עייפתן אותי
סליחה שאני מכליל,אני יודע שלא כולכן כאלה. אני יודע שחלק מכן באמת מחפש קשר רציני אבל למה אני לא מצליח למצוא אתכן?! למה כבר שנה ויותר מאז שהתגרשתי אני נופל רק על נשים שאחת יותר מתוסבכת מהשניה?! באמת שלא באתי עם דרישות בשמיים. אני רק רוצה להכיר ידידה אמיתית לחיים. היא לא צריכה להיות מלכת היופי רק נאה ואסתטית קצת. היא לא צריכה להיות הכי חכמה בעולם. היא רק צריכה להיות בן אדם נעים,אשת שיחה. מישהי שפשוט יהיה לי נעים לבלות במחיצתה ובאמת רוצה קשר. האם אני מבקש יותר מדי?! אז למה אני כל הזמן פוגש רק את אלה שיש להן אלף תירוצים למה הן עוד לא מוכנות לקשר. חלק אפילו נכנסות למיטה יותר מהר משהן נכנסות לקשר. מה לעזאזל קורה כאן?! למה צמד המילים הזה קשר רציני כל כך מפחיד אתכן?! למה כשאני אומר למישהי שאני מרגיש שאני מתאהב בה או שאני מחפש את הנשמה התאומה שלי אני מגלה שהדיבורים האלה במקום להחמיא לה דווקא מלחיצים אותה?! אתן באמת כל כך נהנות להישאר לבד?! אולי הזכרון שלי קצר אבל בשנות העשרים שלי זה לא היה כזה דוקטורט לבנות קשר עם מישהי. כל הקשרים ארוכי הטווח הזכורים לי התחילו מהר ויפה ואני לא זוכר שלבנות היו כל כך הרבה התנגדויות פנימיות. רק הבדידות הקשה היא הדבר היחיד שבזכותו אני עדיין ממשיך קדימה כי לפעמים פשוט נשבר לי מכל ההכרויות,הבליינד דייטים,השיחות באינטרנט בטלפון ובמסנג'ר שלא מובילות לכלום. אז אני רוצה רק קצת לנוח ובעיקר לתת לנפש קצת מרגוע... אפשר לנוח אצלכם כאן בפורום?!
סליחה שאני מכליל,אני יודע שלא כולכן כאלה. אני יודע שחלק מכן באמת מחפש קשר רציני אבל למה אני לא מצליח למצוא אתכן?! למה כבר שנה ויותר מאז שהתגרשתי אני נופל רק על נשים שאחת יותר מתוסבכת מהשניה?! באמת שלא באתי עם דרישות בשמיים. אני רק רוצה להכיר ידידה אמיתית לחיים. היא לא צריכה להיות מלכת היופי רק נאה ואסתטית קצת. היא לא צריכה להיות הכי חכמה בעולם. היא רק צריכה להיות בן אדם נעים,אשת שיחה. מישהי שפשוט יהיה לי נעים לבלות במחיצתה ובאמת רוצה קשר. האם אני מבקש יותר מדי?! אז למה אני כל הזמן פוגש רק את אלה שיש להן אלף תירוצים למה הן עוד לא מוכנות לקשר. חלק אפילו נכנסות למיטה יותר מהר משהן נכנסות לקשר. מה לעזאזל קורה כאן?! למה צמד המילים הזה קשר רציני כל כך מפחיד אתכן?! למה כשאני אומר למישהי שאני מרגיש שאני מתאהב בה או שאני מחפש את הנשמה התאומה שלי אני מגלה שהדיבורים האלה במקום להחמיא לה דווקא מלחיצים אותה?! אתן באמת כל כך נהנות להישאר לבד?! אולי הזכרון שלי קצר אבל בשנות העשרים שלי זה לא היה כזה דוקטורט לבנות קשר עם מישהי. כל הקשרים ארוכי הטווח הזכורים לי התחילו מהר ויפה ואני לא זוכר שלבנות היו כל כך הרבה התנגדויות פנימיות. רק הבדידות הקשה היא הדבר היחיד שבזכותו אני עדיין ממשיך קדימה כי לפעמים פשוט נשבר לי מכל ההכרויות,הבליינד דייטים,השיחות באינטרנט בטלפון ובמסנג'ר שלא מובילות לכלום. אז אני רוצה רק קצת לנוח ובעיקר לתת לנפש קצת מרגוע... אפשר לנוח אצלכם כאן בפורום?!