם כל- כך בחוזקה, ואז להיעלם שוב... פשוט תלך. ממני, שהייתה החצי השני שלך כל- כך הרבה זמן ואולי היחידה שאי פעם אהבה אותך באמת רק בזכות מי שאתה ללי.
