עידכונים ושאלות

[ארץ דימיוני]

לא להרוג את המעי הרגיז

למרות כל הטעויות בדרך אני עדיין מאובחנת עם מעי רגיז שברגבל אבחן ועוד ים בעיות ברצפת האגן אבל זה לא סותר את העובדה שעדיין אני סובלת גם ממעי רגיז

ברגבל הוא

אמיתי, כדי לקבוע ספציפית אליו בתה"ש פשוט תגידי שיש לך אנדו' הם כבר מבינות מה זה הפקידות ולא עושות בעיות.

 

[זואילי]

כמי שניסתה להרוג מעי

או לפחות תיכננתי לו מיתות בחנק או גזירה...

המסקנה הפרטית שלי היא: כל מעי באשר הוא - רגיז. וזה מצפייה יומיומית במעי לייב, 24 שעות ביממה, במחקר של חצי שנה

 

[galim29]

נו, לא מתבקש פה בלוג זוזו../images/Emo8.gif

ולהוסיף לו מצלמת אינטרנט 24/7?

אי אפשר להרוג את המעי הרגיז\. הוא תמיד בטווח תזכורת שהוא קיים, גם אצלי. רק שעכשיו כשאני עודה באדיקות על המיטה של סרג'ם זה עזר לי פלאים למעיים וכמעט כל יום יש יציאה בלי שום תוספת לזירוז...

אז יש תקווה. אולי ההורים שלך יקנו את המיטה? תשלחי אותם לנסות אותה. היא חבל"ז לכל מיני בעיות רפואיות.

 

[זואילי]

וואו גלים, שכחתי מהמיטה!

ואת מתמידה איתה! סחתיין בובה. חחח, בלוג לא יהיה אבל כן התחלתי להעלות על הכתב את חוויותיי עם זרבובון הפלא (המשיח כבר כאן, אנחנו מאוהבים!). מוותרת על רכישת המיטה, יש לי מספיק תכנונים להוצאות כבדות, וכרגע לא זקוקה לעוד רהיט שמן הסתם יתמלא בבגדים כמו כל פינה פנוייה בבית שהיא איננה ארון. סיפרו לי בתחילת דרכי כסטומאית, שניתן לשלוט במעי. אמנם קשה יותר כשמדובר במעי דק, אבל אפשרי. לא האמנתי כמובן. טוב, גם הייתי אנטי ובדיכאון קיומי, אבל יכולה להגיד לך שהמחקר שלי הניב כמה ניסויים ותובנות ואכן יש לי איזושהיא שליטה על פעולתו. אחרי מאבק שכלל משחק כוחות מתיש הראיתי לו שאני שולטת בו ולא הוא בי, ומאז, כמו כלבלב כנוע, הזחלילון מנגן רק ע"פ החליל שלי. וזה יפה. גם אם הוא מדי פעם בוחן גבולות, אני מעמידה אותו במקום חחחחח (מסכן, הוא באמת איבר שעבר התעללות). והכי מצחיק זה שאמא שלי שפעם לא הבינה מה פשר ה - האנשה שלי את האיבר, היום... היא ממש מחבבת אותו. והוא נורא אוהב אותה. הוא עושה לה כזה פוצי מוצי לפעמים שאנחנו נקרעות מצחוק. אפילו היא סיפרה לאבא שלי על איזה קטע שהיה לה עם הזרבוב.

 

[annabell Lee]

מגריאטריה לפסיכיאטריה.

 

[זואילי]

מסכימה איתך

 

[annabell Lee]

נפתח מחלקת אנדואטריה...בואו בהמוניכן../images/Emo3.gif

 

[galim29]

אני ממזמן כבר במחלקה הזאת../images/Emo3.gif

כל תופעות הפסיכוטיות שלי נשאבו למחלקה הזאת וסוף סוף יש הסבר/תירוץ לכל הפוביות שיש לי...

אבל כל המרבה הרי זה משובח ובהחלט מוזמנות בהמוניכן. ואיפה את נעלמת גיברת אנבל? לא הבטחת איזה ביקור פה בחודש יולי שכבר מסתיים?

 

[annabell Lee]

אז זהו..ששכחתי שיש חופש גדול ואני צריכה

לעבוד בשביל 4 מנהלים..קרי, "קחי אותי ל: בריכה, חברים, קניון, תאכילי: אותי ואת החבר'ה, שבי איתי לראות סרטים בלילה, תטפלי: בי, בבבכיינות שלי, בצרכים שלי...." תכפילי את זה ב-4.

 

[בזזזזזזז]

מתבקש להזכיר פה (ואני מסתכנת שמרפי ירים ראש)

את הדיאטה לאנדו. אני כבר חודשיים וקצת (אאלט) נמנעת לחלוטין מקמח חיטה, חלב בקר וקפאין, והפחתתי משמעותית סוכר ומלח (למרות שלא מצליחה להיגמל סופית משוקולד) - וההבדל משמעותי ביותר. לא קמה יותר בלילות עם כאב בטן חד. ואפילו המחזורים קלים יותר. טפו!!! אם לא הייתי קטנת אמונה הייתי אומרת שהשינוי התזונתי עשה הבדל גדול יותר מהשינוי התרופתי שלי. ככה שמעי רגיז זה לא "לא לעשות כלום". שווה לנסות וממליצה בכל פה. דיאטה לא קלה בכלל אבל אחרי שגיליתי את ההבדל באיכות החיים אני מצליחה בינתים להימנע ממה שרעל בשבילי. ומקווה שמרפי יסלח לי על הגילוי המלא, כדי לעזור לך, ולא ישנה משהו במה שעובד בינתים.

 

[kikona126]

../images/Emo45.gif

ואחרי שמתרגלים אליה אז היא גם לא קשה בכלל מתרגלים לחלב אחר, ולאכול יותר ירקות ופירות, פחות פחמימות, ובכללי התחלתי גם לאכול דגים בכיף! הרצון למתוק יורד עם הזמן, (אצלי הפריע לי רק שקיבלתי מחזור בימים אלו תיפסתי על הקירות בשביל לחפש משהו מתוק) קיבלתי 3 פעמים מחזור בחודש שעבר, הראשון לווה בכאבים לא מהעולם הזה, אבל השני היה פחות כואב (מה שציפיתי שיהיה אחרת) והשלישי כמעט ולא הורגש (הדם עצבן אותי) בקשר למלח, שבוע שבועיים ראשונים זה קשה, אבל את לא יודעת איזה שינוי זה עושה, לי יש בעיה עם הפיפי, אין לי תחושה שיש לי, ומאז שהפסקתי עם המלח, אני כל כמה דקות בשירותים לפיפי! והכי חשוב, ירדתי עם הדיאטה הזאת 6 קילו!!!!!!!