עזרה!

siv30

New member
אף אחד לא מדבר כאן על הוגנות

מדובר כאן בטעם אישי, במקרה הנדון הטעם האישי שלי. הניסיון לדה לגיטימציה של הטעם הספרותי שלי (כמייצגת רובד באוכלוסיה) אינו במקומו וזה במילים מעטות ועדינות. גם אני יכולה להתלהם ולהציב עשרות סימני שאלה. לא אני כתבתי את הביטוי "זבל" זה לא הסגנון שלי ואני לא יורדת לרמה הזו, להזכירך אמרתי שהם לא מגיעים לאכויות של הסיפורת הזרה. זה שבחרת וזו שלפנייך לפרש את דברי בכיוון הזה זו בעיה שלכן. לדעתך, ספרות מקור הולידה יצירות מופת, טוב זו דעתך. שמחתי לקרוא אותה ועכשיו אני יודעת לאיזה כיוון את הולכת. מה זה אומר על הטעם האישי שלי
פרקטיקלי כלום.
 

siv30

New member
אם רצית להגיד משהו כללי את יכולה

לפתוח נושא בהודעה נפרדת, לא ברור לי למה להשתמש בהודעה שלי כמקפצה לניגוח את כל אלה שכדברייך רוצים להיות אור לגויים. אני לא אוהבת ספרות עברית, אני חושבת שהבהרתי יפה את הסיבות לכך. זכותי להביע את עמדתי בפורום בלי לקבל שטיפה שמתחילה בקול חלוש ועולה לאוקטבות צורמות ומסתיימת בהטפות מוסר על כמה הספרות שלנו נהדרת ותהיה עוד יותר נהדרת עוד כמה עשורים ולכן, עכשיו אני צריכה לתת לה צ'אנס (כאילו שחסר לי מה לקרוא). יש לך ספר טוב להמליץ לי, את מוזמנת. לגבי הניסיון שלך לדבר אל מצפוני ואל המוסר שלי, אני שמחה לבשר לך שיש לי אופי מגובש וכבר עברתי את הגיל שאפשר לשכנע אותי באמצעים מילוליים גרידא.
 

דוסטו

New member
ל -SV רשימה מהמותן

של ספרות עברית שלא נופלת במאומה ממיטב הספרות העולמית: עגנון מא' עד ת' ספריו של ס. יזהר. 'התגנבות יחידים' ו'בדרך אל החתולים' של קנז 'עיר ימים רבים' של שולמית הראבן 'עוגיות המלח של סבתא סולטנה' דן בניה-סרי. 'מיכאל שלי' ו'אהבה וחושך' של עמוס עוז 'המאהב' ו'גרושים מאוחרים' של א.ב. יהושע 'מוצרט לא היה יהודי' ו'חמסין וציפורים משוגעות' של ג.אביגור-רותם. 'שבעה' של בלבן. 'עיין ערך :אהבה' של גרוסמן 'זכרון דברים' של יעקב שבתאי. 'קתרינה' של אפלפלד 'פוסט מורטום' של קניוק 'מיי פירסט סוני' של ברבש 'חבלים' של חיים באר קריעה נעימה
 

slevinger

New member
בוקר טוב סיון

מקוה שתקראי שוב בנחת את התגובה שלי מאתמול ותמצאי שהיא פחות מקוממת אותך מאתמול. אני מבינה שנעלבת ומבינה את הרגשתך, אני מצטערת (גם אני נעלבתי לא מזמן ממשהי כאן, אבל זה עבר לי....כנראה שכל אחד ייעלב כאן לפי תור מתישהו...)אבל בואי ניקח את הדברים בפרופורציה הנכונה: זה פורום שכל אחד יכול להביע את דעתו באופן חופשי, כל אחד רשאי/זכאי להגיב או להביע את עמדתו בנושא (ומקובל עלי שיש לך זכות לא לאהוב ספרות עברית), וכמו שלך יש זכות, גם לי יש, וזה שהשתמשתי בהודעה שלך כדי להביע את דעתי על הנושא בכלל, אני לא מוצאת בזה שום פסול! הרי הגבתי לדבריך ומתוך זה יצאתי והרחבתי את דעתי, בעיני זה בסדר כל עוד התגובה היא עניינית ולא פוגעת אישית בצורה בוטה (זו לא דרכי).אז מקפצה לניגוח? שטיפה? אוקטבות צורמות??? לא נסחפת קצת סיון? אגב משפט הסיום שלך ממש לא רלוונטי בכלל והיה מיותר לגמרי לפי עניות דעתי, אך שוב, אינך חייבת לקבל אותה וגם זה בסדר). אז אולי אני אמה'לה קטנה שלפעמים מטיפה מוסר ונמאס לך (או לכם, ילדודס)וזה מביא אותי לחשוב שאולי אינכם זקוקים לאמה'לה גם כאן....ואני בכלל מיותרת ולא תורמת כלום....אז אנא תגידו - ואני אתחפף לי מכאן...כי העולם שייך לצעירים, לא?
 

