שיעורו של הפרפר
יום אחד הופיע פתח קטן בגולם, אדם ישב והביט כמה שעות על הפרפר איך הוא מתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן. לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול יותר. האדם החליט לעזור לפרפר, הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם. הפרפר יצא בקלות. אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות. האיש המשיך להתבונן בציפיה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו. אבל זה לא קרה. למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף. האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו הם היו דרך האלהים לדחוף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שיצא לחופשי מן הגולם. לפעמים מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו. חיים ללא מכשולים היו גורמים לנו נחות. לא היינו חזקים כמו שיכולנו להיות. לא היינו יכולים לעוף. בקשתי כח... ואלהים נתן לי קשיים לחשלני. ביקשתי חכמה... ואלהים נתן לי בעיות לפתור. בקשתי שפע... ואלהים נתן לי מח וכח לעבוד. בקשתי אומץ... ואלהים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם. בקשתי אהבה... ואלהים נתן לי אנשים עם בעיות לעזור להם. בקשתי טובות.. ואלהים נתן לי הזדמנויות. לא קיבלי שום דבר ממה שביקשתי, אבל קיבלתי כל הנחוץ לי.