עיקור כלבות

nrsl

New member
הכלבה לא נהנית כי גם אשה בהריון בד"כ לא !!

את בטח צעירה, נכון? אני בת 40 ויש לי שני ילדים אז מנסיון לידה זה אושר גדול מבחינה נפשית אבל לא פיזית. זה לא כיף ללכת עם בטן ולסבול מכל מיני בעיות רפואיות קשורות. אז אם כבר האנשה-אז עד הסוף, גם אני 'סחבתי' את ההריון למרות שללא שום קשר אני מאד אוהבת את 2 ילדיי. וכון ,הם לא נהנות שקופצים אליהם כי ראיתי איך שהיא זזה ומתחמקת מהם. רות
 
לגבי החלק השני - כלבים קופצים זה מטרד ומפחיד

את הכלבה שלי מצאתי, ואחרי חודש וחצי היא נכנסה לייחום לפני שהספקנו לעקר. בחודש וחצי שעד אז היא הייתה כלבה שמחה ומאושרת שמשחקת עם כל כלב שרק רוצה, רצה ושמחה, ניגשת בנחמדות לרחרח כל כלב ומאוד חברותית. בייחום התנפלו עליה זכרים גדולים ממנה, והיא נבהלה מאוד (השתדלנו להישאר איתה קרוב לבית, אבל בהתחלה לא ידענו שהיא נכנסת ליחום ולקח זמן לקלוט שהם ממש מתנפלים עליה כי אין לי ניסיון עם כלבים, ובנוסף זה פשוט איזור עם ים כלבים). היא לא חזרה להיות אותה כלבה. היא נהייתה פחדנית, חשפה שיניים על כל כלב שהתקרב אליה, נצמדה אלינו בהיסטריה ולא ניגשה לרחרח אף כלב. רק לגורים היא נשארה קצת נחמדה, אבל גם לא יותר מדי, וזהו. נדרש טיפול התנהגותי של כמעט חצי שנה כדי להחזיר אותה למצב שהיא מוכנה לשחק עם כלבים אחרים, אבל היא עדיין לא חברותית כמו שהייתה בהתחלה. האם זה עונה על שאלתך לגבי המטרד שבהתנפלות כלבים זרים בתקופת יחום?
 

SCRATCHER

New member
תחשבי על זה כך.

נגיד ואומרים לך שבעוד X שנים תהיה לך דלקת בתוספתן. הכאבים יהיו קשים, הניתוח יהיה מסוכן וההחלמה קשה וארוכה (ואפילו נתונה בספק). לעומת זאת אם תעשי ניתוח להוצאת תוספתן עכשיו, הכאבים יהיו מזעריים וההחלמה תהיה תוך יום-יומיים. מה היית בוחרת? אותו הדבר לגביי עיקור. בעוד כמה שנים, רוב הסיכויים שתצטרכי להתמודד עם סרטן/דלקת רחם. שתיהן מחלות מאוד מסוכנות ועלולות לגרום למוות. הטיפול בשתיהן זהה: עיקור, כך שאת רק דוחה את הבלתי נמנע. ההבדל היחיד יהיה מידת הסבל של הכלבה. עצה שלי, אל תעשי האנשה לכלבה. אין לה מושג מה זה רחם, ואחרי העיקור לא יהיה לה מושג מה ישתנה. את לעומת זאת תדעי: הענקת לכלבתך חיים ארוכים יותר ובריאים יותר.
 

elinorit82

New member
הבעיה מתחילה כשבני האדם רואים עצמם כפטרונים

של בעלי החיים. מי מינה אותנו לדאוג להן לעיקור על מנת שבעוד כך וכך שנים לא ימותו מסרטן הרחם ? שימי לב למעמד אליו הבאת את עצמך. מיני אלוהים. מובן שתזעקי ותאמרי שאם המיני אלוהים הזה יכול להציל חיים של בעלי חיים אזי שאת מוכנה להיות לא רק מיני אלא אקסטרה אלוהים. אבל...ופה אני חוזרת לנקודה ההתחלתית- ברגע שהאדם מנציח עצמו כאלוהי החיות, המדרון מכאן ומטה תלול יותר מתמיד. (למען הסר ספק, אינני כותבת משום אספקט דתי. המונח "אלוהים" נועד רק על מנת לתת משמעות דרמטית לדבריי). אלינור
 

SCRATCHER

New member
מי מינה את ההורים לפטרוניהם של הילדים?

האם אין זה לא מוסרי לחסן את הילדים, להכניס לגופם נגיפים חיים (מוחלשים כמובן) ולא לתת לטבע לעשות את שלו? ברגע שלקחת אחריות על יצור חי, את כן אלוהים בשבילו. ומתפקידך וחובתך לדאוג לבריאותה ולרמת החיים הגבוהה ביותר שאת יכולה לספק לה.
 

yaelhar

New member
מי יאפשר להורים

לעשות לילד שלהם ניתוח לא נחוץ מבחינה רפואית? נניח ניתוח הסרת שדיים לילדה בת 10, כדי שלא תחלה בעתיד בסרטן השד?יש דברים שמותר להורים לעשות עבור ילדיהם ויש דברים שלא. צריך להעביר קו איפה שהוא ואני בחרתי להעבירו לפני פעילות רפואית פולשנית לא נחוצה בריאותית. מנסיון של גידול הרבה כלבות כולן מתו מבוגרות. היתה לי כלבה אחת שמתה מסרטן - לא סרטן הרחם ולא סרטן העטינים - והאחרות מתו "סתם" מזיקנה. גם הנסיון שלי הוא מדגם לא מייצג, כמובן. אבל הנסיון להלך אימים על אנשים בעניין המחלות שיימנעו אם יעקרו / יסרסו את כלביהם אמנם עובד אבל משאיר טעם מר.
 

