אני לא עושה שום טובה לגיסתי
מצידי, גיסתי יכולה ללכת לעזאזל - זאת תהיה טובה גדולה מאוד שהיא תעשה לילדה שלה.
ומה רע בחמלה? כשיש מקום, ובמקרה הזה יש מקום לתת חמלה - אין שום רע בזה, ההפך הוא הנכון. אני חושבת שאם היינו משקפים לילדה עליונות מצידנו, או רחמים, או שהיא חלילה עול - היא לא הייתה אוהבת לבוא לכאן - כמו שאמרת, ילדים הם סנסורים - אין ילד בעולם שיימשך לאנרגיות כמו שאת מתארת. מהרגע שאנחנו מגיעים לשם, היא 'נדבקת' אלינו - למה זה? כי היא מרגישה שמבחינתנו היא עול?! ממש לא! היא מרגישה שיש מישהו שמכבד אותה, ואת הרצונות שה. שיש מישהו שמתעניין במה שיש לה להגיד. שמתעניין בה ולא מבקר אותה ומבטל אותה בכל פעם שהיא מוציאה מילה מהפה.