עזרוווו לי!!

[ayalatz81]

עזרוווו לי!!

נראה לי שהנישואים שלי מתפרקים ואני מרוסקקקקת!!!!

 

[Aski7]

איך את רוצה שנעזור לך עם כל כך הרבה מידע??!!

 

[ayalatz81]

אני לא יודעת מאיפה להתחיל..

בגדול:
בעלי כרגע לא רוצה להמשיך, טוב לו כרגע לבד, אני מתפוצצת עם עצמי, מגדלת את התינוקת שלנו. לא יודעת מה לעשות!!

 

[Aski7]

ועדין

מה קדם לזה? למה פתאום?
היו לכם בעיות.

בכל מקרה ממה שכן נתת הייתי ממליצה לתת לו את הלבד.. ברוגע ובשקט (את לא יכולה לכפות עליו לרצות להישאר וכל האשמה או אנרגיה שלילית רק תרחיק אותו)
אז פשוט תני לו לקחת תזמן שלו בהבנה ותחשבי בזמן הזה מה הוביל אותכם לשם.. בדק בית בתוך עצמך.
אני לא מאמינה שזה סתם.
או שהוא נבהל שהוא אבא.
תני לו לחזור אליך מבחירה ותשקיעי בעצמך בנתיים.

 

[ayalatz81]

אז ככה..

הקטנה התעוררה אז עד שהרדמתי כתבתי בקטנה..

אני בת 27 נשואה כשנתיים ואם לתינוקת מקסימה כבת שנה.

בערך מהרגע שהתחתנו בעלי השתנה מקצה לקצה, בהכל! החל מאופיו וכלה באחריות אישית. המריבות לא איחרו לבוא ובעצם חיינו שנתיים מלאות בריבים על דברים שטותיים וגם על דברים חשובים ביותר. בקיצור- אנחנו פשוט לא מסתדרים. עלו מס' פעמים דיבורים על טיפול זוגי, בעיקר מצידי והוא תמיד אמר לי בסדר נלך, אך אף פעם זה לא קרה.
ככל שעבר הזמן, עקב התנהגויות שלו גם אני התחלתי מבלי לשים לב להשתנות כמובן. אני מודעת לשינויים שחלו בי ויודעת ממה הם נובעים. מוכנה לחזור להיות מי שהייתי אך צריכה תמיכה מצידו ולא מקבלת.

השנה האחרונה היתה תקופה קשה מאוד עבורינו עקב בעיה בריאותית של התינוקת, שבעצם זה השליך על כל מיני דברים שפגעו ביחסים, לא עשינו תיאום ציפיות בינינו וזה גרם למשבר גדול ביחסים.

לפני כשבועיים הוא אמר לי:: "זהו, אני לא יכול לחיות איתך יותר, מעכשיו אני לא מתייחס אליך ואת לא מתייחסת אליי". הדבר גרם לי עוגמת נפש רבה, קמתי והלכתי עם הקטנה לאמא שלי. הרגשתי שאני לא מסוגלת לשהות בבית שבו בעלי מתנכר אליי, לא מדבר, לא מתייחס וכו'..

מאז ועד היום כל ניסיונותי לדבר על ליבו שמגיע לנו הצ'אנס האחרון, בעיקר בשביל הקטנה שלנו. שאף פעם לא הלכנו לקבל ייעוץ והדרכה, שאני בטוחה שעם ייעוץ והדרכה נוכל לחיות חיים נפלאים יחד. שום דבר לא עזר. הוא בקושי התייחס אליי כשדיברתי וגם להודעות כמעט ולא ענה.

היום הוא אמר שהוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי. אמרתי לו שאני מתחננת שנעשה נסיון נוסף, אני לא רוצה לפרק משפחה, לא רוצה שהבת שלי תגדל בשני בתים, לא רוצה לוותר בלי לקבל עזרה קודם. הוא אמר שאולי בהמשך, כרגע לו, טוב לו ככה.

אני מתפוצצצצת!!!!! לא יכולה כבר!! אני מנסה לשרוד עם הרגשות שמציפים אותי, מנסה להיות שמחה כל הזמן, להרגיש שהכל בסדר בעיקר בשביל ביתי, אך בפנים אני מתפוצצת, והיא מרגישה הכל! מאז שעזבתי את הבית היא השתנתה מאוד, עצבנית יותר, בוכה יותר ואני בוכה יחד איתה. לא יודעת כבר מה לעשות!! הימים עוברים ואני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. אני בתקווה ענקית שהוא ישנה את דעתו אבל בספק אם זה יקרה.

עצוב לי, עצוב לי שככה זה יגמר. אלו לא החיים שפיללתי להם, קיוויתי למשהו אחר, למשהו טוב, לבית מאושר..

