עיקור כלבות
- פותח הנושא elinorit82
- פורסם בתאריך
דעתי.
אוקי אני אומר לך משהו. יש לי כלבה כבר 10 שנים והיא אהבת חיי. מקבלת הכי הרבה אהבה שאפשר וטיפול מסור ככול האפשר. עיקרנו אותה בגיל חצי שנה (בהמלצת הווטרינרית כמובן). הרגשנו קצת רע על כך אבל זו ההחלטה הכי טובה שיכלנו לעשות. עזבי את כול השטויות- להוציא/ לא להוציא איברים, למנוע ממנה הנאה בלה בלה בלה... אנחנו יודעים מה המצב בארץ של בעלי החיים וכול אחד שמעקר את כלבתו מציל נפשות של כלבים שהיו רוב הסיכויים נזרקים לרחוב ו/או מורדמים למוות. אין מה לעשות זוהי המציאות של ימינו ואי אפשר לטמון את הראש בחול. רוב הסיכויים שהיא תיכנס להריון ותמלטי, את ככול הנראה תתקעי עם גורים (רבים או מעטים) ולא תמצאי משפחות מאמצות וגם אם כן- גורלם את גורים אלו איננו ידוע. לדעתי גם הפרדה בין גור לאימו היא איננה מוסרית וכואבת לכלב, כך שעשי את החשבון בעצמך...
אוקי אני אומר לך משהו. יש לי כלבה כבר 10 שנים והיא אהבת חיי. מקבלת הכי הרבה אהבה שאפשר וטיפול מסור ככול האפשר. עיקרנו אותה בגיל חצי שנה (בהמלצת הווטרינרית כמובן). הרגשנו קצת רע על כך אבל זו ההחלטה הכי טובה שיכלנו לעשות. עזבי את כול השטויות- להוציא/ לא להוציא איברים, למנוע ממנה הנאה בלה בלה בלה... אנחנו יודעים מה המצב בארץ של בעלי החיים וכול אחד שמעקר את כלבתו מציל נפשות של כלבים שהיו רוב הסיכויים נזרקים לרחוב ו/או מורדמים למוות. אין מה לעשות זוהי המציאות של ימינו ואי אפשר לטמון את הראש בחול. רוב הסיכויים שהיא תיכנס להריון ותמלטי, את ככול הנראה תתקעי עם גורים (רבים או מעטים) ולא תמצאי משפחות מאמצות וגם אם כן- גורלם את גורים אלו איננו ידוע. לדעתי גם הפרדה בין גור לאימו היא איננה מוסרית וכואבת לכלב, כך שעשי את החשבון בעצמך...
דעתי +מכתב ממשרד החקלאות....
לא שיש לי מושג כי אנחנו עיקרנו את הכלבה שלנו עוד לפני הייחום הראשון אפילו..אבל אני רק יכולה לתאר לעצמי איזה עבודה זה מצריך רק הטיפול בייחום עצמו..פדים בשביל הדימום וכל מה שרק בעלי כלבה לא מעוקרת יודעים..בשביל מה הכלבה צריכה את זה? אני גם היו לי קצת חששות אם היא תשתנה בעקבות העיקור אבל ידעתי ועד היום שעשיתי את זה רק לטובתה..ואם הוצאת איברי הרבייה שלה מבטיחה לי שהיא תישאר איתנו לעוד כמה שנים טובות ובריאות אז זה שווה את זה ככה שאל תתלבטי ותעקרי אותה כשיגיע הזמן, תחשבי שאת עושה את זה אך ורק לטובתה..הרי לא היית רוצה שבעוד __ שנים היא תחלה בגלל גידולים סרטנים..דלקות רחם וזה אם לא מדברים לרגע על אם היא תהיה בהיריון ותמליט עוד גורים.. ורק דבר קטן נוסף..קיבלנו היום (אני מניחה כמו בעלי כלבים אחרים) מכתב ממשרד החקלאות לגבי מבצע העיקור/סירוס כלבים ולמרות שגם בלי קבלת המכתב ידעתי כבר מה היתרונות הרבים שיש לעיקור ואני יכולה רק להוסיף שאנחנו כאן שלמים עם עצמנו שעיקרנו את הכלבה שלנו וכמוה נעקר גם את הקטנה הנוספת..ובכל זאת מקווה שהמכתב הזה "יעיר" אנשים שלא מודעים ליתרונות העיקור (שמניסיוננו רבים מהחסרונות) חוץ מזה לא נראה לי במקום בכלל שאת חושבת על עיקור כלא מוסרי..מה יכול להיות יותר גרוע מכלבה עם גידולים סרטניים עקב ייחום שהיה ניתן למנוע את זה עוד לפני שהגורה מתייחמת בכלל מקווה שתגיעי להחלטה נכונה רק לטובתה של הכלבה המשך יום טוב