א ר נ ה

New member
נראה שכל הפורום הזדעק לשנות את

דעתך על הספרות העברית, ונוכח סערת רוחות כזאת אני כבר לא יכולה להשאר אדישה! אם את מעדיפה ספרים בעלי מסר אוניברסלי, נסי את: "ביאטריצ'ה" של נחום גוטמן, אחד מספרי-הילדים למבוגרים הכי נפלאים שקראתי "רביעית רוזנדורף" של נתן שחם, ספר שגבוריו הם מוסיקאים עולים שברחו מאימת הנאצים, ומצאו את עצמם מהגרים בנגוד לרצונם,.נאלצים לוותר על העולם התרבותי בתוכו גדלו, ונאבקים לשמר במשהו את העולם התרבותי שאבדו.
 

slevinger

New member
ומה עם יעקב שבתאי?

קראת את סוף דבר? לא מצוין? לא מרגש? ועוד לא דיברנו על שירה....אז מה עם יהודה עמיחי, שזכה להערכה והוקרה רבה בעולם ושיריו תורגמו ליותר מ-70 שפות, ולא בכדי?
 

arandiera

New member
הוא שהתכוונתי (לחזק משמע)

ומה עם אבידן, וולך, שלונסקי, אלתרמן, רביקוביץ'?? ובנימין תמוז (לפעמים) וס. יזהר וסיפורים קצרים של עמוס עוז וא"ב יהושע (הסמבוליים בלבד)???
 

slevinger

New member
יאללה ארנדירה, בואי נייסד

את התנועה למען הספרות העברית ואת התנועה למען הלשון העברית???
 

roni64

New member
אפשר להצטרף?

ולרשימת הסופרים המפוארת אני מוסיפה את יהושע קנז ואת אהרון מגד.
 

roni64

New member
אפשר להצטרף?

ולרשימת הסופרים המפוארת אני מוסיפה את יהושע קנז ואת אהרון מגד.
 

holden112

New member
קראתי את מישהו לרוץ איתו

והספר מאוד קריא ומרתק, כנראה זה נעוץ בעובדה שזהו ספר נוער, מעין ספר הרפתקאות. לגבי הכתיבה, גרוסמן התאמץ מאוד לכתוב בשפת נוער, שפת סלנג - יכול להיות שזה הדבר שמפריע לך. תנסי לקרוא עוד קצת, אם תאהבי-תאהבי, אם לא- אז לא. זה לא שאת הולכת להפסיד יצירת פאר. בהרבה תיכונים מלמדים ספרים של גרוסמן, בעיקר את מישהו לרוץ איתו ואת יש ילדים זיגזג, והדבר הזה ממש צורם לי- מי החליט שהספרים האלה הם איזה ספרים איכותיים גדולים? הם לא ספרים רעים, אבל בהחלט יש קלאסיקות ויצירות מופת שאפשר ללמד. אבל מצד שני, יש תיכונים שמלמדים את האלכימאי.
 

לא פיה

New member
רגע, רגע

ב"יש תיכונים שמלמדים את האלכימאי", הכוונה היתה שזה חיובי או שלילי?
 

holden112

New member
שלילי, ומאוד..

האלכימאי הוא ספר מאוד נחמד ומאוד קריא, אבל מפה עד ללמד אותו בבתי ספר המרחק עצום. הספר הוא ספר ניו אייג'י, מלא בקלישאות ובסיסמאות שחוקות (עקוב אחר החלומות שלך, לך בעיקבות לבך ושות'), העלילה קלושה והמסרים אימבציליים. אל לנו להשלות את עצמנו, האלכימאי הוא ברמה אחת מעל באדולינה.
 

דוסטו

New member
לגרוסמן יש בדיוק 2 ספרי פרוזה טובים

האחד 'עיין ערך: אהבה' שהוא לא קל לקריאה. השני 'ספר הדקדוק הפנימי' שהוא קריא וטוב. שתעי הנובלות המכונסות ב'בגוף אני מבינה' הן שפור מה (אם כי הראשונה לגמרי הזויה ולא אמינה) לכל מה שהוא כתב אחרי 'ספר הדקדוק' שאינם אלא ספרי שעטנז (לא למבוגרים ואל המיטב לנוער) שאולי ישמחו את לב הנוער.
 

