עזרה...

[chen1237]

עזרה...

כבר שבועיים שבעלי ואני מדברים על כך שאנחנו רוצים לקחת את אחיינית שלו (הבת של אחותו, למי שלא זוכרת או יודעת אנחנו לא בקשר איתה) לכמה ימים אלינו. היא כל היום בבית, לא עושה כלום, אין לה עם מי לשחק, אימא שלה ושאר הדודים שלה (שהיא נמצאת איתם ביומיום, והם לא בדיוק עסוקים) לא עושים איתה שום פעילות. אתמול בעלי דיבר עם אבא שלו, והילדה הייתה לידו וביקשה לדבר איתי - הדבר הראשון שהיא אמרה לי זה שהיא מתגעגעת אליי ואל הילדים (שלי) ושהיא תשאל את אימא שלה אם הן יכולות לבוא לבקר אצלנו.. אז החלטנו להרים את הכפפה ולא לתת לסכסוך בינינו לבין אימא שלה להשפיע עלינו, וסגרנו שניקח אותה אלינו בסופ"ש הקרוב לכמה ימים. אני די חוששת שזה יביא איתו השלכות לא רצויות בעליל, ושאחותו תמצא בדרכה המיוחדת איך לעשות מזה מטעמים. דרך אגב, אחותו כבר הסכימה אבל אין לדעת לאן זה יתפתח. אני חוששת שהכנסנו את עצמנו לבלגן, אבל איך אפשר להגיד לא? גם ככה אף אחד שם לא ממש "סופר" אותה או מתייחס אליה (אל הילדה).

 

[איילת המתולתלת]

לא מבינה איזה סוג עזרה את מבקשת.

רצית לקחת את הילדה? הנה זה קורה, ומה שעוד יותר יפה זה שגם הילדה רוצה בזה.
חששת מאמא שלה? הנה היא הסכימה.
את מנסה לפתור בעיות שעוד לא קרו?
ולגבי 'איך אפשר להגיד לא', לא הבנתי למה לך להגיד לא לדבר שאת ובעלך מתכננים כבר שבועיים.

 

[mykal]

למה באלאגנים?

אם היא תבוא אליכם,
אתם עושים איתה כל בילוי שנראה בעיניכם,
גם משחק עם הילדיםשלכם, אמור להיות בילוי עבורה.
תאכל תשחק תכייף.

אם תקפידו, לא לדבר בכלל נגד אמא שלה, או נגד המשפחה של בעלך,
גם כשהיא תשאל, למה אתם לא באים? (או כל שאלה שעלולה להות חומר נפץ)
ותענו בשקט, סתם לא יוצא, עסוקים, ובחיוך.
הכל יעבור בשקט, ולא יהיו בלאגנים.
אגב, היא באה לבד או עם האמא? אני מקוה שלבד.
כי אם האמא תבוא --תשמרי כפליים, לא לומר משהו שמתפרש נגד המשפחה.
אם לבד, תכינו מראש שאם היא מתגעגעת-מחזירים אותה.

מאחלת לכם סופ"ש רגוע ונעים.

 

[chen1237]

מההיכרות שלי עם אמא שלה

היא לא הסכימה כי מעניין אותה מה הבת שלה תעשה - היא הסכימה כי זאת הזדמנות טובה "לעשות אש", לחפש תירוצים לריב. ומן הסתם, אנחנו לא מעזים לומר על המשפחה שלו דברים רעים ליד הילדים שלנו, אז גם לא לידה.

 

[mykal]

תראי, אתם רוצים

לעשות לילדה כיף,
את האמא שלה לא תשנו, ואם 'תנסה 'להבעיר' זו היא וזה שלה,
ואתם לא תגיבו ולא תתיחסו--האש תדעך,
האש גדלה כשמוסיפים דלק 'התעלמות' היא מתכון לשקט.
מקסימום בפעם הבאה גם לא תציעו.
נסיון הוא כדאי, ולו רק כדי להשתיק את ההרגשה שמא ניתן היה לעשות אחרת ולא ניסינו.
תהיי רגועה זה יפה מאוד מצידכם.

 

[nirity1]

את עושה את המעשה הנכון

להזמין את הילדה אליכם ולעשות לה כיף חיים. תקפידו לא לכלך על אמא שלה.
אם אמא שלה רוצה לעשות באלגנים אחרי זה , זאת בעיה שלה.
תמשיכו לשנן בראש את המאנטרה " זה בשביל הילדה "
מקווה שיעבור בהצלחה

 

[B l u e D e v i l]

ממה את מפחדת?

