היי
היי את מדברת על רמות הניתוח האלה? רמות ניתוח: כל אחת מהן ניתן לחקור, כל אירוע יחבל"י. 1. רמת הפרט 2. רמת קב' המחליטים. 3. רמת המדינה. 4. רמת תת מערכת 5. הרמה העולמית 1. רמת הפרט: זוהי הרמה של האישיות של המנהיג לקבלת החלטות והיא ניצבת במוקד המחקר בהנחה שהאישיות של המנהיגים המעורבים באירוע הוא הגורם הדומיננטי להבנת האירוע. למשל: אירוע מלחמת המפרץ, סאדם חוסיין הוא הגורם הדומיננטי, אם לא נבין את אישיותו לא נבין את האירוע היחבל"י. ולכן הכלים לשימוש לקוחים מתחום הסוציולוגיה,פסיכולוגיה... אלא הם אינם כלים יחבל"ים, אך היא בוחנת את האירוע דרך המשקפים של המנהיג.. 2. רמת קבוצת המחליטים: הקבינט,מטבחון.. הסובבים של מקבלי ההחלטות, הקב' משפיעה על מקבלי ההחלטות ודרך ניתוח הדינאמיקה בתוך הקבוצה, מגיעים להסבר איך מתקבלת מדיניות חוץ זו או אחרת. כלומר: הרחבת היריעה. הכלים שמשתמשים ברמת ניתחו זו לקוחים מהפסיכולוגיה – דינאמיקה קבוצתית, מה קורה בתוך אותה קבוצה, היחיד באותה קבוצה ? גם במשטרים טוטליטאריים יש סביב המנהיגים קבוצה המשפיעה על המנהיג, ואפילו על מנהיג דומיננטי. ברמת ניתוח זו אנו מחפשים את הסובבים ומחפשים את הגורמים שהביאו אותם להחליט החלטה. 3. רמת המדינה: זוהי הרמה הקלאסית, היחב"ל היא יחסים בין מדינות: "ישראל אומרת כי...", "ארה"ב דורשת מעירק..."יש תוצר של שני הרמות הקודמות. יש קבוצות אינטרס , מפלגות, גופים כלכליים, כל זה עושה את יחסי החוץ של המדינה, שיש להם לפעמים אינטרסים שונים מהמדינה, למשל: גופים כלכליים יש להם אינטרסים שונים מאחרים שהם מחוץ למשרד החוץ, כמו – הטלת החרם על ברה"מ, עקב לחץ כלכלי ושל ענף החיטה הוסר החרם. א. צריכים לבחון גורמים נוספים המשפיעים על מדיניות בתוך המדינה. ב. הלאום/העם , יחסו של העם מבחינה תרבותית למדינה אחרת כמו: בריטניה לארה"ב. 4. רמת תת מערכת: חוקרים את מערכת היחסים בתוך תת מערכת שאליה משתייך השחקן, ישנם תת מערכות גיאוגרפיות כמו: המזה"ת,אירופה,אמריקה. – מדינת ישראל מושפעת מהמערב הגיאוגרפית שבה אנו נמצאים.למשל: הסכם חשאי בין ישראל לירדן בנושא מלחמת המפרץ, כי אינם רוצים לערער את תת המערכת. אבל ישנם תתי מערכות אחרות שאינן גיאוגרפיות והקריטריון שלהם שונה, הוא יכול להיות כלכלי,תרבותי/אתני,בטחוני... למשל: ברית נט"ו – תת מערכת שחברות בה 19 מדינות במחברם עניין הביטחוני/הגנה על חלקו הצפוני של האוקיינוס משני צדדיו.אך גם כל אחת מהמדינות מושפעת מתת מערכת שלה היא חברה בנוסף. מאפייניה של תת מערכת זו חוצה גבולות גיאוגרפיות והיא יותר חזקה מתת מערכת גיאוגרפית. למשל: אופק – ארגון המדינות המייצאות נפט ונושאם העיקרי הוא הנפט, והמטרה היא למנוע אחת מהשנייה לייצר יותר מידי נפט, על מנת לשמור את מחיר ורמת הנפט ובכך רמת הביקוש תהיה זהה לרמת היצע. על מנת להבים אירוע יחבל"י צריך לבחון של שחקן לאיזה תת מערכת הוא משתייך ותמיד הוא יהיה שייך לתת מערכת גיאוגרפית, ואח"כ לאתר באיזה מערכת נוספת הוא משתייך כמו: ביטחוני, כלכלי...וכל אחד מהם צריך לראות מצב של תת מערכת משפיעה על תפקוד השחקן. 5. הרמה העולמית : אומרת איזה השפעה יש למערכת היחסים בעולם על מדיניות החוץ של שחקן בודד כלשהו. - במשך 50 שנה, הייתה מערכת דו קוטבית, המזרחי – ברה"מ והמערבי- ארה"ב ובנוסף גוש של המדינות הבלתי מזוהות לא עם המערב ולא עם המזרח. צריך לבחון כל אחד מהשחקנים, כיצד משפיע מדיניות החוץ שלו , בעובדה שכך מסודרת המערכת העולמית- עם שני קטבים. כל שחקן באותן 50 שנה צריך לקחת בחשבון במדיניות החוץ שלו שהעובדה שיש 2 קטבים והם מנוגדים זה לזה וכיצד זה תושפע ותשפיע בעקבות אותן 2 קטבים.