עזרו לי
יש משהו שיושב לי על הלב כבר כל השבוע אני וחבר שלי 3 חודשים יחד,המרחק בינינו הוא 3 שעות נסיעה(צפון ודרום) עכשיו הוא מגויס כבר שבועיים,מקודם עוד הסתדרנו מבחינת המרחק והכל(מתראים פעם בשבוע וחצי-שבועיים) וגם היינו מדברים כל היום עכשיו זה מעצבן כי הוא בצבא(זה עוד אני מבינה,כולם עוברים את זה) אבל המרחק שוב מתחיל להשפיע,כאשר הוא ירצה לצאת שבת מן הסתם הוא ילך למשפחה ופעם ב..אליי וזה מעציב אותי,אני לא אומרת שהוא צריך לבוא רק אליי,אבל אני לא יודעת מה לחשוב כבר:/ אני לא רוצה לדבר איתו על זה כי הוא בצבא והוא צריך להתרכז בזה.. חלק מהחברות אומרות לי שאני לא צריכה לחשוב על זה,ויהיה טוב..(עד מתי?) וחלק בכלל אומרים לי:"היית צריכה לחשוב על זה קודם..." אני אוהבת אותו! מי ידע שהקשר יחזיק ויגיע לרמה כזו? פשוט כואב לי לדעת שנתראה פעם ב..ברור שאני מתכוונת ליסוע אליו מדי פעם,אבל בכל זאת זה מעצבן:/ איך מתמודדים עם זה?
יש משהו שיושב לי על הלב כבר כל השבוע אני וחבר שלי 3 חודשים יחד,המרחק בינינו הוא 3 שעות נסיעה(צפון ודרום) עכשיו הוא מגויס כבר שבועיים,מקודם עוד הסתדרנו מבחינת המרחק והכל(מתראים פעם בשבוע וחצי-שבועיים) וגם היינו מדברים כל היום עכשיו זה מעצבן כי הוא בצבא(זה עוד אני מבינה,כולם עוברים את זה) אבל המרחק שוב מתחיל להשפיע,כאשר הוא ירצה לצאת שבת מן הסתם הוא ילך למשפחה ופעם ב..אליי וזה מעציב אותי,אני לא אומרת שהוא צריך לבוא רק אליי,אבל אני לא יודעת מה לחשוב כבר:/ אני לא רוצה לדבר איתו על זה כי הוא בצבא והוא צריך להתרכז בזה.. חלק מהחברות אומרות לי שאני לא צריכה לחשוב על זה,ויהיה טוב..(עד מתי?) וחלק בכלל אומרים לי:"היית צריכה לחשוב על זה קודם..." אני אוהבת אותו! מי ידע שהקשר יחזיק ויגיע לרמה כזו? פשוט כואב לי לדעת שנתראה פעם ב..ברור שאני מתכוונת ליסוע אליו מדי פעם,אבל בכל זאת זה מעצבן:/ איך מתמודדים עם זה?
אני פשוט צריכה להאמין למה שאני אומרת-המרחק זה לא העיקר במערכת יחסים..