לא שיש לי מושג כי אנחנו עיקרנו את הכלבה שלנו עוד לפני הייחום הראשון אפילו..אבל אני רק יכולה לתאר לעצמי איזה עבודה זה מצריך רק הטיפול בייחום עצמו..פדים בשביל הדימום וכל מה שרק בעלי כלבה לא מעוקרת יודעים..בשביל מה הכלבה צריכה את זה? אני גם היו לי קצת חששות אם היא תשתנה בעקבות העיקור אבל ידעתי ועד היום שעשיתי את זה רק לטובתה..ואם הוצאת איברי הרבייה שלה מבטיחה לי שהיא תישאר איתנו לעוד כמה שנים טובות ובריאות אז זה שווה את זה ככה שאל תתלבטי ותעקרי אותה כשיגיע הזמן, תחשבי שאת עושה את זה אך ורק לטובתה..הרי לא היית רוצה שבעוד __ שנים היא תחלה בגלל גידולים סרטנים..דלקות רחם וזה אם לא מדברים לרגע על אם היא תהיה בהיריון ותמליט עוד גורים.. ורק דבר קטן נוסף..קיבלנו היום (אני מניחה כמו בעלי כלבים אחרים) מכתב ממשרד החקלאות לגבי מבצע העיקור/סירוס כלבים ולמרות שגם בלי קבלת המכתב ידעתי כבר מה היתרונות הרבים שיש לעיקור ואני יכולה רק להוסיף שאנחנו כאן שלמים עם עצמנו שעיקרנו את הכלבה שלנו וכמוה נעקר גם את הקטנה הנוספת..ובכל זאת מקווה שהמכתב הזה "יעיר" אנשים שלא מודעים ליתרונות העיקור (שמניסיוננו רבים מהחסרונות) חוץ מזה לא נראה לי במקום בכלל שאת חושבת על עיקור כלא מוסרי..מה יכול להיות יותר גרוע מכלבה עם גידולים סרטניים עקב ייחום שהיה ניתן למנוע את זה עוד לפני שהגורה מתייחמת בכלל מקווה שתגיעי להחלטה נכונה רק לטובתה של הכלבה המשך יום טוב
רעות של הכלבים
New member
בצורה הכי בוטה ופשוטה
כלבה לא מעוקרת תביא בכל ייחום זכרים שחלקם יברחו מהבית בעקבות הניחוחות, ובכך הם נמצאים במצב מסוכן- בלי מזון או מים מסודרים, חשופים להתעללויות, דריסות, הרעלות או קרבות בינם לבין עצמם. כלבה לא מעוקרת שמקבלת זריקות נגד ייחום היא כלבה שיש לה סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן. כלבה לא מעוקרת שממליטה תורמת חד משמעית עוד כלבלבים למעגל המוות הנורא- מאות אלפי כלבים, צעירים ובריאים, מומתים מידי שנה מפני שאין להם דורש. כלבה מעוקרת היא כלבה שנחסכו ממנה דלקות וסרטני רחם (לצערי נפוץ מאוד), כלבה שמתעקרת לפני ייחום ראשון, לא תסבול גם מסרטנים בעטינים. גילי שלי מעוקרת מגיל ארבעה חודשים בערך, יוצור עברה עיקור קצת לפני גיל שנה, אחריי יחום ראשון (אומצה והייתה חולה, לפני שסיימנו אנטיביוטיקה היא התייחמה), רוני עברה עיקור שבועיים לפני המלטה (הגיעה אליי יומיים לפני), ונגה החתולה עברה עיקור בגיל שלושה שבועות. חסרונות לעיקור- הסיכונים שבניתוח. כבר קרו מקרים של כלבות שלא התעוררו, או התעוררו עם פגיעות, או בעיות בדרכי השתן. אבל הרוב עובר יפה, יש היום הרבה וטרינרים שמנוסים מאוד בניתוח. אני לקחתי את הסיכונים ולא חשבתי פעמיים- חד משמעית, אני מעדיפה לאבד כלבה שלי מאשר שתמליט גורים (שימותו או שיתפסו בתים של כלבים אחרים), או שתסתכן בדלקות רחם וסרטנים. ראיתי יותר מידי כלבות שאיבדו את חייהן כתוצאה מכך- עדיף כבר למות בשקט בניתוח.