SCRATCHER

New member
אין בכלל מה להשוות בין שדיים של ילדה בת 10

לרחם של כלבה. בין רחם של כלבה לתוספתן של ילדה, יש כבר על מה לדבר. ואני רוצה שתראי לי הורה אחד שלא היה רץ לנתח את הילד שלו אם הסיכון שלו לחלות בדלקת תוספתן היה גדול כמו הסיכוי לחלות בסרטן רחם.
 

yaelhar

New member
תוספתן מודלק יכול לקרות

לכל אחד ועלול לסכן חיים. פעם רווחה "הגישה המניעתית" וניתוחים כמו הסרת תוספתן ושקדים נעשו באופן שיגרתי לילדים צעירים. גישה זו אינה קיימת היום כשהבינו שגם אם אנו סבורים שאבר מסויים הוא חסר תפקוד ואפשר להסתדר בלעדיו אולי אנחנו לא יודעים הכל. למה אין מה להשוות בין רחם של כלבה לשדיים של ילדה? אם את רוצה למנוע סכנות מחלה - שתיהן היינו הך (עם עדיפות קלה והולכת וגדלה לשדיים...)
 

SCRATCHER

New member
תגידי לי את רצינית?

את באמת לא מבינה מה ההבדל בין חזה של אישה, שחוץ מהעובדה שאמור לשמש במקרים מסויימים כמקור מזון לתינוק, הוא חלק מהזהות העצמית והדימוי המיני של האישה לבין רחם של כלבה, שאנו שואפים שלעולם לא יהיה בו שימוש?
 

yaelhar

New member
אז אנחנו מדברים על דימוי?

חשבתי שהנושא הוא בריאות. אם מדובר על דימוי הדימוי שלי כבן אדם מקשה עלי לגרום נזק לבעלי חיים על חשבון נזק עתידי אפשרי כגון - מצב הגורים האומללים או סרטן הרחם/עטינים שיתכן שייגרם בגלל הימצאות הורמונים בגוף הכלבה, ויתכן שלא. זוהי השערה סטטיסטית שלא לוקחת מספיק בחשבון גורמים נוספים לתחלואה. עם כל הצער בדבר לפעמים אין מנוס מעיקור/סירוס במקרים שפירטתי. במקרה שכלבה מוחזקת בבית - לא נראה לי הכרחי או רצוי להעבירה את התהליך.
 
גם אני נגד גרימת נזק

ולא מוכנה לגרום שום נזק לכלב גם אם זה עשוי להפחית את כמות הכלבים הנטושים, ולכן מתנגדת ללכידות בלא פרוייקט אימוץ. לפי מה הקביעה שעיקורים וסירוסים גורמים לנזק? איזה נזק?
 

yaelhar

New member
נכון, את צודקת.

הייתי צריכה לומר "הטלת מום" ולא "גרימת נזק".
 
איזה מום?

מניעת פונקציה שאת גם ככה רוצה שלא תהיה להן? ובשם אותו עיקרון לתת להן לסבול ייחום ולהמנע מלחסוך מהן את הסכנות?
 

zooom360

New member
זה שהרפואה לא מצאה שיש לכריתת

רחם תופעות לוואי (חוץ מהשמנה שזה בספק) לא אומרת שבאמת אין, לכל חלק בגוף יש תפקיד, גם לרחם, ומשום שהגוף בנוי בצורה כל כך מדוייקת, אם מוציאים חלק אחד, זה עלול לגרום לבעיות.
 
מה, זה מן אמונה כזאת?

לכל חלק יש תפקיד ולכל דבר יש סיבה? יש לרחם תפקיד, והוא הבאת צאצאים לעולם.
 

zooom360

New member
נכון

אבל הרחם הוא חלק משרשרת בגוף, וכשמוציאים חלק אחד יש בעיות, אני לא בטוחה שאין עוד דברים שקורים כתוצאה מעיקור שאנחנו לא יודעים עליהם.
 
ולפי מה הקביעה הזאת?

"כשמוציאים חלק אחד יש בעיות"? אמונה? עיקרון? לעיקור יש השפעות מאוד חיוביות, יתכן שיש גם שליליות שאנחנו יודעים עליהן (יגרום לכלבות להשמין אם הבעלים לא יקפידו על תזונה נכונה) ויתכן שיש גם כאלה שאנחנו לא יודעים עליהן (שהן כנראה לא כ"כ משמעותיות אם לא שמנו לב והכלבות חיו באושר ועושר עד לזקנה). אז?
 
למעלה