Kitten Girl
New member
עזרה...
אני ובעלי נשואים 10 חודשים.
כשהיינו חברים נהגנו ללכת שבוע להורים שלי ושבוע לסבתא שלי (שבוע- שישי - להורים שלי ושבוע אחרי - שבת - לסבתא שלי).
גם כשהתחתנו בהתחלה הכל המשיך כפי שזה היה.
מאוחר יותר בעלי אמר לי שהוא לא רוצה לללכת שבוע כן שבוע לא לסבתא שלי.
אני גרה בפ"ת (לאחר הנישואים) וסבתא שלי וההורים שלי גרים בת"א.
אני לא תמיד מצליחה לראות את ההורים שלי וסבתא שלי במהלך השבוע כי אני מסיימת די מאוחר וגם יש כל מיני דברים שיש לעשות בבית. אז סופ"ש הוא הזמן המתאים לביקורים.
הסברתי לו שזה הזמן היחיד שיש לי כי זה קצת קשה לסיים לפני הזמן בעבודה כדי ללכת אליהם ועוד לקחת 2 אוטובוסים.
אז הוא אומר לי למה אני כל הזמן צריכה ללכת - גם שההורים שלך וסבא וסבתא שלך יבוא גם.
אמרתי לו שסבא וסבתא שלי זקנים מידי בשביל לבוא וההורים שלי כן באים מידי פעם.
אז הוא אומר לי: כן פעם בחצי שנה. ההורים שלו גרים בפ"ת - 10 ד'ק מאיתנו. אנחנו הולכים אליהם לפחות כמה פעמים בשבוע כי היא מביאה לנו קניות לבית וגם מכינה לפעמים לנו אוכל. הם לא באים אלינו - הם באים רק כשיש משהוא שצריך להרכיב משהוא.
מעניין מה היה קורה אם לא היה צריך משהוא לתקן....
אמרתי לו את כל זה- אז הוא אומר לי דבר ממש מגעיל: "אני רואה אותם כל יום, אז הם לא צריכים לבוא".
כן אתה רואה אותם אבל אני לא. אולי גם אני אלך כל יום להורים שלי לת"א וככה גם הם לא יצטרכו לבוא.
כיף לו! הוא רואה אותם כל יום! ואני - שאני מבקשת ללכת אליהם בסופ"ש אני מקבלת תשובה שללית!
ממתי הוא זה שמחליט מה עלי לעשות?! אף פעם לא קרה לי דבר כזה!
אין לו בעיה ללכת פעם ב 3 שבעות -תבינו שהוא מסדר לי את הלו"ז! קובע מתי כן ולא. ח ו צ פ ה ! ! ! !
אני די משתגעת מזה! זה ריב כל פעם מחדש על אותו נושא!
מה שהוא רוצה הוא מקבל, אני מסיכמה איתו כי בעצם במערכת יחסים זה יד נותת יד - לא תמיד עושים מה שרוצים,
אבל עושים את זה בכל זאת כדי לרצות את האחר.
זאת דרך חד סיטרית! מעכשיו אני אהיה בן אדם אחר.
כשאני לא רוצה אז אני לא רוצה - בדיוק כמוהו!
למשהוא יש עצה בישבילי? או משהוא להגיד בנושא...
אני ובעלי נשואים 10 חודשים.
כשהיינו חברים נהגנו ללכת שבוע להורים שלי ושבוע לסבתא שלי (שבוע- שישי - להורים שלי ושבוע אחרי - שבת - לסבתא שלי).
גם כשהתחתנו בהתחלה הכל המשיך כפי שזה היה.
מאוחר יותר בעלי אמר לי שהוא לא רוצה לללכת שבוע כן שבוע לא לסבתא שלי.
אני גרה בפ"ת (לאחר הנישואים) וסבתא שלי וההורים שלי גרים בת"א.
אני לא תמיד מצליחה לראות את ההורים שלי וסבתא שלי במהלך השבוע כי אני מסיימת די מאוחר וגם יש כל מיני דברים שיש לעשות בבית. אז סופ"ש הוא הזמן המתאים לביקורים.
הסברתי לו שזה הזמן היחיד שיש לי כי זה קצת קשה לסיים לפני הזמן בעבודה כדי ללכת אליהם ועוד לקחת 2 אוטובוסים.
אז הוא אומר לי למה אני כל הזמן צריכה ללכת - גם שההורים שלך וסבא וסבתא שלך יבוא גם.
אמרתי לו שסבא וסבתא שלי זקנים מידי בשביל לבוא וההורים שלי כן באים מידי פעם.
אז הוא אומר לי: כן פעם בחצי שנה. ההורים שלו גרים בפ"ת - 10 ד'ק מאיתנו. אנחנו הולכים אליהם לפחות כמה פעמים בשבוע כי היא מביאה לנו קניות לבית וגם מכינה לפעמים לנו אוכל. הם לא באים אלינו - הם באים רק כשיש משהוא שצריך להרכיב משהוא.
מעניין מה היה קורה אם לא היה צריך משהוא לתקן....
אמרתי לו את כל זה- אז הוא אומר לי דבר ממש מגעיל: "אני רואה אותם כל יום, אז הם לא צריכים לבוא".
כן אתה רואה אותם אבל אני לא. אולי גם אני אלך כל יום להורים שלי לת"א וככה גם הם לא יצטרכו לבוא.
כיף לו! הוא רואה אותם כל יום! ואני - שאני מבקשת ללכת אליהם בסופ"ש אני מקבלת תשובה שללית!
ממתי הוא זה שמחליט מה עלי לעשות?! אף פעם לא קרה לי דבר כזה!
אין לו בעיה ללכת פעם ב 3 שבעות -תבינו שהוא מסדר לי את הלו"ז! קובע מתי כן ולא. ח ו צ פ ה ! ! ! !
אני די משתגעת מזה! זה ריב כל פעם מחדש על אותו נושא!
מה שהוא רוצה הוא מקבל, אני מסיכמה איתו כי בעצם במערכת יחסים זה יד נותת יד - לא תמיד עושים מה שרוצים,
אבל עושים את זה בכל זאת כדי לרצות את האחר.
זאת דרך חד סיטרית! מעכשיו אני אהיה בן אדם אחר.
כשאני לא רוצה אז אני לא רוצה - בדיוק כמוהו!
למשהוא יש עצה בישבילי? או משהוא להגיד בנושא...