כלבה לא מעוקרת תביא בכל ייחום זכרים שחלקם יברחו מהבית בעקבות הניחוחות, ובכך הם נמצאים במצב מסוכן- בלי מזון או מים מסודרים, חשופים להתעללויות, דריסות, הרעלות או קרבות בינם לבין עצמם. כלבה לא מעוקרת שמקבלת זריקות נגד ייחום היא כלבה שיש לה סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן. כלבה לא מעוקרת שממליטה תורמת חד משמעית עוד כלבלבים למעגל המוות הנורא- מאות אלפי כלבים, צעירים ובריאים, מומתים מידי שנה מפני שאין להם דורש. כלבה מעוקרת היא כלבה שנחסכו ממנה דלקות וסרטני רחם (לצערי נפוץ מאוד), כלבה שמתעקרת לפני ייחום ראשון, לא תסבול גם מסרטנים בעטינים. גילי שלי מעוקרת מגיל ארבעה חודשים בערך, יוצור עברה עיקור קצת לפני גיל שנה, אחריי יחום ראשון (אומצה והייתה חולה, לפני שסיימנו אנטיביוטיקה היא התייחמה), רוני עברה עיקור שבועיים לפני המלטה (הגיעה אליי יומיים לפני), ונגה החתולה עברה עיקור בגיל שלושה שבועות. חסרונות לעיקור- הסיכונים שבניתוח. כבר קרו מקרים של כלבות שלא התעוררו, או התעוררו עם פגיעות, או בעיות בדרכי השתן. אבל הרוב עובר יפה, יש היום הרבה וטרינרים שמנוסים מאוד בניתוח. אני לקחתי את הסיכונים ולא חשבתי פעמיים- חד משמעית, אני מעדיפה לאבד כלבה שלי מאשר שתמליט גורים (שימותו או שיתפסו בתים של כלבים אחרים), או שתסתכן בדלקות רחם וסרטנים. ראיתי יותר מידי כלבות שאיבדו את חייהן כתוצאה מכך- עדיף כבר למות בשקט בניתוח.
