זה מזכיר לי את המשל על העגלון
מתי ניתנה התורה - בקייץ או בחורף? הג"ר צבי הירש לוין זצ"ל אב"ד ברלין, נשאל פעם מאת דוד פרידלנדר ומראשי המשכילים בדורו על כמה מצוות שלדעתו אבד עליהם הכלח ח"ו. האחרון העז פניו לדבר בגלוי על "תיקונים" בדת באומרו ; "אני בטוח שאילו היה משה רבינו חי בתקופה זו, בודאי היה כותב בתורה כפי רוח הזמן". השיבו הרב ואמר לו : אמשול לך משל. סוחר אחד שכר עגלון להובילו עם סחורתו ליום השוק בלייפציג, והתנה עמו בתנאי כפול ובקנין גמור ושלם על פי ההלכה שאם לא יביאהו למחוז חפצו בזמן יפסיד העגלון שכר נסיעתו וגם ישלם לסוחר פיצויים מתאימים עבור נזקיו הכספיים. והנה הימים ימי חורף, חודש טבת. הם לא הרחיקו לצאת מן העיר ומטרות עוז החלו לרדת ולאחר שעות מועטות החל לרדת שלג כבד מאד ויכס את עין הארץ ועקבותה מסילה לא נודעו. תעה העגלון בדרך ורק בדרך נס הגיע ברוב עמל ויגיעה למחוז חפצו. אולם את המועד של יום היריד איחרו והסוחר הפסיד הרבה מדמי סחורתו. העגלון דרש מהסוחר שכר נסיעתו והלה תבע מהעגלון לשלם לו פיצויים על ההפסד שנגרם לו עקב האיחור. הגישו השנים את עצומותיהם לפני הרב אב-בית דין של העיר. לאחר שהציגו את טענותיהם התעמק הרב בסוגיה, פסק לטובתו של הסוחר בכל תביעותיו וחייב את העגלון. רגז העגלון ושאל את הרב : "רבי! מדוע חייבתני בדין? והרי אנוס רחמנא פטריה! שמא דן אתה שוגג כמזיד ואונס כרצון?" השיבו הרב בנחת : "לא אני חייבתיך, בני, אלא תורתנו הקדושה חייבה אותך. כל מה שפסקתי היה על פי דין-תורה, ואני מה כי תלין עלי?" הרהר העגלון קמעה ושאל : "בבקשה ממך, אמור לי רבי מתי נתנה תורתנו הקדושה לישראל! באיזה זמן ובאיזה חודשי" השיבו הרב: "וכי מי אינו יודע שחג מתן תורתנו חל בששי בסיון?" מיד החל העגלון לצעוק : "בששי בסיון הלא אין הדרכים משובשות, אין גשם ושלג ולא רוח סערה! בקיץ הייתי נוסע בביטחה ולא הייתי תועה בדרך ולא הייתי מאחר אף רגע. לא רבי - המשיך העגלון להתלהב - מתורה שניתנה בסיני בירחי הקיץ, אי אפשר לפסוק ולהוציא לאור משפט, בחודש טבת. לדידי ברור הדבר כי אילו היה משה רבינו נותן את התורה בטבת, כי אז היה כותב לפטור אותי. שכן אז היה המשפט שונה לחלוטין, לפי רוח הזמן והדין היה בוודאי לזכותי!" לעגלון זה נמשלת גם אתה, דוד,בעיני - סיים הרב את דבריו בקור רוח. פני דוד פרידלנדר חפו, ויצא מעם פניו בחרי אף