 

[Aski7]

טוב אז תנשמי עמוק

1. החובה היחידה שיש לך כרגע זה להתאפס על עצמך בשביל הילדה שלך!
לחצים וסטרס תמידי של הורה יהרוס לה בעתיד.
אז בשבילה תרגעי תהיי חזקה. זה יותר חשוב מהכל!

2. בעלך נשמע ילד קטן ולא בוגר.. ופשוט כנראה לא יודע להגיד מה חסר לו.
תניחי לו לדעתי אל תתחנני.. אם יחזור אליך מרחמים זה לא יעבוד במילא.

3. אני לא מאמינה שהוא השתנה מהקצה אל הקצה ואולי לא ראית את זה קודם? אבל זה באמת עצוב וקשה.
בכל מקרה תתמקדי בלהבין איפה את טעית ובבעיות שלך. תתמקדי בלהבין מה גרם לו ״לברוח״..

4. אם הוא אמר ״בסדר״ על טיפול וזה לא קרה אין מה להאשים אותו.. התקשרת וקבעת פגישה? ואמרת לו יום שני בעשר אנחנו הולכים?!! אם לא אז תוותרי על להאשים אותו על זה.

5. כבר אמרתי די להתחנן?? זה בהחלט לא יביא לך את ״החיים שרצית״ אלא ירחיק אותך מהם.. מה שגם לא הכול יוצא כפי שרוצים.

 

[ayalatz81]

את כל כך צודקת..

אני יודעת שאני צריכה להניח לו לחשוב עם עצמו אבל עד כה זה היה חזק ממני כל כך.
מהיום אני בהחלט לא אפנה אליו יותר, אני אתן לזמן לעשות את שלו ואקדיש את עצמי לקטנטונת שלי. ומה צריך להיות יהיה.
ביום שלישי אנחנו ניפגש בכל מקרה כי יש איזה בדיקה לקטנה ששנינו חייבים להיות. מקווה שיעבור בשלום. אני כמובן לא אדבר על כלום, אתעסק רק עם הקטנה.

 

[Aski7]

יקירתי אל תשכחי

המטרה היא לא להעניש אותו!
המטרה היא באמת ובתמים לשחרר אותו..
אין צורך לשחק ברוגז.. תהיי את. תדברי רגיל.. לא בקור..
את חייבת להבין שאת לא תשני אותו! את יכולה לשנות רק את עצמך!!
ככל שתשכילי להבין מהר שרק הזמן והמרחב והרצון של הבנאדם עצמו בשינוי יעזרו לך
ככה יהיה יותר טוב.. כל מה שתוסיפי יהרוס לדעתי.

 

[ayalatz81]

ממש לא בקטע של להעניש..

אדבר מה שצריך לגבי הקטנה, הבדיקה ודברים שוטפים מה שנקרא..
על המצב שלנו אני לא אדבר, אתן לו את החופש שלו, באמת שחררתי, זהו.. זה לא שיש ברירה אחרת..
אני רק מרגישה קצת שיצאתי חומוס, קצת מושפלת מזה שאני רוצה להמשיך והוא לא.. כל השבועיים האלה לא חשתי כך כי עשיתי זאת מאהבה אבל עכשיו זה מתחיל להציק לי שעשיתי את זה..

 

[Aski7]

אני מבינה

וכל נבירה או ניסיון ״לתקן״ את ההשפלה או המעמד שלך (מה פתאום אתה פתאום לא אוהב..)
ירוקנו אותך יותר ויגרמו לך להרגיש יותר מאוסה יותר מושפלת ויותר חלשה.
אל תפסיקי לאהוב את עצמך.
ותחזרי לעדכן.

 

[ayalatz81]

תודה!! ריגשת אותי עם מילותייך..

כי אני באמת מרגישה למטה עכשיו ואני צריכה לקחת את עצמי ולעלות בחזרה..
תודה לאלוהים שיש לי משפחה חמה ותומכת ואני בטוחה שבעזרתה אוכל לחזור לעצמי, ואפילו לחזור למי שהייתי לפני שהתחתנתי..
כמובן שאחזור לעדכן..
לילה טוב בינתיים..

 

[Aski7]

 

[אייבורי]

עצוב לקרוא

אבל אני לא חושב שתאום ציפיות יעזור פה.

אני מציע במקום לגרור אותו לטיפולים זוגיים, כדאי שתטפלי קצת בעצמך.
קצת יותר אורך רוח, קצת יותר נחמדות.
העובדה שאין לך חברות, מעיד שיש לך בעיות לא פשוטות בתקשורת עם אנשים וכדאי לעבוד על זה

 

[ayalatz81]

ממש ממש לא..