רעות של הכלבים
New member
שלושה שבועות=
שלושה חודשים כמובן
שלושה חודשים כמובן
אלינור שלום
כעקרון, כלב/ה רב גזעיים או גזעיים שאינם משמשים להמשך גידול (אין הרשאה מההי"ל להשתמש בהם לגידול, או שאופיים אינו תואם את האופי הנדרש לגזע, או שמתברר שהם מורישים תוקפנות, בעיות רפואיות גנטיות ועוד כהנה סיבות שונות לאי שימוש בכלב/ה גזעיים למהדרין להמשך גידול) הייתי ממליצה לעקר/לסרס וככל המוקדם הרי שייטב. אין לי כל היסוס לגבי סירוס זכרים, אם הם לא תוקפניים זה ממילא לא יפגע בהם ואם יש להם נטייה לתוקפנות הסירוס ירגיע אותם (כמובן בשילוב עם אילוף למשמעת על כל המשתמע מכך). באשר לעיקור, אם אני לומדת להכיר את הנקבה ומוצאת שיש לה מקדם תוקפנות מעט גבוה, הייתי נמנעת מעיקור, כדי להמנע ממצבים שקורים לפעמים שבהם כלבה שעוקרה הופכת בהתנהגותה זכרית יותר, האיזון ההורמונלי שלה מופר והיא מתחילה לייצר יותר טוסטסטרון על חשבון הפרוגסטרון שמופסק עם העיקור. במצבים כאלה קורה לעתים וגם כאן נתקלתי בפניות של גולשים אשר התלוננו על כך שכלבתם לאחר עיקור הפכה תוקפנית (במידה זו או אחרת). נכון ניתן לטפל בעניין באמצעות נטילת הורמונים (מצחיק, כן, אבל כמו עם נשים לפני גיל הבלות) ומעקב מתמיד כדי לשמור על האיזון ההורמונלי העדין, אבל המנעות מעיקור במצב כזה יכול לחסוך את כל הטרחה ואת הסיכון. במצב כזה, שהוא נדיר יחסית ואל תקחי זאת כמעין המלצה גורפת נגד העיקור כי דווקא ההיפך הוא הנכון לטעמי, אם מחליטים לא לעקר, על הבעלים להיות מאוד אחראי ולעקוב אחר תאריכי הייחום של כלבתו ולאבטח ולשמור מכל משמר שהכלבה תורבע. גם ככה אנחנו עמוסים בהתפוצצות אוכלוסין שמביאה עמותות ואגודות למיניהן להרדמה של עשרות אלפי כלבים בכל שנה.
כעקרון, כלב/ה רב גזעיים או גזעיים שאינם משמשים להמשך גידול (אין הרשאה מההי"ל להשתמש בהם לגידול, או שאופיים אינו תואם את האופי הנדרש לגזע, או שמתברר שהם מורישים תוקפנות, בעיות רפואיות גנטיות ועוד כהנה סיבות שונות לאי שימוש בכלב/ה גזעיים למהדרין להמשך גידול) הייתי ממליצה לעקר/לסרס וככל המוקדם הרי שייטב. אין לי כל היסוס לגבי סירוס זכרים, אם הם לא תוקפניים זה ממילא לא יפגע בהם ואם יש להם נטייה לתוקפנות הסירוס ירגיע אותם (כמובן בשילוב עם אילוף למשמעת על כל המשתמע מכך). באשר לעיקור, אם אני לומדת להכיר את הנקבה ומוצאת שיש לה מקדם תוקפנות מעט גבוה, הייתי נמנעת מעיקור, כדי להמנע ממצבים שקורים לפעמים שבהם כלבה שעוקרה הופכת בהתנהגותה זכרית יותר, האיזון ההורמונלי שלה מופר והיא מתחילה לייצר יותר טוסטסטרון על חשבון הפרוגסטרון שמופסק עם העיקור. במצבים כאלה קורה לעתים וגם כאן נתקלתי בפניות של גולשים אשר התלוננו על כך שכלבתם לאחר עיקור הפכה תוקפנית (במידה זו או אחרת). נכון ניתן לטפל בעניין באמצעות נטילת הורמונים (מצחיק, כן, אבל כמו עם נשים לפני גיל הבלות) ומעקב מתמיד כדי לשמור על האיזון ההורמונלי העדין, אבל המנעות מעיקור במצב כזה יכול לחסוך את כל הטרחה ואת הסיכון. במצב כזה, שהוא נדיר יחסית ואל תקחי זאת כמעין המלצה גורפת נגד העיקור כי דווקא ההיפך הוא הנכון לטעמי, אם מחליטים לא לעקר, על הבעלים להיות מאוד אחראי ולעקוב אחר תאריכי הייחום של כלבתו ולאבטח ולשמור מכל משמר שהכלבה תורבע. גם ככה אנחנו עמוסים בהתפוצצות אוכלוסין שמביאה עמותות ואגודות למיניהן להרדמה של עשרות אלפי כלבים בכל שנה.