מהילדה ומדברים שהיא תעביר או מסיטואציה שבה אימה תנצל את המצב כדי להתקשר, לבוא, להרעיש?

יפה שהרמתם את הכפפה ולקחתם אליכם את הילדה(תקחו) וזה עם ה"אישורים הנדרשים". אין ספק שאתם יכולים לתת לה הרבה מאוד אקסטרות - והכונה לא בכסף אלא ברגש, חיבה וחום.
אני כן מקוה שאמא שלה תחשוב על טובתה של הילדה ותשמח שיש לה פינוק לספש. ואם לא... ואם במקרה היא תגיע ותרעיש, אז בעדינות תגידי לילדה שבפעם אחרת ותשחררו. אל תכנסו לעימותים. את לא יכולה לשלוט על כולם, רק על עצמך. כל הזמן לחשוב שזה בשביל הילדה ואם יצליח יצליח.
אני מקוה שזה יפתח את הפתח מבחינת גיסתך לאפשר לילדה את המשפחה שלה ואת מה שזה מביא יחד בחבילה.

 

[restart2]

שיקוף

היי

רוצה לשקף לך את פנייתך לעזרה-
העתקתי מהפנייה שלך-

1."כבר שבועיים שבעלי ואני מדברים ..שאנחנו רוצים לקחת את אחיינית שלו .
2.היא כל היום בבית, לא עושה כלום, אין לה עם מי לשחק..
3.אימא שלה ושאר הדודים שלה -לא עושים איתה שום פעילות..
4.הילדה ביקשה לדבר איתי -אמרה לי זה שהיא מתגעגעת אליי ואל הילדים (שלי)..
5.תשאל את אימא שלה אם הן יכולות לבוא לבקר אצלנו..
6.החלטנו להרים את הכפפה וסגרנו שניקח אותה אלינו בסופ"ש הקרוב לכמה ימים..
7 די חוששת שזה יביא איתו השלכות לא רצויות בעליל..
8.אחותו תמצא בדרכה המיוחדת איך לעשות מזה מטעמים..
9.אני חוששת שהכנסנו את עצמנו לבלגן..
10.איך אפשר להגיד לא?
11. גם ככה אף אחד שם לא ממש "סופר" אותה או מתייחס אליה (אל הילדה).

אני הרגשתי כי את עושה טובה גדולה , והמון ביקורת מצדך על גיסתך.
אני חושבת שכדי שהביקור יצלח עלייך לנקות עצמך מהשיפוט ולארח את האחיינית
ממקום של אהבה ולא ממקום של עשיית טובה כי לא עושים איתה דבר.
ביקור של אחיינים הוא נפוץ ומהווה שמחה ושינוי נפלא לילדים .
החששות שלך נובעים מראיית המציאות והגישה שלך למשפחה.
מייקל המליצה לך לארח באופן נקי אוהב ללא מתחים או התייחסויות למה שכואב.
בתחושה שלי את מאוד רוצה אחרת - והאמביוולנטיות שלך הוא הפחד.
מאחלת לך הצלחה ואימוץ גישה שונה.
אירית

 

[chen1237]

אני מבינה את הטענה שלך

ואני חייבת לומר, שהמצב של הילדה הזו כל כך גרוע שאנחנו די עושים לה טובה שאנחנו מוציאים אותה משם, אפילו אם זה לכמה ימים. בוודאי שיש לי ביקורת על גיסתי (היא לא כשירה לגדל ילדים, לאף אחד לא באמת אכפת, גם לא לשירותי הרווחה, אבל המצב שם גרוע ברמה שאת לא יכולה לדמיין) - אז באיזשהו מקום אנחנו אכן "עושים טובה" ואין לי שום בעיה עם זה.

