הכל, וכלום
נשמע כמו חידה, אבל ככה זה באוטיזם,
עולם חידתי
אנסה לתת קצה-חוט בעזרת כמה משפטים מהטקסט של סינקלייר
שקישור אליו שמתי במעלה השירשור:
"אוטיזם הוא סוג של קיום. הוא מתפתח, הוא צובע כל חוויה,
כל תחושה, תפיסה, מחשבה, רגש וכל היבט של הקיום.
אי אפשר להפריד את האוטיזם מהאדם ואם זה היה אפשרי,
האדם שהייתם מקבלים לא יהיה אותו אדם שהתחלתם איתו."
"תקשורת עם אדם ששפתו אינה זהה לשלך, מצריכה עבודה.
ואוטיזם חודר עמוק יותר משפה ותרבות.
אנשים אוטיסטים הם "נוכרים" בכל חברה.
אתם תצטרכו לוותר על הנחותיכם בדבר משמעויות משותפות.
אתם תצטרכו ללמוד לחזור לרמות בסיסיות יותר ממה שחשבתם קודם, לתרגם, ולוודא שתרגומכם הובן.
תצטרכו לוותר על הוודאות שבשהייה בטריטוריה הטבעית שלכם,
על הידיעה שאתם בשליטה, ולתת לילד שלכם ללמד אתכם מעט על שפתו ולהדריך אתכם לתוך עולמו"
(וזה נכון לא רק לילדים)
בקישורי הפורום, יש סעיף 'סרטים'- כמה מהסרטים עוסקים במתבגרים/בוגרים.