Ultra marine
New member
אני רוצה להתייחס למשפט מסויים
כמובן שאני מסכימה עם מה שנאמר מעלי, אבל יש לי עוד מה להוסיף לגבי המשפט: "ולעקוב אחר תאריכי הייחום של כלבתו ולאבטח ולשמור מכל משמר שהכלבה תורבע" אני מודה ומתוודה, שהדבר שהכי מלחיץ אותי אצל אולי זה היום שבו היא תתייחם. אני חושבת שמגיל חצי שנה התחלתי לתהות מתי זה יגיע ולברר מסביב מתי זה צפוי (בערך 11 חודשים כיוון שמדובר בכלבת ענק). עשיתי את החישוב שאם אני לא מעקרת אותה אז סביר שיהיו לה 10 ייחומים בשנה שזה אומר 210 ימים. שזה המון, זה בערך חצי שנה. אני לחוצה ובאטרף מהימים שהיא תהיה מיוחמת. אני תוהה כבר עכשיו כמה חילבה צריך לתת (נראה כמה תשקול הפוחזת..) שמונע ריח של ייחום ואיך לשמור עליה מכלבים אחרים ו 1000 דברים. אני פשוט לחוצה בטירוף שאולי איכשהו באופן בלתי ברור יגיח זקן ימרח אותי על הרצפה וירביע את הכלבה ואני יאלץ לראות אותה צווחת בעוד הוא קורע אותה מבפנים. אולי תיאור קיצוני, אבל אני פולניה, זה בא לי בטבעי...
ייחום זה לא כיף! לא לכלבה ולא לבעלים. זה מלחיץ, זה בלגן, זה מלכלך (דנית ממוצעת מדממת בערך כמו אישה), זה מטרד לבעלי הבית, לשכנים, לכלבים מסביב וכו' וכו' וכו'. לא חבל? אז נכון, אנחנו חושבים "רק" על עצמנו ועל מאות אלפי הכלבים שמורדמים בכל שנה במדינתנו הקטנטונת ורווית הכלבים. אבל אולי ה"רק" הזה מספיק..
כמובן שאני מסכימה עם מה שנאמר מעלי, אבל יש לי עוד מה להוסיף לגבי המשפט: "ולעקוב אחר תאריכי הייחום של כלבתו ולאבטח ולשמור מכל משמר שהכלבה תורבע" אני מודה ומתוודה, שהדבר שהכי מלחיץ אותי אצל אולי זה היום שבו היא תתייחם. אני חושבת שמגיל חצי שנה התחלתי לתהות מתי זה יגיע ולברר מסביב מתי זה צפוי (בערך 11 חודשים כיוון שמדובר בכלבת ענק). עשיתי את החישוב שאם אני לא מעקרת אותה אז סביר שיהיו לה 10 ייחומים בשנה שזה אומר 210 ימים. שזה המון, זה בערך חצי שנה. אני לחוצה ובאטרף מהימים שהיא תהיה מיוחמת. אני תוהה כבר עכשיו כמה חילבה צריך לתת (נראה כמה תשקול הפוחזת..) שמונע ריח של ייחום ואיך לשמור עליה מכלבים אחרים ו 1000 דברים. אני פשוט לחוצה בטירוף שאולי איכשהו באופן בלתי ברור יגיח זקן ימרח אותי על הרצפה וירביע את הכלבה ואני יאלץ לראות אותה צווחת בעוד הוא קורע אותה מבפנים. אולי תיאור קיצוני, אבל אני פולניה, זה בא לי בטבעי...
Ultra marine
New member
10 יחומים בחיים
איזה כלב תוקפן = זקן.. אני חושבת הרבה יותר מהר ממה שאני כותבת... מעזזע!
איזה כלב תוקפן = זקן.. אני חושבת הרבה יותר מהר ממה שאני כותבת... מעזזע!