בעיות תקשורת עם אנשים ממש אין לי.. לצערי בגלל שאני נפתחת מהר ומתחברת מהר נפגעתי לא פעם אחת.. אתה מכיר את זה שדורכים על החלשים תמיד? בדיוק כך.. אני חלשה, רגישה וכו'..
אורח רוח יש לי יותר מידי.. אווו כמה סבלנות לבן אדם הזה, אתה לא מתאר לעצמך..

 

[אייבורי]

מצטער חומד

את לא כלכך חלשה, אבל למדת להשתמש בעלבון ככלי נשק
ואני אומר לך
עלבון זה כלי נשק נוראי, הוא משאיר אותך בודד.

ועובדתית אין לך הרבה חברים, כדאי לשאול למה, לתקן
ולאט לאט להכיר אנשים חדשים שיהפכו עם הזמן לחברים.

 

[ayalatz81]

אין לך טיפת מושג על מה אתה מדבר

אז עשה טובה, אם אין לך דברים רציניים לומר פשוט אל תגיב.
לקבוע עובדות מבלי להכיר אותי זה כבר מוגזם.

 

[אייבורי]

הנה שוב נעלבת

לא למדת כלום היום לצערי

 

[Aski7]

אני חושבת שהוא

גם אולי רוצה להגיד שאת כבר מוכנה להיפגע ומחכה לזה.. כל הזמן בהיכון לזה.
אולי כי נפגעת בעבר וכל הפגיעות האלה את נושאת איתך בשק ו״אוספת״ ואז שופטת אנשים ביד קשה ״פגעת בי, עשית לי שברת לי!!״ ואת סוג של ״אוהבת״ את המקום של הנפגעת התמידית..והתחושת עלבון הזו היא כמו נשק שאת מציגה תמיד כדי לזכות למשהו מאנשים שפגעו בך..
הנה דוגמא:
נניח ובעלך יחזור אליך..
תתחילו דף חדש נקי וטרי ותאהבי ותשקיעי? או שפה ושם תזכירי לו מה הוא עשה לך ואיך השאיר אותך לבד עם התינוקת ואיך זה פגע בך וכו׳??

חברות/ חברים פגעו בכולנו בעבר אבל מבררים סולחים ושוכחים וממשיכים הלאה בלי תחושה שהם ״חייבים״ לנו משהו כי פגעו בנו. אחרת נשארים בלי חברים.. בלי בעל.. לא שומרים עלבון כקלף מולם.
שלא תביני בעלך נשמע שמוק רציני אבל אל תשכחי שאמרתי לך שבזמן שאת נותנת לו מרחב את צריכה לחשוב איפה את טעית כי למצב הזה צריך שניים.
אני לא חושבת שיש לך ממה להיפגע ממה שהוא רשם לך עד כדי להגיד לו שמשהו שאמר הוא מוגזם ושלא יגיב.
הוא רושם לך את דעתו שאולי כשתהיי מוכנה לשים מראה מולך (השאלה מה חשב לך יותר מודעות עצמית ותיקון הגורמים שהובילו אותך לשם או להישאר ככה ולהמשיך בהרגל הרסני שכזה) תוכלי לראות אולי שאכן יש בזה משהו וזה מרחיק אנשים מחייך.
אין מה לעשות לא ייתכן שכולם רק פגעו בך ולכן אין לך חברים! אני מאמינה שנפגעת אבל לא שיחררת לא סלחת לא הקשבת לא הבנת ולכן את שם.
אל תשכחי שבאת לפורום לבקש עזרה, ולשים לך קצת מראה זה עזרה הכי טובה שאת יכולה לקבל פה.
את החיבוק והנו נו נו לבעלך את תקבלי אצל המשפחה.

 

[ayalatz81]

חחח דווקא למדתי..

לא להתייחס למשועממים כמוך.

 

[ayalatz81]

וזהו שלקח לי בדיוק יומיים

להבי ממה הכל נובע. ואמרתי לו את זה והסברתי שזה משהו שאנחנו רק צריכים לדבר עליו ולתאם ציפיות. אבל זה לא עזזר..
ולהשקיע בעצמי? הלוואי.. יש לי תינוקת לא בריאה שזקוקה להשגחה צמודה, לא עוזבת אותי לרגע. בלילה לא נרדמת בלי יניקה כך שגם בערב אין סיכוי לצאת קצת.
הקושי הכי גדול: אין לי הרבה חברות, אני טיפוס של חברה אחת טובה וזהו. אני מדברת איתה על זה אבל היא גם עמוסה בחיים של עצמה. ואני לא מדברת על זה כל כך עם אימי או אחותי כדי לא לצער אותן מידי.. קשה לי, אוף!