הנייר והעיפרון.
במקום עיפרון אפשר להשתמש בעט. האלגוריתם הפשוט ביותר הוא חיבור מספרים עשרוניים: כותבים אותם אחד מתחת לשני, כל ספרה בפוזיציה מסויימת, מסונכרנת לכל המספרים - כל ספרות היחידות חייבות להיות באותה עמודה, כלומר אחת מתחת לשניה, וכנ"ל ספרת העשרות, המאות וכו'. גם אם ישנה נקודה עשרונית לחלק מהמספרים (שברים עשרוניים) ממשיכים לכתוב את המספרים באותו הפרינציפ - הפוזיציוני. לחבר את המספרים צריך מימין לשמאל. מתחילים מהעמודה הימנית ביותר, מחברים בעזרת השם את כל הספָרוֹת. אם התקבל מספר קטן מ-10 אז פשוט כותבים את התוצאה - באותה הפוזיציה. מקרה קשה יותר הוא, כאשר התקבל מספר גדול מ-9, כלומר יותר מספרה אחת. אזי פועלים כך: בפוזיציה המתאימה של התוצאה רושמים את הספרה הימנית בלבד, אח"כ מוחקים מתוצאה זו את ספרת היחידות שרשמנו, ואת המספר שהתקבל "זוכרים". כלומר: כשעוברים לחישוב העמודה הבאה שמאלה, לא די לנו לחבר את כל הספָרוֹת של עמודה זו, אלא צריך גם להוסיף את המספר ש"זכרנו" מהעמודה הקודמת! כאלו קשים היו חיינו לפני עידן המחשבון. לעבור לחיסור, כפל וחילוק?
