../images/Emo24.gif קודם כל אתה בסדר
שנית כל אתה בסדר שלישית אתה בסדר... וכך יכולתי להמשיך למלא הודעה שלמה, וגם קצת לומר לעצמי שאני גם בסדר... מאוד מבין לתחושתך ולמצבך, ונראה לי שזה בעצם תחילת התהליך , אני לא יודע , אם הוא קשה או קל, אבל אני חייב לומר שלך, שכמה שזה נראה מוזר , אבל מדובר בתהליך אפשרי, בריא ותקין... דיי מזכיר לי את תהליך הלא בריא שעשיתי... כל השנים הטרידו אותי מיליון בעיות, ואפשר לומר שעשיתי הכל כולל הכל כדי לא להתעמת עם הנטייה המינית שלי, וכל השדים שהיא עלולה להעיר...והתירוצים לא היו חסרים: "עכשיו יש בגרויות" אמרתי לעצמי אח"כ "יש צבא, " אח"כ י"יש תקופה לאחר השחרור" אח"כ "יש לימודים" והצרות התבטאו בצורה אחרת ולא פחות כואבת, בידוד חברתי, חרדה דיכאון, והכל כאילו על אש קטנה "משדר עסקים כרגיל" אבל לא ממש כרגיל, כל קושי כל מעבר, כל התנסות חברתית, התקשר עם ה"מה יגידו השכנים?" ואתה יודע מה, פתאום יש תסמונות של הגוף המדבר, פתאום כאבים באיזור המפשעה, שכירורג לא מוצא כלום הכתובת הבאה היא אורולוג, וכמניחיפ לנושא המיניות גם הכאבים שככו עד לפעם הבאה שהם צצו לאחר כמה חודשים ושוב אין ממצא מדאיג... ואיך אני אגיד לך את זה? כשהדברים לא ברורים , לא מעובדים , זה לצערי מוקרן מוקרן החוצה, ואני לא מדבר על אוחצ'יות , אני מדבר על החוסר הביטחון במיניות שלך או במילים אחרות בהיותך אדם. אני אישית חוויתי בחיי הבוגרים המון חציות גבולות גוף, ללא רצוני וללא שליטתי על המצב , נכון אי אפשר לומר שזה אינוס או משהו כזה, אבל בהחלט לא נעים שנוגעים בך במקומות שאתה לא רוצה.. שלא יודעים לכבד את גופך כשייך לך... אז עכשיו אני סטודנט , אבל למזלי בקיץ פגשתי מטפלת שאני חייב לה המון , היא ישר אמרה על ההתחלה כשהצגתי את כל הקשיים אמרתי לה בסוף הפגישה כי נושא הנטייה המינית לא מעובד .. לא ממומש, בסוף הפנתה אותי למטפל שעל כך אני חייב לה , אז נכון השנה הזו בהחלט לא קלה לי, אז נכון הלימודי ם נפגעים מזה, הכל נכון אבל אני חייב את זה לעצמי... לא יודע אם יש הוכחות לכך שזה מולד או לא, למרות שמדע הנוירולוגיה הוא מדע יחסית חדש ויתרה מזה המחקר הסקסולוגי בחיתוליו, אבל כמו שנטען כאן בעבר, אני מאמין שיש משהו לא דווקא גנטי אלא שילוב של כמה גורמים שרובם הוא ביולוגי ומעט ממנו הוא פסיכולוגי (אם בכלל קיים חלק כזה). לגבי הנושא שבנים סטרייטים לא יבינו אותך, אני בהחלט מבין את החשש, ואף אני שואל את עצמי "מה היה קורה אילו?", אבל יש לי תשובה יפה וטובה בשבילך וכמה שזה ישמע לך קלישאה ופלצני , אני מאוד מאמין בזה (מה לעשות אני סתם יפאני נאיבי), מי שמכיר אותך יאהב ויעריך אותך כאדם ולא משנה מהי נטייתך המינית. הבעיות בדרך כלל מתחילות כאשר הקשר בינך לבין החבר הסטרייט הוא לא כזה קשר טוב של חברים טובים אלא של סתם חברים, והבעיות מתחילות כאשר החבר הסטרייט הופך לפטנזיה. אני בשבועות האחרונים שיתפתי את הסביבה , כמובן שלא עמדתי על הבמה בחדר ההרצאות ופרסמתי את היותי מתלבט או גיי או הומו אבל כן, אווררתי את החרא החוצה עם שתי ידידות מאוד טובות שחשו שעובר עליי משהו מאוד גדול בשבועות האחרונים ומתוך דאגה שאלו לשלומי ומה עובר עליי מתוך ידעה שאני לא חייב לספר להן כלום אבל הרגשתי שאני לא יכול יותר ופתחתי את זה.. להפתעית הרבה אף אחת מהן לא השתנקה, אולי ההערכה שלהן כלפיי השתפרה והשתנתה לטובה.. לא יודע מה היה קורה אילו הן היו בנים... אני מניח שיש כאן קשת של תגובות החל מגועל (וצריך עם כל הכבוד והפתיחות להבין את זה ולהכיל את זה). אבל חשוב מהכל אתה בעצם פועל בשני כוחות - מצד אחד מקבל עצמו(או מנסה לפחות) ומצד שני דוחה את עצמו ומנסה להשתנות(דבר שלא הוכח מספיק כאפשרי), אין לי בעיה עם מה שתבחר אבל כן יש לי בעיה עםן אמבילוננטיות שלך , לדעתי דרושה כאן עזרה מקצועית וזו לא בושה לפנות לעזרה כזו.