 

[אסתי קלי]

שרותי רווחה מוצאי ילדים מהבית כשמצב כל כך רע

ויש סיפורים קשים מאוד על הוצאת ילדים מהבית

או שלא פניתם לשרותי הרווחה
או שהם לא מצאו את המצב חמור כמו שאת רוצה שישמע

 

[B l u e D e v i l]

שרותי רווחה

יוציאו ילד מבית שבו מתעללים בו פיזית - לא רגשית. כל עוד הילד מטופל קרי - מקבל אוכל וקורת גג, הולך באופן סדיר לב"ס אחרי חוק חינוך חובה לא מוציאים אותו.
אם לילדה אין מיטה שמתאימה לגודל שלה שנקנתה בעצמלא לא מוציאים את הילד מהבית. אם אמא שלו אשה מעצבנת ונדחפת לא מוציאים אותו מהבית. ואפילו אם הורסים לילד את הבטחון העצמי בדיבורים, או שלא נותנים לו מספיק תשומת לב, או נותנים לו מכות על היד כשהוא נוגע בדברים שלא רוצים שיגע לא מוציאים אותו מהבית.
במקרה הזה אפשר להסכים שזו לא אם השנה ואפילו לא קרוב לזה, אבל עדין לא ברמה של הוצאת ילד מהבית.

 

[אסתי קלי]

לפי הכתוב פה או יותר נכון הנרמז

הבעיות הן לא מיטה או מעט יחס..........

 

[B l u e D e v i l]

בואי נגיד שהיא עושה לילדה טובה

ותוך כדי הטובה כולם מרוויחים מזה (וביננו - ובמיוחד הילדה) מה רע בזה?
רב סוגי ההתנדבות , התרומה וכו הם לעשות למישהו טובה. זה שאתה מרויח מזה תעצומת נפש לא מבטל את העובדה הזו.

 

[restart2]

איזון בתוך מערכת היחסים

היי

כשאנחנו עושים טובה אנונימית אנו זוכים זכייה גדולה כי המטרה לתת.
פה מערכת היחסים סבוכה ומורכבת הפונה גם כך חוששת ולא שלמה
עם ההחלטה להיות מעורבת.
כשעושים טובה בתוך מערכת יחסים משנים את המרקם הסבוך..
האם בתחושה של הטובה שהיא עושה לגיסתה היא הופכת לצדקנית יותר?
הדאגה שלה היא לא בכדי..

ניתוק תחושת הטובה וראיית האירוח כמקום נקי יותר ולא ממקום של חמלה,
יעביר לאחיינית מסר ש ו נ ה.
בעיניי ילדים הם סנסורים, והתחושות של הפונה ישקפו לילדה מסרים מורכבים ביותר.
כמו עליונות של המארחים,מסכנות שלה , והיותה אולי עול....

וזה הפתח לקונפליקטים ביניהם.
אילו הייתי האמא של הילדה לא הייתי רוצה שביתי תתארח בבית בו חושבים שאיני אם ראויה או
שיש לי ילדה מסכנה..
ולכותבת - גם אם את בטוחה שאת צודקת ויש פה שחור ולבן- (מבחינתך.)
אין דרך אחת נכונה, יש לך הזדמנות לעזוב את הביקורת והשיפוטיות ולהיות שונה.
קבלה של האחיינית כחלק מהמשפחה ,באהבה ולא ממקום של פחד או כי את צריכה..
ממקום של את רוצה- מקום שונה לחלוטין.

בהצלחה
אירית

 

[mykal]

אני מתחברת מאוד לדבריך,

אלא שלטעמי--ה'דרישה' לשנות עמדה,
בשלב זה, הוא קשה, מפני ש-1)הוא חד צדדי.
2)יש יותר מידי משקעים.
3)זה לעשות נגד מה שמצופה מהם במקום שהם עומדים מול המשפחה.

לכן, מה שחן יכולה כרגע, זה רק ל'השקיע' בהתנהלות שלה.
לא לדבר על אמא של הילדה, לא על מה עושים חמיה וחמותה.
גם אם הילדה מספרת, להקשיב, ולהעביר נושא.
לתת לילדה רגעי עונג ועיסוק בלי להשוות לימי חופשה או חייה האחרים.

להיות מודעת לזה שהיא בפחד קונפליקטואלי, אבל לא לתת לפחד לנהל אותה.

אני מקוה שהימים יעברו בכיף,
ולא יהיה 'פיצוץ' אבל לעולם חן תצטרך, לא להכניס את המעשה הזה
למערך ההתחשבנות מול המשפחה שלו--ואני יודעת שזו דרישה לא פשוטה בכלל.

 

[restart2]

מודעות מסייעת

היי מייקל

מה שיעבוד לה להצלחת המפגש יהיה מצויין.
את פונה לצד הפרקטי של איך לנהוג ולפעול..
אני חושבת שללא מודעות מחשבתית הצד הפרקטי יפנה
לצור תוצאה הפוכה.