arandiera

New member
ספר הדקדוק הפנימי, ללא ספק

הכי טוב. כל היתרונות של גרוסמן בספר אחד וכל החסרונות שלו בספרים האחרים. את עיין ערך אהבה עוד לא קראתי, אבל בהזדמנות זו אקח את המלצתו של דוסטו צעד אחד קדימה. בגוף אני מבינה מונח ליד הכר, קניתי אותו (כמה לא נעים להודות) כי הובטחו לי לסביות בדרך ורציתי לבדוק מה גרוסמן חושב שהוא מבין בזה, מאז כולם אמרו לי כמה הוא גרוע בעיקר מי שלקחה לי אותו וקראה אותו לפני... מישהו לרוץ איתו כפי שכבר אמרתי הוא ספר לרוץ איתו, לא תשבוחת אלא כיף - לכן אם את לא נהנת את לא חייבת, מישהו כבר אמר כאן שבספרות בשונה מסקס לא צריך לגמור כדי להנות, אז בוריאציה קלה אני אומרת - אם את לא נהנת אל תגמרי!! ובהזדמנות זו : האלכיאמי??? טפו-טפו-טפו רק סנטימטר אחד מעל מי הזיז את הגבינה שלי, פו הדב והנהלת חשבונות, ועצות של שולחן כתיבה למתחילים. הספר הזה הוא גיבוב של מושגים פולקלוריים יקרי ערך, מעשיות ואנקדוטות חסידיות שקאולו גורם לאנשים לחשוב שהוא המציא לבד. היינו שם ראינו זאת. הוא לא רק לא מחדש הוא הורס. אל! מי לעזאזל מלמד את הדבר הזה בתיכון, האם הספר הבא שילמדו יהיה אוסף טורים של דנה ספקטור (אפילו היא יותר טובה אגב)
 

holden112

New member
פאולו קואלו הוא זבלן ואני חושב

שלהשוות אותו לדנה ספקטור זה ממש פגיעה בכבודה. פאולו קואלו מזכיר לי בדיוק את גבי ניצן, קשקשן מתולתל וחייכן שעושה לי להקיא, הספרים שלו הם אוסף קלישאות היפיות שכרוכות בעלילה קלושה ופתטית. ראו- המדריך ללוחם האור. מילא אם היה כותב ספר אחד כזה, אבל הוא עובד בחריצות של נמלה ומוציא עוד ועוד ספרים, כל אחד טרחני יותר מהשני, וזאת בלי להזכיר את הטרילוגיה המשמימה שלו, שהסתיימה בספר הטרחני מכל השטן והעלמה פרים. לגבי דנה ספקטור, דנה ספקטור היא לא סופרת, והיא לא בדיוק עיתונאית. אבל הכתיבה שלה היא מאוד סיינפלדית, צינית, סררקסטית, אירונית ומודעת לעצמה. קריאה של הטורים שלה לא תעשיר את הקורא בתובנות מפליאות אבל היא כן תעניק לו כמה דקות של הנאה.
 

arandiera

New member
אז אנחנו דווקא מבינים אחד את השני

כפי שסיימתי את ההודעה הקודמת - היא יותר טובה, נתתי אותה דווקא כדוגמא ל-לא סופרת, שהרי כפי שהיא לא סופרת ולכן אין ללמוד אותה בשיעורי ספרות כך קאולו לא ראוי. אני שמחה שאנחנו מסכימים. למה קראת עוד ספרים שלו אחרי האלכימאי? באיזה עונש אתה?? לצד ההמלצה על הטוב של מאיר שלו, אני מחזקת את ידיך וממליצה גפ על הטור שלה, היא באמת תגיע רחוק... אגב לא מסכימה עם השפכים שאתם מזרימים פה על גבי ניצן הוא הרבה יותר טוב מקאולו לדעתי. ספרותית הוא כמו כולם עושה נעימים בכפות רגליים ודייסה במוח, אבל רגשית לדעתי הוא מעניק בונוס קטן, באדולינה היא קצת טיפשי, פרא לעומת זאת, כשהתעלמתי מתחושת הניוון שחזה בשכל שלי וניסתי להרגיש אותו ולא לחשוב אותו, אולי זו היתה רק נקודה מסוימת בחיים, אבל לי הוא עשה לחייך וגם זה חשוב. קאולו עשה לי לצרוח. ולא במובן האורגזמי של המילה.
 

slevinger

New member
פאולו קואלו אולי זבלן

ואולי ספריו נחשבים בעיני כמה מכם לפגיעה באינטליגנציה....אבל הוא עושה זאת בדרך מקסימה בעיני(לא קראתי את מדריך ללוחם האור, אבל את השאר כן, למעט האחרון). הכתיבה שלו מושכת אותי ואני נהנית לקרוא אותו, גם אם דבריו הם אוסף קלישאות. לא כל ספר צריך להיות עמוק מחשבה וכו', וגם לספרים קלילים יש דורש ויש זכות קיום, לא? אחרי כמה כבדים שאני קוראת, אני תמיד זקוקה למשהו קליל. אגב פאולו קואלו הוא הסופר הנקרא ביותר בעולם אחרי גרסיה מרקס (כך אומרים, לא בדקתי).
 
למעלה