סך הכל כן אבל יש בזה גם משהו בעייתי
את מה שנקרא "פריקית של שליטה", לסובבים אותך את נראית כמו התגלמות השפיות אבל זה יכול להשתנות בשנייה ב - 180 מעלות כאשר הארועים לא מתרחשים באופן מדוייק לפי התכנית שלך, ואז את "מתחרפנת". בגלל חוסר היכולת שלך להתמודד עם כל מה שמחוץ לתכנית שלך, את דואגת לתכנית לכל סנריו אפשרי כדי שתמיד תרגישי שליטה במציאות שלך. זאת הדרך שלך להתמודד עם אי הודאות שיש בחיים - אז מבחינה זאת, זה טוב. אבל כמובן שכל הפעולות המורכבות שאת עושה בשביל להרגיש שליטה בחיים הן רק אשליה, כי כמו שאומר הפיתגם באידיש "אנשים מתכננים תכניות ואלוהים יושב וצוחק" (או משהו כזה...) ומעבר לכך, מאחר ואת לא נותנת בחייך מקום לגורם ההפתעה, את מפסידה משהו שנקרא הרפתקנות. את כותבת שאת "לא יכולה להיות לבד" ולכן נמנעת בכל מחיר מהאפשרות שתגיעי להיות לבד אפילו 5 דקות, כך את מפספסת חוויה של להיות לבד, שהיא חוויה מאוד מלמדת ובהרבה מקרים עוזרת להגיע לזוגיות הבאה הרבה יותר פתוחה להרפתקאה שבה ובכלל להגיע לבן הזוג המתאים בזמן המתאים ובמצב הריגשי המתאים (ולא מתוך לחץ, פחד וייאוש). אני חוששת שאת הצורך הזה בשליטה את מקרינה גם כלפי בן הזוג שלך ולכן הואא הגיע למסקנות אליהן הוא הגיע - הוא פשוט לא רוצה לשבת בתוך השבלונות שבנית עבורו ולהיות עבורך מה שתכננת שהוא צריך להיות. זהו בנתיים. אני מאחלת לך שתדעי לקבל גם את ההפתעות שמזמנים לך החיים.