זה לא כזה נורא...../images/Emo6.gif
אחרי שמתרגלים זה לא יותר מאי נוחות.......... לונה התייחמה ולא קיבלה חילבה
והסתדרתי מצויין. בשבועות האלה הטיולים היו קצרים יותר, יצאתי תמיד עם מקל להרתעה (לפעמים גם אקדח מים) והשתדלתי שיהיה לי גיבוי של עוד מישהו במקרה חירום (לא היה אף פעם מקרה שלא הצלחתי להתמודד איתו לבד, אבל תמיד טוב להוסיף מנגנון fail safe). הדנית הממוצעת שלי
לא דיממה כמו אישה- הרבה פחות, הבית לא היה מלוכלך - תחתוני נשים/ילדות קטנות רגילות עם חור או קשר סביב הזנב (תחתוני ייחום לכלבות החליקו על הפרווה וגם יקרות במידות גדולות) היו הכי יעילות עם פדים הכי ארוכים שיש עם כנפיים. תכיני הכל עכשיו, לא כל הדניות מתייחמות בגיל כל כך מאוחר (נראה לי שלונה התייחמה בערך בגיל 6-7 חודשים). יש גם תרסיס להתזה סביב הבית ועל אחורי הכלבה שאולי עוזר קצת. RELAX
אחרי שמתרגלים זה לא יותר מאי נוחות.......... לונה התייחמה ולא קיבלה חילבה
Ultra marine
New member
עם כל ה"מסתדרים" עדיין יכול להיות מלחיץ
במיוחד שאני גרה במושב.. את מסתובבת יש שמאחוריך כלב שאף אחד לא חשב להוריד את שני המדלדלים האלה מהמאחורה שלו....
במיוחד שאני גרה במושב.. את מסתובבת יש שמאחוריך כלב שאף אחד לא חשב להוריד את שני המדלדלים האלה מהמאחורה שלו....
היי, 10 ייחומים בשנה?... מאיפה זה?...
אצל כלבה בריאה נורמלית עם מחזור ייחום סדיר יש 2 ייחומים בשנה, כל ייחום הוא בן 3 שבועות ובהם 10 ימים ראשונים ללא ביוץ ורק לאחר מכן בשלב זה או אחר יש ביוץ (אצל כל כלבה זה שונה, לרוב ביום ה-12 מתחיל ביוץ, אבל זרע יכול לשרוד 4 ימים לכן, גם אם היא לא מבייצת, "אינוס" כלבה על ידי זכר לפני ביוץ בתוך 4 ימים אלה עלול להביא להריון). מומלץ בחום ביום ה-5-6 כבר להזהר ולשמור שזה בערך 14 יום בכל ייחום במכפלה של פעמיים בשנה = 28 עד 30 ימים שבהם צריך לשמור על הכלבה. יש תחתוני ייחום מיוחדים שכדאי להלביש לכלבה בטיולים, להצטייד בחילבה אם זה עוזר ולהיות מאוד עירני או לשים בפנסיון שאת סומכת ב-1000% (אלף אחוז, לא טעיתי) שיפריד בין הכלבה לזכרים לא מסורסים. מעבר לכך, לרוב מומלץ בחום לסרס כל כלב/ה שאינם לגידול למעט במקרה שצויין על ידי הגולשת - כלבה המראה כבר היום סימני דומיננטיות ותוקפנות ששם עלולה להופיע התופעה שציינתי, אך לא בהכרח. דרורה צחור כי כלבים זו האהבה שלך אילוף כלבים זה המקצוע שלי
אצל כלבה בריאה נורמלית עם מחזור ייחום סדיר יש 2 ייחומים בשנה, כל ייחום הוא בן 3 שבועות ובהם 10 ימים ראשונים ללא ביוץ ורק לאחר מכן בשלב זה או אחר יש ביוץ (אצל כל כלבה זה שונה, לרוב ביום ה-12 מתחיל ביוץ, אבל זרע יכול לשרוד 4 ימים לכן, גם אם היא לא מבייצת, "אינוס" כלבה על ידי זכר לפני ביוץ בתוך 4 ימים אלה עלול להביא להריון). מומלץ בחום ביום ה-5-6 כבר להזהר ולשמור שזה בערך 14 יום בכל ייחום במכפלה של פעמיים בשנה = 28 עד 30 ימים שבהם