עייפה

[חן חן40]

מבחינתי, תארת במדוייק

את החרדה שלי מהבן - ADHD שלי.למרות כל מה שאני עושה למענו ועל מנת למנוע. כתבת בצורה שכל כך קל היה להתחבר לכאב ולדאגה שלך, ואל תכי את עצמך יותר ממה שכבר עשית, כי הוא הגיע לגיל שהוא צריך לרצות לעזור לעצמו. ובעצם לבני בן ה-8 אני אומרת כבר היום שאוכל לעזור לו רק אם הוא ירצה לעזור לעצמו. את דואגת, חרדה, חוששת, כואבת וזה כל כך טבעי. שאלה- ואם תרצי תעני לי במסר כי אולי זה קצת פולשני. האם בעקבות שני התיקים הפליליים שנפתחו לו הוא הופנה לגורמי טיפול מקצועיים? כמו שרותי הרווחה או שרותי מבחן לנוער או למבוגרים? אני חושבת שאם הוא יופנה על ידי הגורמים הסמכותיים כמו משטרה או בית משפט,לטיפול, וילך בהתחלה בלית ברירה אולי מה שלא בא לשמע יבוא לשמע בסופו של תהליך. אשמח לתת לך עוד פרטים בנושא במסר. יום טוב ורגוע חנה

 

[5years]

חנה,

אספר לך מה אמר לי החוקר במשטרה בפעם הראשונה שהגעתי לשחרר את הבן שלי, כשביקשתי להפנות אותו לעזרה או טיפול כלשהו. הוא אמר - אמאל'ה, כאן זה משטרה, לא עזרה סוציאלית. התפקיד שלי זה ל***ן את הבן שלך ושכמוהו כמה שיותר. בנוכחות הבן הוא גם הסביר שרק בגלל שגם אני עובדת באי אלו שרותי בטחון (הגעתי עם מדי עבודה), הוא חורג מתפקידו בעצם קיום השיחה, ובהמשך נתן בחביבות לבן כמה המלצות להמשך הדרך. על אחת וכמה בגיל 18, כי מגיל 18 ויום כל נער נחשב בגיר. הגיל המנטלי והפרעות למיניהן אינן רלבנטיות עבור המשטרה. ההתרשמות שלי שהם גם לא טורחים הרבה בעניין ואני לא כותבת זו בטרוניה אלא כעובדה. אני מאוד אשמח לשמוע ממך פרטים נוספים במסר, תודה רבה.