יחסי הפנמה והחצנה
אני מבין את הסברך. הפנמה או החצנה כוללת תחומים רבים, ויכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות בתחומים השונים של האישיות. עם זה, במקרה כזה צריך להסביר, משום ש"מוחצנות" ו"זאב בודד" לא ממש הולכים יחד. בדוגמה שלפנינו, הכותב אכן מוחצן במישור הביצועי, כלומר מחפש את הגשמתו יותר בעולם החיצוני מאשר בעולמו הפנימי, אך מבחינה רגשית הוא מסוגר ודי מופנם. אני דווקא סבור שדייקנות בפרטים היא צד די דומיננטי אצלו. טיפוס אנליטי מאד, אוהב לתכנן מראש את צעדיו, גם כדי לבטח את עצמו. הכתב הרבה פחות מהיר ממה שאולי נדמה, למרות תנופתיות ומתח בקוי הכתיבה. למעשה, הוא עושה שימוש באנליטיות ובתכליתיות הלקונית שלו, גם כדי להתגבר על פחדיו במישור הבין-אישי. הוא רגיש ורחוק מלהיות עם בטחון עצמי שופע, חושש מאד מטעויות ומהתנהגות ספונטנית, לא כל כך יודע איך לזרום עם אנשים. אבל הרציונליות האנליטית שלו והענייניות הטכנית שהוא כל כך מקפיד לשמור עליה מסייעים לו ליצור שריון מקצועי שמחפה על חוסר הבטחון, ושומר על מידה מסויימת של סמכותיות. מקוצר זמן לא ארחיב, למרות שהכתב יותר מורכב ממה שנראה במבט ראשון. ככלל, הוא איש רציני, ויכול להתאים לניהול שהוא אנליטי וטכני באופיו, הרבה פחות לתפקיד שמחייב כריזמה, חוש עסקי מפותח, כושר תמרון, אסרטיביות רבה ויכולת ליצור יחסי ציבור.