צריך לשמור על הכלבה. יש תחתוני ייחום מיוחדים שכדאי להלביש לכלבה בטיולים, להצטייד בחילבה אם זה עוזר ולהיות מאוד עירני או לשים בפנסיון שאת סומכת ב-1000% (אלף אחוז, לא טעיתי) שיפריד בין הכלבה לזכרים לא מסורסים. מעבר לכך, לרוב מומלץ בחום לסרס כל כלב/ה שאינם לגידול למעט במקרה שצויין על ידי הגולשת - כלבה המראה כבר היום סימני דומיננטיות ותוקפנות ששם עלולה להופיע התופעה שציינתי, אך לא בהכרח. דרורה צחור כי כלבים זו האהבה שלך אילוף כלבים זה המקצוע שלי
אני לא חושב שבכלל אפשר לסכם את הדיון הזה
ולמצוא תשובות למה מוסרי/לא. הדבר שצריך לעמוד מנגד הוא אחד ויחיד: מרדימים במדינת ישראל 100,000 כלבים בשנה. אני מתנדב בהסגר עירוני למעלה משנתיים וחצי ובכל שבוע יש בממוצע 10 מורדמים, חלקם גורים. כמות הכלבים בארץ עוברת פי עשרות מונים את הדרישה לכלבים כחיות מחמד ואין צורך בגורים, אין צורך עוד בכלבים נטושים, יש מספיק! לפני שהתחלתי להתנדב גם אני לא הבנתי את חשיבות העיקור, או לפחות, חשיבות המניעה מנקבה להמליט (אני שם את הגיזעיים בצד כרגע). עם הזמן הבנתי שאהב לכלבים אינה מתבטאת באהבה להולך על ארבע אצלי בבית, האהבה הזו חייבת לצאת מגבולות הבית שלי ולהגיע לשאר הכלבים בארץ שמזלם לא שפר עליהם. כאן נכנסת חשיבות העיקור/סירוס (אין הבדל מבחינתי), זו הדרך היחידה והבטוחה (בריאותית ומעשית) למנוע את הבאת הגורים לעולם שכולו עצב וסבל ל-90% מהם (רק 1 מתוך 10 כלבים מוצא בית לתמיד, השאר....הולכים לעזעזאל). הפן הבריאותי ברור לך, מכל מה שכתבו כאן, זהו שיקול גם כן. אך הדבר שבשבילי חתם את הגולל על ההחלטה אם לסרס/לעקר היה המצב בכלביות/עמותות/הסגרים בארץ, בגלל אותם חסרי אחריות שמרביעים את כלבתם (במודע או שא במודע), בגלל אלה שלא נותנים לכלבתם להמליט אבל פעם אחת התפספס והופ! 6 גורים נוספים לסטטיסטיקה.... אני מוכן לארח אותך בהסגר העירוני של רחובות ולהראות לך את המראות שעד היום מפתיעים אותי מחדש ומתסכלים אותי כל פעם. רק בגלל אותם פרצופים ורק בגלל שאין פיתרון אחר קיים בימינו, העיקור/סירוס הוא הפיתרון כרגע. אני מייחל לפיתרון אחר, "מוסרי" יותר (תקראו לזה כך), שאינו פולשני, אך הוא לא קיים ואין דרך אחרת. לשמור על הכלבה מזיווג הוא דבר קשה, מתסכל, מעייף, לפעמים מסוכן (זכרים תוקפניים מאוד כשהטסטוסטרון עולה) גם לנו, לא רק לכלבה, אם אפשר להמנע מזה ועדיין להעניק לכלבה אור חיים בריא, ארוך, שמח...אז למה בכלל להכנס לשאלה מה מוסרי ומה לא? - זה טוב לשני הצדדים, לכלבה זה לא יחסר (בגלל הסיבה הפשוטה, שהיא מונעת מהורמונים ולא מכוח המחשבה) ולנו בטח שזה לא יחסר. מבטיח לך שלא תצטערי על העיקור...אני מכיר עשרות כלבות כאלה, כולן שמחות ומאושרות ובכלל לא מודעות לשינוי שעברו. זה בשבילי מספיק טוב בשביל לדעת לא הזקתי להן ולא פגעתי בהן במאום. שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתקחי.