הדאגות שלה מובנות ואין ספק שהאתגר הוא גדול.
עצם הפנייה שלה היא מצויינת ומעידה על רצון לשינוי.
רמת המודעות והיישום קשורים בקשר ישיר להצלחה ותוצאה רצויה.
מסכימה עם דברייך.

 

[chen1237]

'ריסטרט' אני מעריכה את כך שהקדשת מזמנך להגיב

אבל אני חייבת לומר לך שיצא לי לקרוא הרבה תגובות שלך, רובן בכלל לא היו מופנות אליי, ויש לי קצת בעיה עם הז'רגון שלך. זה נשמע כאילו את מדברת בססמאות ריקות מתוכן ובקלישאות. כמו שכבר ציינת, 'מיקל', למשל, מציגה את הדברים בצורה מאוד פרקטית (לא רלוונטי אם אני מסכימה איתה או לא, במקרה הפעם אני מסכימה איתה) - לעומת זאת, דרך התגובות שלך אפשר להריח ניחוח של התנשאות ושיפוטיות - ואת זה אני ממש לא אוהבת, יש לך תגובות ארוכות מאוד - אך הן די ריקות.
מעבר לזה, אין לי שום כוונה להתחשבן מול הילדה עם אימא שלה, או "ללכלך" על משפחתה - הדברים שנאמרו פה בפורום - נאמרים פה בלבד, על מנת לשקף את מצבה של הילדה, ומה לעשות? מצבה לא מזהיר. אנחנו לא לוקחים אותה אלינו סתם לכמה ימי כיף - במצבה הנוכחי זה כבר מעבר לזה. זה לגלות כלפיה חום, חיבה, סבלנות ותשומת לב שהיא לא מקבלת בבית בשום צורה שהיא. אם לי יש את האפשרות לתת לה אותם, אפילו לתקופה מוגבלת של כמה ימים - אז מה טוב.. יכול להיות שאנחנו עושים לה טובה - ואם כן, היא מרוויחה מזה הרבה יותר מכמה ימי כיף עם דודים שלה. היא מרוויחה מזה את הידיעה שאפשר לחיות בצורה אחרת.

 

[restart2]

את שמה לב מה קורה כשהכפתור שלך נדלק?

אנא
הפסיקי לקרוא הודעות שאת לא מבינה ומבחינתך ריקות מתוכן
הנתינה שלי מיועדת לאלה שמקבלים ממנה ..
תהנני ותצליחי אין צורך להגיב

 

[chen1237]

מצטערת, אבל קשה לי עם אנשים מסוגך

כמו שאמרתי, אנשים שכל כך ריקים מתוכן, שכל מה שיוצא להם מהפה זה איזשהו בלל מילים 'ניו אייג'י' שלא אומר כלום. מדברים על 'מודעות' - ולא מודעים לעצמם בשום צורה. הכפתור שלי לא נדלק, כדברייך - פשוט חשבתי שקצת 'מודעות' לא תזיק לך עצמך. בעיניי, אנשים מסוגך נתפסים כאנשים שכל כך מפחדים להתמודד עם עצמם - שהם מסתתרים מאחורי כל מיני מילים 'מתייפייפות' - כי ככה כנראה יותר קל.

Cut the

 

[איילת המתולתלת]

אני קוראת ופשוט בהלם

זו הצורה שאת עונה למי שטרחה וענתה לך תשובה יפה, מפורטת ומסבירת פנים?
את לא חייבת להתחבר לדברים. אבל ההתנשאות והשיפוטיות משפריצה ממך לקילומטרים.
אני מנחשת שהגיסה שלך גם כן מרגישה מה את חושבת עליה, וזה בטח לא מאוד כיף לה.
קצת נראה לי שפרוייקט החסד שלך כלפי האחיינית מיועד, בין היתר, לתפוס טרמפ על האמא הדפוקה שלה ולנצח בסיבוב של 'מי יוצאת יותר טובה'.
אציין כי ממש אינני מעלה בדעתי שתקחי את דבריי לתשומת ליבך כי קל לדמיין את התגובה שתצלפי בי בתמורה, אבל ראיתי לנכון לומר את הדברים בכל זאת. בעיקר משום כבודה של ריסטארט שירקת לה בפנים.