ולמצוא תשובות למה מוסרי/לא. הדבר שצריך לעמוד מנגד הוא אחד ויחיד: מרדימים במדינת ישראל 100,000 כלבים בשנה. אני מתנדב בהסגר עירוני למעלה משנתיים וחצי ובכל שבוע יש בממוצע 10 מורדמים, חלקם גורים. כמות הכלבים בארץ עוברת פי עשרות מונים את הדרישה לכלבים כחיות מחמד ואין צורך בגורים, אין צורך עוד בכלבים נטושים, יש מספיק! לפני שהתחלתי להתנדב גם אני לא הבנתי את חשיבות העיקור, או לפחות, חשיבות המניעה מנקבה להמליט (אני שם את הגיזעיים בצד כרגע). עם הזמן הבנתי שאהב לכלבים אינה מתבטאת באהבה להולך על ארבע אצלי בבית, האהבה הזו חייבת לצאת מגבולות הבית שלי ולהגיע לשאר הכלבים בארץ שמזלם לא שפר עליהם. כאן נכנסת חשיבות העיקור/סירוס (אין הבדל מבחינתי), זו הדרך היחידה והבטוחה (בריאותית ומעשית) למנוע את הבאת הגורים לעולם שכולו עצב וסבל ל-90% מהם (רק 1 מתוך 10 כלבים מוצא בית לתמיד, השאר....הולכים לעזעזאל). הפן הבריאותי ברור לך, מכל מה שכתבו כאן, זהו שיקול גם כן. אך הדבר שבשבילי חתם את הגולל על ההחלטה אם לסרס/לעקר היה המצב בכלביות/עמותות/הסגרים בארץ, בגלל אותם חסרי אחריות שמרביעים את כלבתם (במודע או שא במודע), בגלל אלה שלא נותנים לכלבתם להמליט אבל פעם אחת התפספס והופ! 6 גורים נוספים לסטטיסטיקה.... אני מוכן לארח אותך בהסגר העירוני של רחובות ולהראות לך את המראות שעד היום מפתיעים אותי מחדש ומתסכלים אותי כל פעם. רק בגלל אותם פרצופים ורק בגלל שאין פיתרון אחר קיים בימינו, העיקור/סירוס הוא הפיתרון כרגע. אני מייחל לפיתרון אחר, "מוסרי" יותר (תקראו לזה כך), שאינו פולשני, אך הוא לא קיים ואין דרך אחרת. לשמור על הכלבה מזיווג הוא דבר קשה, מתסכל, מעייף, לפעמים מסוכן (זכרים תוקפניים מאוד כשהטסטוסטרון עולה) גם לנו, לא רק לכלבה, אם אפשר להמנע מזה ועדיין להעניק לכלבה אור חיים בריא, ארוך, שמח...אז למה בכלל להכנס לשאלה מה מוסרי ומה לא? - זה טוב לשני הצדדים, לכלבה זה לא יחסר (בגלל הסיבה הפשוטה, שהיא מונעת מהורמונים ולא מכוח המחשבה) ולנו בטח שזה לא יחסר. מבטיח לך שלא תצטערי על העיקור...אני מכיר עשרות כלבות כאלה, כולן שמחות ומאושרות ובכלל לא מודעות לשינוי שעברו. זה בשבילי מספיק טוב בשביל לדעת לא הזקתי להן ולא פגעתי בהן במאום. שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתקחי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.